איוש נחלות פנויות במושבים – דרך עקיפה לאיוש בני המושבים "בהרחבות" ללא מכרז

עו"ד גד שטילמן

החלטה 1445(*) של מועצת מקרקעי ישראל, מאפשרת הקמת "הרחבות" והקצאת מגרשיהן לבני המושב ללא "מכרז" וללא ועדת קבלה חיצוניות. ההחלטה קובעת כי מושב שיש לו "נחלות לא מאויישות" יוכל להכין תוכנית מתאר ל-"הרחבה" שבמסגרתה יבוטלו חלקות המגורים של הנחלות הלא מאויישות והן יומרו במגרשי מגורים. מגרשים אלה ישווקו למומלצי האגודה ללא מכרז.

בנוסף יקבל המושב מרשות מקרקעי ישראל כ- 500,000 ₪ לכל נחלה שתבוטל ושחלקת המגורים שלה תהפוך בתוכנית המתאר ל- 3 מגרשי מגורים. הכספים שישולמו על ידי רשות מקרקעי ישראל יהיו מיועדים לצרכי פיתוח הישוב.

ביישובי הגליל והנגב נותרה האפשרות לאייש את הנחלות הבלתי מאויישות באמצעות רמ"י בתשלום. התשלום עבור הנחלות הלא מאויישות ועבור המגרשים יוקצה "בהנחת אזור".

איוש נחלות פנויות במושבים – עודף נחלות

איוש לנחלות פנויות במושבים
איוש לנחלות פנויות במושבים

יוזכר כי כל מושב "נולד" עם מספר נחלות מתוכננות קבוע, אולם בפועל מספר משפחות מתיישבים היה נמוך ממספר הנחלות המתוכננות. מאז הקמת המדינה איישו האגודות בהדרגה את הנחלות הפנויות למועמדים מטעמם. לחלק מהמושבים נותר עודף נחלות שלא אויישו עד היום. לפני מספר שנים התקבלה החלטה במינהל מקרקעי ישראל "להקפיא" את איושן של הנחלות הבלתי מאויישות במרכז הארץ.

על מנת לצאת ממצב ההקפאה הגתה רמ"י את ההחלטה האחרונה המקנה כאמור תמריץ משמעותי ביותר למושבים לבטל את הנחלות הלא מאויישות שנותרו בישוביהם. ההחלטה קובעת לוח זמנים לביצועה שלא יעלה על חמש שנים. היינו, מושבים שלא ינצלו ויממשו את ההחלטה בתוך 5 שנים יוכל המינהל "לקחת" מהם את המגרשים שיתוכננו ואם לא תהא תכנית להמרת הנחלות הפנויות, הנחלות יבוטלו.

איוש נחלות פנויות במושבים – מתי כל זה קורה?

עורך דין מקרקעין גד שטילמן מעדכן כי המועד הקובע לעניין זה הוא 31.12.2020. הואיל וקבלת תוקף לתוכנית מתאר אורכת מספר שנים יישום ההחלטה מחייב התארגנות נכונה, קבלת החלטות מיידיות ברשויות האגודה וכניסה לביצוע בהקדם האפשרי. נכון להיום מושב שלא התחיל בהליך, ספק רב אם יצליח לעמוד בלוח הזמנים. יחד עם זאת קיימת סברה שרמ"י תאריך את המועד ליישום ההחלטה נוכח עיכובים באישור התוכניות ברשויות התכנון.

יישום החלטה 1445 נתקל בקשיים בועדה המחוזית לענייני תכנון ובניה באזור המרכז; הקושי מתבטא בפרשנות שהועדה המחוזית נותנת לתיקון 1ב' לתמ"א 35, תיקון זה מאפשר בניית בית שלישי (נפרד) בכל נחלה בישראל. נוכח התיקון הועדה "סופרת" את מספר בתי המגורים הקיימים במושב כאילו קיימים בפועל שלושה בתי מגורים נפרדים בכל נחלה בישוב גם אם אין תכנית מתאר המאפשרת בניית בית שלישי. על פי שיטת ספירה זו אם מספר בתי המגורים עולה על "מכסת" הבתים המותרת בתמ"א 35, אזי, הועדה מסרבת לאשר את תכנית המיישמת את ההחלטה הנ"ל.

המחלוקת בעניין זה הגיעה לפתחה של ועדת הערר שאישרה למושב בורגתה תכנית להמרת כל נחלה פנויה לשני מגרשי מגורים במקום שלושה. לעניין זה יצויין כי במקרה של בורגתה היו מגרשי המגורים של הנחלות הלא מאויישות מסומנות ב"מצב הקיים".

מחד, מדובר בתקדים חיובי, מאידך, לדעתנו, מדובר בהחלטה שגוייה, שכן, אלמלא הקפיאה רמ"י את איוש הנחלות ניתן היה להקצותן עם אופציה להקים שלושה בתים בכל נחלה, על כן אין סיבה של ממש שלא לאפשר המרת שלושת הבתים לשלושה מגרשים בהם יוקם בית אחד בכל מגרש

(*החלטה 1445 הומרה לסעיף 8.5 בקובץ החלטות רמ"י)

לעוד כתבות בנושא צוואות, סכסוכים, בן ממשיך וכל הקשור למקרקעין ניתן לעיין בדפי האתר!