בורר אגודות שיתופיות

בוררות באגודות שיתופיות

בוררות הינה אחת הדרכים המקובלות להכרעה בסכסוכים ללא צורך להזדקק לבתי משפט. לעיתים הבוררות נקבעת כדרך לפתרון סכסוכים בחוזה שנערך בין צדדים הקובע כי סכסוך בעניינו של אותו חוזה ידון בפני בורר. בניגוד לגישור על הבורר להכריע בסכסוך במתן פסק דין ולא לנסות למצוא פשרה.

בד"כ בתקנונים של אגודות שיתופיות קיימת הוראה המחייבת פנייה לבוררות במקרה של סכסוך בין האגודה לחבריה או בין החברים בינם לבין עצמם. כן קובע התקנון מי המוסד המוסמך למנות את הבורר או לנהל את הבוררות.  כשקיים סעיף בוררות בתקנון האגודה השיתופית ימנעו בתי המשפט מלדון בתובענה שבפניהם. על כן חובה על חבר או אגודה המבקשים להכריע במחלוקת שבינם לבין חבר לקרוא היטב את נוסח התקנון ולפעול בתלם הוראותיו בכל הקשור ל"פתרון סכסוכים".

רשם האגודות השיתופיות הינו מוסד סטטוטורי לניהול סכסוכים בדרך של בוררות, ומעמדו כבורר נקבע בפקודת האגודות השיתופיות. סעיף 52 לפקודה קובע שאגודה רשאית לקבוע בתקנונה הוראות בדבר "יישוב סכסוכים" הנוגעים ל"עסקי האגודה", בין ע"י הרשם או באופן אחר; לרבות סכסוכים בדבר חוב המגיע מחבר, או ממי שהיה חבר, או מן היורש או נציג או חליף של חבר. סעיף 52 מוסיף וקובע שהרשם יכול למנות בורר מטעמו ובמקרה כאמור יכול לאשר או לתקן פסק של בורר אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הדין תוך עשרה ימים מיום הפסק.

לכל החלטה של הבורר שהרשם אישרה יש תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך.

בפועל רשם האגודות אינו דן בעצמו בבוררויות, אלא במקרים חריגים במיוחד, בדרך כלל הרשם ממנה בוררים מטעמו מתוך עובדי משרדו או מבין עורכי הדין המתמחים בתחום האגודות השיתופיות. עו"ד גד שטילמן הינו אחד מהבוררים המתמנים מטעם רשם האגודות לדון בסכסוכים.

לעיתים, חברים באגודה שיתופית או ועד הנהלה של אגודה שיתופית מציע מראש פניה לבורר מוסכם על מנת לצמצם את "הסיכון" שרשם האגודות ימנה בורר שמי מהצדדים לא יהיה מעוניין במינויו.

ההבדלים העיקריים בין בוררות לבין דיון בבית משפט הינם הגמישות של הצדדים לבחור את הבורר בהסכמה, וצמצום זכות הערעור. חוק הבוררות קובע מספר נימוקים מצומצם לביטול פסק בורר ומגבלה זו הינה מגבלה שלעיתים מרתיעה בעלי דין מלפנות לבוררות. לעומת זאת קיימת גמישות רבה בערעור על פסק בורר שניתן על ידי בורר מטעם רשם האגודות. הגמישות מתבטאת בכך שאין הוראות חוק הבוררות בדבר ביטול פסק בורר חלות ולמעשה יכול בעל דין לערער על פסק הבורר בכל עניין בדומה לערעור על פסק של בית משפט שלום.

בבוררות הצדדים נוהגים לרוב "לשחרר" את הבורר ועצמם "מכבלי הפרוצדורה" הדיונית הקיימת בבית המשפט. הדבר יוצר גמישות נוחה להכרעה מהירה וחסכון בזמן שיפוטי. גמישות שכזו קיימת לצדדים גם בקשר לדיני הראיות, אם כי, עורכי דין מנוסים המשמשים כבוררים נזהרים מאוד מלהכריע על סמך ראיות שכשרותן על פי דיני הראיות הינן בספק. הצדדים יכולים גם לקבוע כי הבורר אינו חייב לנמק את פסק דינו. במקרה שכזה יכולת הערעור על הפסק מוגבלת ביותר.

עוה"ד גד שטילמן משמש כבורר בנושאים הקשורים לאגודות שיתופיות אך גם ובעיקר ב- סכסוכים בין יורשים על זכויות בנחלה, סכסוכים משפחתיים, ובנושאים מורכבים מיוחדים בקשר להפקעות, זכויות בניה, סכסוכי גבולות ותביעות נזיקין.

סגירת תפריט
צור קשר
close slider
עו"ד מושבים

עורך דין מקרקעין ברמת גן

עורך דין מושבים גד שטילמן טלפון: 03-613-2432

Call Now Button
סגור