בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין של המשקם למימוש נכסי חקלאי בשל חוב העולה על 5 מליון שקלים

חברת “עין כמונים” בע”מ הינה “חברה משפחתית” באמצעותה ניהלה המשפחה משק חקלאי בודד בגליל. החברה נרשמה בתוספת השלישית לחוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי, התשנ”ב – 1992 (“חוק גל“) כ”גורם חקלאי” שהחוק חל לגביו.
בשנות השמונים קיבלה החברה הלוואות מבנק החקלאות בערבות בעליה. כמו כן נרשם משכון על נחלת המשפחה.

חוק גל
“מטרת חוק גל היתה לשחרר את החקלאים מערבותם לתאגידים שבאמצעותם ניהלו את עסקיהם. מנגד תמך הבנק בנימוקי פסק הדין של המשקמת.”

עם חקיקת “חוק גל” שילמו בעלי המניות בחברה את סכום “חלף ערבות” הקבוע בחוק והשתחררו מערבותם, מכאן, ביקש בעל הנחלה להורות על בטלות המשכון שלטענתו ניתן להבטחת ערבותו בלבד. מאידך, טען בנק החקלאות כי החוב אינו חוב של החברה אלא חוב אישי של בעל הנחלה ולחילופין טען כי המשכון על הנחלה נועד להבטיח את פירעון חוב החברה ולא רק את הערבות שפקעה.

הבנק ביקש לממש את המשכון הרובץ על המשק לצורך פירעון החוב שערכו הגיע ללמעלה מ – 5 מליון ₪.

המשקמת – עוה”ד ליאורה סבירסקי דרורי, קבעה בפסק דינה כי מבחינה מהותית החוב הינו חובה של החברה ולא חובו האישי של בעל הנחלה אך הוסיפה וקבעה שהמשכון נועד להבטיח את חוב החברה ולא את הערבות שפקעה. על כן, קבעה המשקמת, הבנק יכול להפרע ממימוש הנחלה.

חוק גל סעיף 16

בבקשה לביטול פסק המשקמת שהוגשה באמצעות עוה”ד גד שטילמן (ה.פ. 590/04) נטען כי על פי נוסח כתב המשכון ובעיקר על פי תיקונים שהבנק תיקן בעצמו בכתב המשכון, מטרת המשכון היתה להבטיח את ערבותו של בעל הנחלה לחברה. ביטול הערבות בתשלום “חלף ערבות” מביא לידי פירעון החיוב אותו נועד המשכון להבטיח ועל כן המשכון בטל. כמו כן טען המבקש כי פרשנותה של המשקמת מרוקן את כוונת המחוקק שבסעיף 16 ל”חוק גל”; שכן, מטרת החוק היתה לשחרר את החקלאים מערבותם לתאגידים שבאמצעותם ניהלו את עסקיהם. מנגד תמך הבנק בנימוקי פסק הדין של המשקמת.

בית המשפט המחוזי, מפי כב’ השופטת רנה משל, קיבל את כל טענות המבקש; בית המשפט קבע כי ככל שיש שמחלוקת פרשנית לגבי כתב המשכון, יש לפרשו לרעת מנסחו – הבנק. במקרה זה הבנק עשה שימוש בנוסח סטנדרטי של כתב משכון והכניס בו שינויים במכונת כתיבה על מנת להתאימו למקרה בו החייב אינו הממשכן. יש לתת עדיפות לפרשנות מסמך העולה בקנה אחד עם השינויים שהוכנסו בו. לעניין זה קבעה כב’ השופטת כי השינויים עולים בקנה אחד עם פרשנותו של בעל הנחלה.

כב’ השופטת דחתה גם את טענת הבנק לפיה אין בית המשפט המחוזי יכול להתערב בפסק הדין של המשקמים וקבעה כי סמכות בית המשפט המחוזי בביקורתם על פסקי דין של משקמים רחבה יותר מסמכותם בבקשות לביטול פסק בורר, מה גם שמדובר ב”טעות גלויה על פני הפסק”.

התוצאה, עם תשלום “חלף הערבות” בטלה ערבותו של בעל הנחלה ואיתה בטל המשכון על נחלתו.
(טרם הוגש ערעור 17/7/07)

סגירת תפריט
צור קשר
close slider

עורך דין מושבים גד שטילמן
טלפון: 03-613-2432

סגור