הסכם משבצת
עו"ד גד שטילמן, יו"ר מרכז התאחדות האיכרים בישראל לשעבר. 30+ שנות ניסיון. צוות של 5 עורכי דין. מגדל משה אביב, רמת גן.
הסכם משבצת - מכסת הקרקע לנחלה
הסכם משבצת בהגדרה הינו חוזה חכירה אשר נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין אגודה שיתופית. ישנם מספר סוגי חוזי משבצת כמו הסכם משולש או הסבם דו צדדי. בשנתיים האחרונות מסרבת רשות מקרקעי ישראל לחדש את חתימתה על "חוזי משבצת" עם מושבים עד אשר "יצביעו" חברי ועד המושב על מיקומם של "השטחים העודפים" של המשבצת שיסומנו בנפרד במפות הרשות. לשיטת הרשות, שטח משבצת הקבע של היישוב אמור להיות מחושב לפי מספר הנחלות במכפלת "מכסת הקרקע לנחלה". הרשות מסרבת להכיר בחישוביה בכך שבשטחי המשבצת הוקמו במהלך השנים משקי העזר, בתים המקצועיים, שטחים נרחבים הפכו לשטחי ציבור, כבישים מדרכות "בשטח המחנה" מיועדים להפקעה. וכן מסרבת הרשות להתחשב בעובדה שבשטח "חלקות המגורים" נבנו בתי מגורים וכפועל יוצא מכך צומצמה האפשרות לקיים בחלקות המגורים של הנחלות שימושים חקלאיים.
מכסת הקרקע לנחלה נקבעה על פי חישובים שנעשו בתחילת שנות ה- 20 במטרה לאפשר למשפחה חקלאית ובנה הממשיך להתפרנס ב"כבוד" מעיבוד חקלאי. מאז חלפו כ 100 שנים ומכסת הקרקע לנחלה לא השתנתה למרות שהחישובים הכלכליים של משרד החקלאות לגבי הרווחיות לדונם ביחס לרמת החיים השתנו לחלוטין.
יסודות החכירה במגזר הכפרי של מושבי העובדים עוצבו על ידי ברל כצנלסון, א.ל. יפה, א.ד. גורדון, אלעזרי וולקני, ד"ר רופין, וד"ר גרנובסקי. ראשי ההתיישבות הנ"ל יצאו כנגד המדיניות של הברון רוטשילד שיישב חקלאים במושבות במטרה לקיים חקלאות על בסיס עובדים שכירים ב"חוות חקלאיות בנות" כ- 100-200 דונם. לדעת הוגי רעיון "מושב העובדים" מדובר היה בניצול קרקע שגוי; לשיטתם, ניתן היה להתקיים משטח חקלאי קטן בהרבה על בסיס "עבודה עצמית" ו"קואופרטיבית". הצורך להקטין את השטח למשפחה נבע כמובן ממחסור עצום בקרקע נוכח קשיי קרן הקיימת לרכוש קרקעות ליישוב יהודים בארץ.
בהנחיית ד"ר רופין הוקמה בשנת 1924 "ועדת תכניות" ונערכו ניסיונות לישוב יהודים בקבוצות קואופרטיביות. על פי המלצותיו ובעידוד ד"ר אליעזר וולקני "הומצאה" שיטת התיישבות חדשה לפי מודל "המשק המעורב האורגני". לשיטתו של וולקני, המשק המשפחתי צריך היה לייצר מוצרים חקלאיים לצריכה עצמית ברפת קטנה, לול ושטחי ירקות, ויתרת הקרקע אמורה הייתה לשמש לכלכלת המשפחה באמצעות עיבוד ושיווק קואופרטיביים.
לפי חישוביו די היה ב- 30 דונם לקיום המשפחה, כשהחלוקה הייתה כדלקמן: לצריכה עצמית - 15 דונם, 5 - דונם גן ירק, מטעים - 8 דונם, חצר משק לרפת, לול ובית מגורים 2-3 דונם. אמצעי היצור למשפחה שנקבעו על ידו היו: 3 פרות, 60 מטילות, וזכויות מים להשקיית 27 דונם לפי 500 מ"ק לדונם.
חוזה משבצת
טרחנו לפרט את מודל "המשק האורגני המעורב" כדי להמחיש עד כמה המודל האמור אינו ריאלי לקיום משפחה בשנת 2015. יחד עם זאת מעצבי המדיניות עדיין עומדים על כך ש"מכסת הקרקע לנחלה" (30 דונם) היא ולא אחרת תהא המכסה לקביעת גודל משבצת האגודה נכון להיום! מאז היווסדו של "המרכז לתכנון" בשנת 1954 טיפוס "המשק האורגני המעורב" ושטחו לא עודכנו. "ועדת הפרוגראמות" מתייחסת לנתונים המספריים שנקבעו על ידי אליעזר וולקני כ"תורה מסיני" ורשות מקרקעי ישראל מבססת על מצב אנכרוניסטי זה את חוזי המשבצת החדשים עליהם מתבקשים המושבים לחתום בשנת 2015-2016.
אין מחלוקת שהתמורות שחלו מחייבות את מעצבי המדיניות האגררית בארץ להתייחס בקריטריונים אחרים לגודל "הנחלה" החקלאית של החקלאי ולגודל "המשבצת החקלאית" של המושב. במחקרים שפורסמו של משרד החקלאות ולפי דוחות של רשות התכנון שטח קרקע חקלאי נטו של 30 דונם אינו יכול לפרנס משפחה. זאת ועוד שהרשות מסרבת לאפשר לבעל נחלה אחת לנייד קרקע לבעל נחלה אחר.
החקלאות המודרנית עתירת השקעות ומחייבת לצורך קיומה הכלכלי הגדלת שטח הנחלות. שיעור הגידול הממוצע בשטח החוות החקלאיות במערב אירופה, ב2000 - 1988 שנים היה 2.1% לשנה. בהולנד כדוגמה, בהיותה בעלת חקלאות אינטנסיבית וצפיפות אוכלוסיה גבוה בדומה לישראל, קיים "שוק חופשי" במקרקעין החקלאיים ואין כל הגבלה על החכרת הקרקעות בין החקלאים. שם, על פי המחקר, מספר המשקים החקלאיים קטן מידי שנה ב- 3% (כשליש בעשור האחרון); מספר "חוות הענק" גדל בתקופה של 10 שנים פי שלושה. תהליך זה הגדיל את הרווחיות וייעל את הייצור; שטח חוות הענק משתרע על 3.5% בלבד מהשטחים החקלאיים בהולנד ואולם הוא מייצר 17% מכלל התוצרת החקלאית. במזרח אירופה, לאחר הרפורמה גדלו המשקים בממוצע פי 15 (1,500%) בתקופה של 10 שנים. גידול דרמטי זה הביא במקביל לעלייה בתוצרת החקלאית וברווחיות במשק הממוצע.
גודל המשק הממוצע באירופה הינו כ- 180 דונם, בצפון אמריקה 1,750 דונם, בעוד הנחלה החקלאית הממוצעת בארץ הינה פחות מ- 30 דונם. על בסיס של 30 דונם נאלץ המושבניק הישראלי להתחרות ביצוא תוצרתו עם חקלאיי אירופה ולאחרונה גם ביבוא תוצרת חקלאית זרה.
לדעתנו, יש להגדיל את מכסת הקרקע לנחלה בשלב ראשון ל- 60 דונם. עד מציאת פתרונות לחסרונה של הקרקע יש, לכל הפחות, להכיר בכך שחישוב "מכסת הקרקע לנחלה" אינו יכול להיות מחושב ככזה הכולל שטחי ציבור, כבישים מדרכות, מבני ציבור, משקי עזר, בתי מתיישבים ו"חלקות מגורים". לדעתנו, על רשות מקרקעי ישראל לחשב את שטח המשבצת לצורך חתימת חוזה מתחדש תוך התעלמות משטחים שאינם משמשים בפועל לחקלאות, היינו, לפי השטח נטו המשמש לחקלאות ולא לפי שטח המשבצת ברוטו הכולל את שטח המגורים של הישוב. לא יעלה על הדעת שהתרחבותו של היישוב במהלך השנים מאז הקמתו, הגדלת שטחי הציבור בתוכניות מתאר, הרחבת הכבישים והסתעפותם "בשטח המחנה" והקמת בתי מתיישבים לא יילקחו בחשבון.
מה ההבדל בין הסכם משבצת דו צדדי להסכם משבצת משולש?
ההבדל הוא מי חתום על החוזה. בהסכם משבצת דו צדדי חתומות רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית, ובהסכם משולש חתומה גם הסוכנות היהודית.
רוב המושבים חתומים על חוזה דו צדדי, וההבדל מורגש בעיקר כשממנים בן ממשיך. במושבים שבהם הסוכנות הייתה צד לחוזה המשבצת נקבע במפורש שאחרי פטירת ההורים, הבן הממשיך שאושר על ידי הסוכנות יקבל את הנחלה החקלאית. הסוכנות אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שאינם חתומים איתה על חוזה המשבצת.
| נושא | הסכם משבצת דו צדדי | הסכם משבצת משולש |
|---|---|---|
| הצדדים לחוזה | רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית | רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית והסוכנות היהודית |
| כמה מושבים חתומים עליו | רוב המושבים | חלק מהמושבים |
| אישור בן ממשיך | הסוכנות אינה מאשרת בן ממשיך, ואישור האגודה לבדו אינו מספיק | הסוכנות מאשרת את הבן הממשיך ומדווחת על המינוי לרמ"י |
| אחרי פטירת ההורים | ודאות יחסית מושגת בהעברת הזכויות לבן עוד בחיי ההורים | הבן הממשיך שאושר ודווח לרמ"י מקבל את הנחלה |
| הסיכון העיקרי | מינוי באגודה שנראה סגור אבל אינו מבטיח את הנחלה | מינוי שהסוכנות לא דיווחה עליו לרמ"י ונחשב מינוי שלא הושלם |
מה מעמד בעל הנחלה בהסכם המשבצת?
בעל הנחלה אינו צד להסכם המשבצת, שנחתם בין רמ"י לאגודה. רוב בעלי הנחלות, ובהם בנים ממשיכים, מוגדרים "ברי רשות" ואין להם זכות קניין בנחלה.
בר רשות אינה זכות במקרקעין שמוכרת בחוק. גם כשהנחלה רשומה על שמכם ברמ"י, הזכות כפופה להסכם המשבצת ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והיחסים שלכם עם האגודה נקבעים גם לפי התקנון שלה. מי שמבקש לחזק את הזכות בנחלה בוחן את המסלול של היוון נחלה.
משק עזר ומשבצת האגודה
גם משק עזר ביישוב חקלאי כלול בחוזה המשבצת של היישוב. בעל משק עזר שמבקש לחתום על חוזה חכירה ישיר חותם עליו מול רמ"י, והשטח מוחסר בהמשך מחוזה המשבצת. התנאים וההבדלים מנחלה מפורטים בדף על משק עזר.
לא בטוחים על איזה חוזה המושב שלכם חתום?
בדיקה של חוזה המשבצת של האגודה, של מה שרשום ברמ"י על הנחלה ושל מעמד הבן הממשיך, לפני שמתקבלת החלטה.
מה הסכם המשבצת קובע בפועל?
מעבר לגבולות השטח, הסכם המשבצת כולל סעיפים שבתי המשפט נשענים עליהם בסכסוכי נחלות, ובהם סעיף הירושה, השימוש בקרקע, הדרכים ביישוב וסעיף 25.
סעיף הירושה בחוזה המשבצת
כשבני דור ההמשך חלוקים מי יקבל את הנחלה, בית המשפט עשוי להישען על "סעיף הירושה" שבחוזה המשבצת של האגודה. לפי הסעיף, במחלוקת כזו יוענקו הזכויות למי שיימצא "הבן המוכן והמסוגל" להחזיק ולתחזק את המשק.
במקרה שמתואר במאמר על הזכויות בנחלה, בית המשפט דחה את הטענה שבני זוג היו בנים ממשיכים, כי לא נרשמו ככאלה ברמ"י, ובכל זאת העביר את הנחלה בשלמותה לנתבע. ההבדל בין מינוי בן ממשיך לבין צוואה מוסבר במאמר על בן ממשיך מול צוואה.
שימוש חורג והסכם המשבצת
בתביעה נגד בעל נחלה במושב חגור טענה רמ"י שהשכרת מחסן לשימוש לא חקלאי ופיצול בית המגורים הם הפרה של הסכם המשבצת, של החלטות מועצת מקרקעי ישראל ושל חוק ההתיישבות החקלאית. בית המשפט דחה את התביעה, וקבע שאין לאמץ מדיניות כללית שאוסרת השכרה לפל"ח בלי לבחון כל מקרה לגופו. הרקע מפורט במאמר על שימוש חורג בנחלה.
רמ"י גם מיישמת מדיניות שלפיה היא מונעת ממושבים כל פעולה שדורשת את אישורה, כל עוד יש לטענתה שימושים חורגים או בנייה בלי היתר בשטח המשבצת כולו. כך שימוש חורג אצל חבר אחד עלול לעכב את האגודה כולה, ועל כך במאמר על אחריות האגודה לשימוש חורג.
דרכים פרטיות ושערים ביישוב
דרכי הגישה ליישוב שאינן דרכים סטטוטוריות הן דרכים פרטיות מכוח חוזה המשבצת, ולפי תיקון 101 לחוק התכנון והבניה מותר להציב שער בכניסה לדרך פרטית בלי היתר. בתיק שבו ייצג המשרד את ועד האגודה, דחה בית המשפט על הסף את תביעתו של תושב, כמתואר במאמר על סגירת שערים במושבים.
סעיף 25 והחלטה 970
החלטה 970 של מועצת מקרקעי ישראל קובעת שהפסקת חברות באגודה אינה מבטלת, מבחינת רמ"י, את זכות המתיישב בנחלה, וסעיף 25 בהסכם המשבצת אימץ אותה. בפסק הדין בעניין מושב בית חרות נקבע שההחלטה לא נועדה להתערב ביחסים החוזיים שבין המתיישב לאגודה, ושחבר שפורש אינו מקבל זכות עודפת על זו שיש לשאר החברים. הפרטים במאמר על החלטה 970.
מה הם השטחים העודפים במשבצת?
השטחים העודפים במשבצת הם השטח שמעבר למשבצת הקבע של היישוב. לשיטת רמ"י משבצת הקבע היא מספר הנחלות כפול מכסת הקרקע לנחלה שנקבעה ליישוב.
את השטחים העודפים הרשות מבקשת לסמן בנפרד במפות שלה.
המחלוקת היא על החישוב. כפי שמוסבר למעלה, לאורך השנים הוקמו בשטח המשבצת משקי עזר, בתים, שטחי ציבור וכבישים, ועמדת המשרד היא שהמשבצת צריכה להיות מחושבת לפי השטח נטו שמשמש בפועל לחקלאות.
לסימון יש גם השלכה מעשית. כניסה למסגרת החלטה 1560 מותנית על ידי רמ"י בהסדרת הגבולות של משבצת הקבע, ובהתחייבות של האגודה להסדיר את השימושים הלא מוסדרים בחלקות ב' ו-ג', כולל העמדת ערבויות.
גם נחלות שלא אוישו קשורות לחישוב, כי כל מושב "נולד" עם מספר נחלות קבוע, ובמושבים רבים המתיישבים הראשונים חילקו ביניהם את עודף הקרקע. האפשרויות לאיוש נחלות כאלה מפורטות במאמר על איוש נחלה פנויה.
רמ"י דורשת מהוועד לסמן שטחים עודפים?
בדיקה של חישוב המשבצת, של השטחים שהוקמו בה לאורך השנים ושל הטיוטה שהרשות מציעה, לפני שהאגודה חותמת.
מה קורה כשרמ"י לא מחדשת את חוזה המשבצת?
כשרמ"י מתנה חידוש חוזה משבצת בסימון השטחים העודפים, היישוב נשאר בלי חוזה מחודש עד שהאגודה מחליטה אם לחתום על הטיוטה שהרשות מציעה.
ההחלטה הזו נוגעת לכל החברים, ולכן את הטיוטה בודקים לפני החתימה.
המינהל נהג להחתים את המושבים על נוסח חוזים קבוע, בלי אפשרות לשנות אותו, וזה עמד במרכז ההליך של מושב גבעת שפירא. המושב וחבריו תבעו ב-2009 חוזי חכירה שיסדירו את זכויותיהם בקרקע ויביאו בחשבון את ההשקעות שלהם בקרקעות משבצת האגודה, והמינהל מסר טיוטות של חוזה חכירה אישי לכל חבר ושל חוזה למשבצת האגודה.
במקביל הגיש המינהל תביעה נגדית לביטול זכויות החברים ולפינוי שלהם ממשבצת היישוב. ביולי 2012 מחק בית המשפט המחוזי את תביעת המינהל על הסף וחייב אותו בהוצאות. את המושב ייצגו עו"ד גד שטילמן ועו"ד אורי לאואר, והפרטים במאמר על תביעת המינהל נגד מושב גבעת שפירא.
מתי כדאי לבדוק את הסכם המשבצת?
בכל פעם שמתקבלת החלטה על הנחלה שתלויה ברמ"י או באגודה. אלה המצבים שבהם בדיקה מוקדמת של הסכם המשבצת חוסכת עיכוב או טעות יקרה.
מינוי בן ממשיך
על איזה חוזה המושב חתום, האם הסוכנות מאשרת את המינוי, והאם הוא דווח לרמ"י.
מכירת הנחלה
רמ"י בודקת את השטח עם הדיווח על העסקה, ושימוש חורג מעכב את האישור. המדריך המלא במאמר על מכירת נחלה במושב.
פל"ח או בנייה בנחלה
שימוש לא חקלאי נבחן גם מול הסכם המשבצת, ורמ"י עלולה לטעון שהוא הפרה שלו.
דרישה לסמן שטחים עודפים
לפני שהוועד מצביע על שטחים, בודקים את חישוב המשבצת ואת מה שהוקם בה לאורך השנים.
טיוטה לחידוש החוזה
החוזה נחתם על ידי האגודה בשם היישוב כולו, ולכן בודקים את הטיוטה לפני החתימה.
מחלוקת בתוך המשפחה
כשלא נרשם בן ממשיך, סעיף הירושה שבחוזה המשבצת עשוי להכריע מי מקבל את הנחלה.
הסכם המשבצת והנחלה שלכם, מה המצב היום
בחרו את המשפט שמתאר את מצבכם היום
קודם בודקים על איזה חוזה המושב חתום
בחוזה דו צדדי אישור האגודה לבדו אינו מבטיח שהבן יקבל את הנחלה, ובחוזה משולש בודקים שהמינוי דווח לרמ"י. מהבדיקה הזו נגזרת הדרך הנכונה להעברת הזכויות.
זו החלטה של האגודה כולה
לפני שהוועד מסמן שטחים או חותם על טיוטה, בודקים את חישוב המשבצת, את השטחים שהוקמו בה לאורך השנים ואת ההשלכות על החברים.
כאן הבדיקה דחופה יותר
רמ"י מונעת אישורים מהמושב כל עוד יש לטענתה שימושים חורגים בשטח המשבצת. כדאי לבחון את השימוש ואת האפשרות להסדיר אותו לפני שהעיכוב מתרחב.
איך משרדנו מלווה אגודות ובעלי נחלות בהסכם המשבצת
ליווי בנושאי הסכם המשבצת נעשה אצלנו בארבעה שלבים, כחלק מייצוג המגזר החקלאי במשרד ומתוך ניסיון של יותר מ-30 שנה בדיני מושבים ונחלות.
בדיקת החוזה והזכויות
איזה חוזה משבצת חל על היישוב, מה רשום ברמ"י על הנחלה, ומה מעמד הבן הממשיך.
בדיקת השטחים
חישוב המשבצת מול מספר הנחלות, השטחים שהוקמו בה לאורך השנים והשימושים הקיימים בחלקות.
ייצוג מול רמ"י
השגות על דרישות הרשות, על סימון השטחים העודפים ועל נוסח הטיוטה לחידוש החוזה.
ייצוג בבית המשפט
כשאין הסכמה, ייצוג האגודה או בעל הנחלה בהליך, כמו בתיק של מושב גבעת שפירא.
הצוות שלנו
עו״ד גד שטילמן
מייסד המשרד, נוטריון, בורר ומגשר
עו״ד אריאל רוט
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד רום שטילמן
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד סהר חסן
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד דניאלה חסן
מושבים, נחלות ומקרקעין
קרוליין אלמז
מנהלת המשרד
שאלות נפוצות
מה זה הסכם משבצת?
הסכם משבצת הוא חוזה חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית של המושב, על שטח היישוב. החוזה קובע את משבצת הקבע של היישוב, וכולל סעיפים שנוגעים לבעלי הנחלות, כמו סעיף הירושה וסעיף 25.
מה ההבדל בין הסכם משבצת דו צדדי להסכם משבצת משולש?
בחוזה דו צדדי חתומות רמ"י והאגודה, ובחוזה משולש חתומה גם הסוכנות היהודית. רוב המושבים חתומים על חוזה דו צדדי. ההבדל המעשי הוא במינוי בן ממשיך, כי הסוכנות מאשרת בנים ממשיכים רק במושבים שחתומים איתה על חוזה המשבצת.
האם בעל נחלה הוא צד להסכם המשבצת?
לא. הצדדים הם רמ"י והאגודה, ובהסכם משולש גם הסוכנות היהודית. רוב בעלי הנחלות מחזיקים בנחלה כברי רשות, זכות שאינה מוכרת בחוק כזכות במקרקעין, ולכן הזכות שלהם כפופה למה שנקבע בהסכם המשבצת ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
איך מחושב שטח משבצת האגודה?
לפי רמ"י, שטח משבצת הקבע הוא מספר הנחלות ביישוב כפול מכסת הקרקע לנחלה שנקבעה לו. עמדת המשרד היא שיש לחשב את המשבצת לפי השטח נטו שמשמש לחקלאות, בלי שטחי ציבור, כבישים, משקי עזר וחלקות מגורים.
מה הם השטחים העודפים במשבצת ולמה רמ"י מבקשת לסמן אותם?
השטחים העודפים הם מה שמעבר למשבצת הקבע לפי החישוב של רמ"י. הרשות מתנה את חידוש חוזי המשבצת בכך שחברי ועד המושב יצביעו על מיקומם, כדי לסמן אותם בנפרד במפות שלה, וגם כניסה להחלטה 1560 מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע.
האם הסכם המשבצת משפיע על מינוי בן ממשיך?
כן. במושב שחתום על הסכם משולש הסוכנות מאשרת את הבן הממשיך וחייבת לדווח לרמ"י לפי הוראת אגף 55, ומינוי שלא דווח נחשב מינוי שלא הושלם. במושב שחתום על חוזה דו צדדי הסוכנות אינה מאשרת בן ממשיך, וקבלת הבן לחברות באגודה אינה מספיקה כדי שיקבל את מלוא הזכויות.
מה קובע סעיף הירושה בחוזה המשבצת?
לפי סעיף הירושה, כשיש מחלוקת בין בני דור ההמשך של בעלי נחלה שנפטרו, הזכויות יוענקו למי שיימצא "הבן המוכן והמסוגל" להחזיק ולתחזק את המשק. בתי המשפט נשענים על הסעיף כשלא נרשם בן ממשיך ברמ"י.
האם שימוש חורג בנחלה הוא הפרה של הסכם המשבצת?
רמ"י טוענת שכן, וגם מונעת ממושבים אישורים כל עוד יש לטענתה שימושים חורגים בשטח המשבצת. בעניין מושב חגור דחה בית המשפט תביעה של הרשות נגד השכרת מחסן ופיצול בית מגורים, וקבע שיש לבחון כל מקרה לגופו ולא לאמץ איסור גורף על השכרה לפל"ח.
מה קורה כשרמ"י מסרבת לחדש את חוזה המשבצת?
היישוב נשאר בלי חוזה מחודש עד שהאגודה מחליטה אם לחתום על הטיוטה של הרשות. במושב גבעת שפירא הגיש המינהל תביעה לביטול זכויות החברים ולפינוי מהמשבצת, ובית המשפט המחוזי מחק אותה על הסף ביולי 2012. לכן את הטיוטה בודקים לפני החתימה.
מתי כדאי לבדוק את הסכם המשבצת של המושב?
לפני מינוי בן ממשיך, לפני מכירת נחלה, לפני פל"ח או בנייה בנחלה, כשרמ"י דורשת לסמן שטחים עודפים, כשמגיעה טיוטה של חידוש חוזה משבצת, וכשיש מחלוקת במשפחה על הנחלה.
אודות עו"ד גד שטילמן
שאלה על הסכם המשבצת של המושב? בודקים אותו לפני ההחלטה
30+ שנות ניסיון בדיני מושבים, נחלות ומקרקעין חקלאי
הסכם משבצת | הסכם משבצת מינהל מקרקעי ישראל | חוזה משבצת | עורך דין מקרקעין גד שטילמן
*רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת
