תיקון תקנון אגודה שיתופית

תקנון האגודה השיתופית הוגדר בפסיקה כהסכם בין האגודה לחבריה וכהסכם בין בחברים לבין עצמם. התקנון קובע את מטרותיה של האגודה, סמכויות מוסדותיה השונים, את דרכי הקבלה לחברות לאגודה והיציאה מהאגודה. יש בו הוראות על דרך קבלת ההחלטות במוסדות האגודה השונים וכיוצ”ב.

רוב המושבים חיים לפי תקנון אגודה סטנדרטי שהיה קיים מיום הקמת האגודה, ובד”כ ניתן למצוא שינויים קלים ששונו בתקנון במהלך השנים. אולם המציאות היא שבמהלך השנים התפתחו “נוהלים” ו”נוהגים” ב”הסדרים פנימיים” לפיהם פועל וועד האגודה, ומתקיימות האסיפות הכלליות וכל אלה אינם באים לידי ביטוי בהוראות התקנון ולעיתים עומדים בסתירה להוראותיו. על כן ראוי שכל מושב ומושב יערוך בדיקה יסודית של הוראות התקנון בייחס למציאות על פיה הוא מתנהל וישקול בכובד ראש לבצע תיקון כוללני בתקנון כולו.

אין זה סוד שהאופי הקורפרטיבי של ניהול החיים המשותפים במושבים השתנה במהלך 50-השנים האחרונות והמטרות העיקריות בגינן הוקם היישוב כאגודה שיתופית השתנו. כך למשל שיווק תוצרת חקלאית באופן קולקטיבי ורכישת תשומות חקלאיות באמצעות האגודה, ניהול החשבונות, איחוד העוסקים ועוד, פסו ונעלמו בהדרגה ורק קומץ חברים נותר ככזה העושה בהם שימוש קולקטיבי. לפיכך, גם מבחינה מהותית יש מקום לשנות את התקנון על מנת שיתאים למציאות לפיה מתנהלת האגודה היום.

החובה לתקן את התקנון נובעת מהעובדה שכאשר מתעוררת מחלוקת או סכסוך, בסופו של דבר מה שקובע אלו הוראות התקנון ולא הנוהל או הנוהג על פיהם האגודה מתנהלת. כל פעולה שנעשית שלא על פי התקנון, מהווה חריגה מסמכות ועלולה להיות מבוטלת בשל היעדר חוקיות. כך גם החלטות המתקבלות שלא על פי התקנון באסיפה הכללית.

ברוב הסכסוכים שבין האגודה לחברים עולה השאלה: האם האגודה פעלה כדין בהתאם לתקנונה? לשאלה זו משקל כבד בהכרעת הדין.

נכון להיום רשם האגודות השיתופיות מציע לכל מושב לתקן את תקנונו. בנוסח תקנון סטנדרטי הניתן לאימוץ מלא במקום התקנון הישן. אנו מחזיקים בדעה שלא נכון לנהוג כך;

בכל מושב התפתחו במהלך השנים נהלים פנימיים ורצוי שאלו יבואו לידי ביטוי בתקנון החדש ועל כן הדרך הנכונה לשינוי תקנון היא הקמת “וועדת תקנון” בת שלושה עד חמישה חברים שתעבור יחד עם עו”ד המתמחה בתחום על סעיפי התקנון, אחד לאחד, ותבצע התאמות ושינויים לכל סעיף וסעיף ובסופו של יום נוסח של טיוטת התקנון המודיע יקבל את הערות וועד ההנהלה, ולאחר מכן יוצג לאישור האסיפה הכללית.

משרדנו נוהג לקיים ישיבות הסבר טרם האסיפה הכללית בכדי לאפשר לציבור כולו להביע את דעתו בקשר לסעיפים שונים של התקנון החדש.

קבלת החלטה בתיקון תקנון אגודה שיתופית מחייבת רוב מיוחד האסיפה הכללית. יש להפיץ את הצעת התקנון לכל החברים מראש, להציג את ההבדל בין הסעיפים הישנים למוצעים (באם ניתן בטבלה) ולצרף לכל אלו דף הסבר. יש לקבוע בסדר היום של האסיפה הכללית את שינוי התקנון כנושא עיקרי. אם שני שליש מחברי האגודה לא יגיעו לאסיפה חובה לדחות אותה למועד אחר שלא יפחת מ-10 ימים ולא יאוחר מ-30 ימים. הוראה זו גוברת על הוראה בתקנון או כל נוהג אחר באגודה בעניין אסיפות נדחות. באסיפה הכללית הנידחת ניתן להצביע ולקבל החלטות ברוב של 3/4 מהנוכחים (75%) ובהיעדר רוב כאמור לא ניתן לתקן את התקנון.

על פי פקודת האגודות השיתופיות רשאי רשם האגודות השיתופיות לאשר מראש את התיקונים המבוקשים, ובמקרה והרשם אישר מראש, הרוב הנדרש באסיפה קטן לשני שליש (66%). יאמר בהערת אגב כי הרשם הנוכחי אינו נוהג לאשר תיקונים מראש. אנו מציעים לנסות להעביר את כל השינויים בהצבעה אחת אולם אם אין לה את הרוב הדרוש נדרשת הצבעה נפרדת לכל סעיף וסעיף.

לאחר אישור התקנון על ידי האסיפה הכללית יש צורך לקבל את אישור רשם האגודות השיתופיות וללא אישורו אין להחלטות האסיפה תוקף מחייב. גם לעניין זה קיימת פרוצדורה מיוחדת המטופלת על ידי פקידים שהוסמכו לכך במשרדי רשם האגודות השיתופיות.

משרדנו מתמחה……

 

 

סגירת תפריט
צור קשר
close slider

עורך דין מושבים גד שטילמן
טלפון: 03-613-2432

סגור