הבטחת הורשת נחלה היא נושא המעסיק הורים שיש להם רצון להבטיח את זכות ילדיהם לרשת מהם את המשק החקלאי שעל שמם. בכתבה הבאה אפרט יותר על נושא זה ואענה על שאלות נפוצות העולות ממנו.
הבטחת הורשת נחלה – הדרך הנכונה להבטחת ההורשה לפי רצון ההורים
ירושת נחלה – אחת השאלות הגדולות עימם מתמודדים "המושבניקים" היא: איך יבטיחו הילדים עוד בחיי הוריהם את זכותם לרשת את המשק החקלאי כ"בנים ממשיכים"? בשאלה זו מתלבטים גם הורים המעוניינים לתת לאחד מילדיהם התחייבות שתעניק לו "שקט נפשי" להשקיע בבניית ביתו ואת זמנו ומרצו בפיתוח המשק.
הבטחת הורשה לנחלות חסרונות 
צוואות וירושות – חסרונה של צוואה, הוא בכך שכל עוד המוריש חי צוואתו מהווה רק "הצהרת כוונות". צוואות הופכות מ"הצהרת כוונות" למסמך מחייב רק במות המוריש. מאחר והינה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי על ידי ההורים וכל חדשה מבטלת את קודמותיה, הרי שההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בצוואה חדשה, בן אחר שיירש את המשק.
לעתים השינויים בנוסח האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של אותו הבן הם עלולים להיות "קריטיים". כך למשל, אם הבן מקבל את המשק בתור ירושה מחויב לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש אותה חייב על פיה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו.
המסקנה המתגבשת מן האמור היא ש"הבן" המצפה להיות "הממשיך" לא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש אותה מכוח צוואה שנערכה בחיי ההורים והובאה לידיעתו.
הקושי במינוי 'בן ממשיך'
מינוי " בן ממשיך " באגודה חקלאית וקבלת אישור מהאגודה שהבן התקבל לחברות אינה מספקת על מנת שאותו הבן יהיה היורש היחידי של המשק. הפרוצדורה המקובלת במושבים למינוי הבן שממשיך את הוריו והמעוגנת בתקנות רשם האגודות השיתופיות מביאה לתוצאה שהבן הממשיך מתקבל לחברות באגודה אולם הזכויות בשטח נותרות בידי הוריו. אם מינוי זה לא הסתיים באישורה של הסוכנות היהודית ודווח לרשות מקרקעי ישראל אזי לא יהיה די באישורה של האגודה כדי שאותו הבן יקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת הוריו. הקושי לקבל את אישור הסוכנות היהודית נובע מהעובדה שהסוכנות אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שאינם חתומים עימה על חוזה המשבצת ("חוזה משולש") ורוב מושבים חתומים על חוזה "דו צדדי" ולא "חוזה משולש".
העברה ללא תמורה – עוד בחיי ההורים הוא הפתרון הנכון
עו"ד לענייני מקרקעין מסביר – הדרך היחידה ליצור וודאות יחסית בהעברת המשק לבן היא העברת מלוא הזכויות בה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש אותה מהוריו במותם אלא יהיה, כבר בחיי הוריו, בעל השטח.
יצוין שעריכת הסכם בחיי ההורים לפיו ההורים מתחייבים להעניק לבן הממשיך את המשק לאחר פטירתם הוא הסכם בעייתי נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בו אדם מתחייב להוריש או לתת מתנה לאחר פטירתו – בטל. לפיכך העברתה חייבת להיות מנוסחת באופן היוצר התחייבות להעברה בחיי ההורים.
באופן טבעי, בד"כ, ההורים מתקשים להסכים להעביר את המשק למי מילדיהם עוד בחייהם. במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות, כגון: הזכות ליהנות מ"פירות" המשק, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם וכד', ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים. לעיתים הסכם כזה כפוף להתחייבות של הבן המקבל את המשק לפצות את אחיו או לפצל מגרש או מגרשים מתוכה שיהיו לקניין אחיו.
התחייבות שכזו להורים לטובת האחים יוצרת בעיות מורכבות במס שבח ורכישה והתאמת ההסכם להחלטות רמ"י, על כן חובה להתייעץ עם עורכי דין שזה תחום מומחיותם.
