החלטה 1521 רשות מקרקעי ישראל | החלטה 1521 משקי עזר

היוון משק עזר – החלטה 1521 – פגיעה נוספת במשקי העזר?

היוון משק עזר | פיצול משק עזר – החלטה 1521
משק עזר, בניגוד לנחלה, הינו תא שטח תכנוני הנמצא במשבצת מושב עובדים שמטרתו האידיאולוגית אבדה זה מכבר ונותר הוא כ"ייצור כלאיים" שבין מגרש מגורים ביישוב כפרי לבין נחלה.

החלטה 1521

רשות מקרקעי ישראל מנסה מספר שנים להסדיר בהחלטותיה מנגנון ישים להיוון ופיצול משקי העזר בישראל. החלטה 1521 הינה ההחלטה האחרונה שהתקבלה בעניין זה והיא מאפשרת היוון ותוספת זכויות ופיצול יחידות מגורים במשק העזר.

נראה כי גם ההחלטה החדשה לא פותרת את כל הבעיות ומשאירה מקום לפרשנות רחבה.

עיקר השינוי בהחלטה האחרונה היא זכותם של בעלי משק העזר להוון את חלקת מגוריהם עד שטח של 2 דונם. על יתרת השטח שמעל 2 דונם יחולו הוראות השבה לרשות מקרקעי ישראל בעת שינוי יעוד.
מדובר בשינוי משמעותי לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם.

היוון משק עזר

על פי החלטה 1521 יערך חישוב של שווי דמי ההיוון עבור בית מגורים בשטח 160 מ"ר הבנוי על שטח חצר של 500 מ"ר לפי שיעור של 5.5%; עבור יתרת הזכויות בשטח של עד 2 דונם ישולם היוון בשיעור 51% מערך הקרקע – לפי זכויות הבניה הקיימות בתב"ע. בעל משק עזר שהיוון את חלקתו יכול להוסיף יחידת מגורים בשיעור היוון נוסף של 31%. היטל השבחה לא יקוזז מהתשלום. באשר לפיצול של הבית הנוסף, קובעת ההחלטה כי יחול האמור בהחלטה 1500. החלטה זו קובעת כי עלות הפיצול הינה 31% אחוז מערך הקרקע. לכאורה עולה כי בגין בניית בית שני במשק עזר על בעל משק העזר להוון שטח חצר בשיעור היוון של 51% ובגין תוספת יחידת המגורים בשטח המהוון להוסיף ולשם 31% מערך התוספת. היה ויבקש לפצל את הבית הנוסף יהא עליו לכאורה לשלם לפי החלטה 1500 תוספת תשלום בשיעור של 31% מערך הקרקע. על תשלומי ההיוון המשולמים לרשות מקרקעי ישראל גובה הרשות תוספת מע"מ בשיעור 17% ושלטונות המס גובים בנוסף – מס רכישה. בגין השבחת הקרקע הנובעת מתוספת הזכויות והפיצול על בעל משק העזר להוסיף ולשם לוועדה המקומית היטל השבחה בשיעור 50% מעליית ערך הקרקע, לעניין זה קובעת החלטה 1521 כי היטל לא ינוכה מתשלום ההיוון. סיכום הסכומים מביא לתוצאה אבסורדית שבכדי לרכוש את הזכות לבית נוסף ופיצולו, על בעל משק עזר לשלם מחיר הקרוב למחירו של המגרש "בשוק החופשי" ואולי אף יותר. השכל הישר ועקרונות שמאיים בסיסיים מחייבים פרשות מקלה על הוראות התשלום המצטברות של ההחלטות הנ"ל.

היוון משקי עזר

ביחס לבעלי נחלות מופלים בעלי משק העזר באופן ניכר; שכן, על פי החלטה 1464 יוכל בעל נחלה לשלם 33% מערך חלקת מגוריו להיוון ופיצול של מגרשים מנחלתו.
להערכתנו, חוסר הבהירות בהחלטה 1521 לגבי משקי העזר, כמו בקודמותיה, והקושי ליישמה מול וועדות התכנון, יביאו כפי הנראה לשינויים נוספים בעתיד.
לאחר הרפורמה שהיתה ברשות מקרקעי ישראל, בעלי משקי העזר אינם נחשבים לחלק מ"המגזר החקלאי" ומאידך, הם רחוקים "שנות אור" מזכויות בעלים של קרקע "במגזר העירוני". מדובר בכ-3,000 משפחות שמעמדן אינו ברור. ברוב המושבים הם אינם חברים באגודה ובאופן מסורתי אין להם כל ייצוג הולם במוסדות המיישבים.

בימים אלה מוקמת עמותה לבעלי משקי העזר במטרה לרכז כוחות ולפעול מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל במטרה לצמצם את אי השוויון והפלייתם לרעה ביחס לבעלי נכסים אחרים ומגזרים אחרים.

החלטה 1521 רשות מקרקעי ישראל | החלטה 1500 | החלטות מינהל מקרקעי ישראל משקי עזר | החלטה 1524 | פיצול משק עזר | 1521 | החלטה 1521 רשות מקרקעי ישראל | החלטה 1521 | משק עזר | משקי עזר | היוון משקי עזר | ייצוג משפטי בתחום משק עזר | החלטה 1591