סגירת שערים במושבים – שער ביטחון בכניסות למושבים
חופש התנועה מול האוטונומיה של הפרט והחברה
בישובים רבים, מושבים וקיבוצים, נוהג הוועד המקומי או וועד האגודה להציב שערים לדרכי הגישה החקלאיות. פרקטיקה זו של סגירת הדרכים החקלאיות המובילות ליישוב הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הכפרי בארצנו, בחלק מהפעמים הסגירה מבוצעת על ידי מנעול ובריח ולעיתים בשער חשמלי הנפתח על ידיד מי שמורשה לכך באמצעות טלפון סלולרי או שלט יעודי.
מדובר בדרכים "עוקפות" המקצרות את זמן הנסיעה והגישה לכבישים הבינעירוניים. לאחרונה הותקפה זכותו של יישוב לסגור את הגישה אליו, והועלו השאלות:
– האם לוועד האגודה סמכות לסגור את השערים?
– האם מותר לוועד להגביל את השימוש בדרך, סגירה בשעות הלילה (למניעת גניבת רכבים וכניסת גורמים
עוינים), או להתיר פתיחה רק לתושבי הישוב (באמצעות מערכת המחוברת ומזהה מספר טלפון)?
בדיון משפטי אחד מהתושבים במושב עמק חפר דרש מבית המשפט כי יורה על פתיחת השער. התושב טען כי סגירת השער על ידי המושב השכן אסורה, הואיל ומדובר בדרך סטטוטורית שנעשה בה שימוש במשך שנים. התובע הוסיף וטען כי אין להגביל את הגישה כלל, לא מבחינת מיהות העוברים, ולא מבחינת שעות המעבר.
המושב, מנגד, הגביל את הגישה בשעות הלילה מסיבות ביטחוניות, בגיבוי ובהמלצת גורמי ביטחון ומשטרת ישראל. בשעות הבוקר הגביל המושב את המעבר בשעות בהן נוסעים ילדי היישוב למוסדות החינוך. המושב איפשר מעבר חופשי למי שנדרש לכך כדי להגיע לחלקות החקלאיות, לעיבודן, בכל שעות היממה.
מעבר לשאלות העקרוניות "האם יש זכות לאגודה להציב שערים?" ו"האם הצבת שער דרושה בהיתר?"
עולה גם השאלה – לאחר שהוצב שער, למי הסמכות להחליט באילו שעות יהיה השער פתוח?
לפי תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, הידוע בכינויו "חוק הפרגולות" מותר להציב שערים בכניסה לדרכים פרטיות ואין צורך בקבלת היתר.
המושב טען מכוח חוזה המשבצת כי דרכי הגישה ליישוב הינן דרכים פרטיות. אין לראות את חסימת הדרכים כפגיעה בחופש התנועה, ויש לתת ביטוי לאוטונומיה של המושב וועד האגודה להחליט על הנעשה בחלקותיו החקלאיות כבקניינו הפרטי.
מבלי להכריע בסוגיות הליבה של הדיון, במקרה האחרון שמשרדנו ייצג בו את ועד האגודה של מושב פלוני, ואת הוועד המקומי של המושב השכן, דחה בית המשפט על הסף את תביעתו של התושב להריסת השער, וסרב להתערב בהחלטות הוועדים בעניין שעות הפתיחה של השער וזכויות השימוש בו, תוך הטלת הוצאות על התובע.
*אין במאמר זה כדי להוות חוות דעת משפטית בכל מקרה בו מושב רוצה להציב או לסגור שער יש לבחון את המקרה לגופו.
האם לאגודה זכות לסגור דרך בשער חשמלי?
במאמרנו הקודם שעסק בנושא, הזכרנו כי מושבים וקיבוצים רבים נוהגים להציב שערים לדרכי הגישה החקלאיות.
מדובר בדרכים "עוקפות" שיכולות לקצר את זמן הנסיעה והגישה לכבישים הבינעירוניים.
הזכרנו את ההליך המשפטי בו טיפל משרדנו בו עלו שאלות עקרוניות כגון – "האם יש זכות לאגודה להציב שערים?" ו"האם הצבת שער דרושה בהיתר?" למי הסמכות להחליט באילו שעות יהיה השער פתוח?
במקרה נוסף בו טיפל משרדנו לאחרונה תקף חבר אגודה את האגודה על דרישתה לגבות מתושבי המושב שאינם חברי אגודה תשלום השתתפות בהוצאות הכשרת הדרך והקמת השער החשמלי ביציאה האחורית של המושב, המקצרת את הדרך לבית הספר האזורי ולכביש הראשי. כתוצאה מכך נדרשה בתו של החבר לשלם על מנת שתוכל להשתמש בדרך, הואיל והיא אינה חברת אגודה ומתגוררת בהרחבת המושב, בעוד שלבני משפחת בעל הנחלה זכות להשתמש בשער ללא תשלום מכוח זכות הוריהם.
טען התובע כי זכותם בתור חברי אגודה לאפשר לבתם מעבר חופשי בדרך כפי שנהוג ביחס לשאר ילדי החברים המתגוררים במשקי ההורים או אף מחוץ למושב והדרישה לתשלום פוגעת בערכי השוויון ויוצרת אפליה פסולה.
הבורר, שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות, קיבל את טענות האגודה בעניין זה ודחה את התביעה, תוך שקבע כי הדרך שנסללה היא "דרך נוחות" פרטית המתווספת לדרך הציבורית בה רשאי כל דכפין לעבור ללא הגבלה ובדרך הפרטית רשאית האגודה לקבוע תנאי שימוש.
האם לאגודה זכות לגבות כסף עבור השימוש בשער החשמלי שהציבה ולקבוע למי תקצה את זכות המעבר?
הוסיף הבורר והבהיר כי מאחר ועלות הדרך מומנה על ידי חברי האגודה, יכולה האגודה לקבוע כי היא תשמש רק את חברי האגודה, וזכותה גם לקבוע כי היא תשמש, כנגד תשלום, גם את יתר תושבי המושב. תושבים בעלי נכסים, שוכרים ועובדים קבועים, אם התשלום הוא בגדר "הסביר" ומשקף את העלות שבה נשאה האגודה וחבריה.
הבורר קבע כי מדובר בהחלטה לגיטימית של האגודה המתיישבת עם הוראות התקנון ועם ערכי השוויון, והעובדה כי בתו של החבר נדרשת לשלם אין בה ליצור חוסר שוויון כלפי יתר ילדי החברים, הואיל והיא נדרשת לשאת בתשלום מכוח היותה בעלת נכס במושב, שאינו נחלה, והתאמה לכל יתר התושבים שאינם חברים.
כזכור, עמדה זו כבר הצגנו בעבר. דרכי הגישה ליישוב שאינן סטטוטוריות הינן דרכים פרטיות מכוח חוזה המשבצת. אין לראות את חסימת הדרכים כפגיעה בחופש התנועה, ויש לתת ביטוי לאוטונומיה של המושב וועד האגודה רשאי להחליט על הנעשה בחלקותיו החקלאיות כבקניינו הפרטי.
מאת עוה"ד: גד שטילמן, אריאל רוט
