האם קיימת מגבלת שטח לקיומה של נחלה?
האם דבר זה ישפיע במצב של בן ממשיך מכר נחלות ומה בית המשפט הצהיר.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב, קיבל את תביעתו של חבר אגודה, והצהיר כי המשק המוחזק על ידו במושב מעש, ששטחו הכולל כ – 2,400 מ"ר, הינו "נחלה חקלאית" ולא "משק עזר" (ה"פ 200623/98).
החלטת בית המשפט ניתנה חרף היות המשק רשום במסמכי האגודה ובמינהל כ"משק עזר".
זכויות החכירה במקרקעין נרשמו בלשכת רישום המקרקעין עוד בשנת 1935. זכויות החכירה הועברו לחבר ביוני 1966. בשלב כלשהו שונה מעמד הנחלה ל"משק עזר".
האגודה השיתופית ומינהל מקרקעי ישראל התנגדו לדרישת החבר להחזיר את הסטטוס של המשק ל"נחלה". המינהל טען כי גודלה של הנחלה אינו תואם את הגודל שנקבע על ידי שר החקלאות בהחלטה מס' 9 של מינהל מקרקעי ישראל שהתקבלה ביולי 1966.
בית המשפט קבע שאין להחיל רטרואקטיבית את ההחלטה הנ"ל על החבר, מה גם שכמעט כל המשקים במושב אינם עונים להגדרות הגודל שנקבעו על ידי שר החקלאות. כמו כן ציין בית המשפט כי החבר זכאי להשלמת שטחים חקלאיים לנחלתו על פי החלטה של רשם האגודות שניתנה באופן ספציפי לעניין זה. נוכח האמור נתן בית המשפט צו הצהרתי לפיו המשק הינו "נחלה" או "נחלה חקלאית". בית המשפט הוסיף ופסק כי החבר זכאי לחידוש החכירה בנחלתו "כנחלה חקלאית".
על פסק הדין הוגש ערעור לכב' בית המשפט העליון על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
נחלה או משק עזר
גד שטילמן, עו"ד עוסק בדיני אגודות שיתופי
