תקדים – תביעה של מינהל מקרקעי ישראל נמחקה על הסף
אין להירתע מהתנהלותו הכוחנית של המינהל ובכל מקרה בו קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית, על הקיבוצים, המושבים וחוכרים פרטיים לעמוד על זכויותיהם בהליכים משפטיים
ראשיתו של ההליך בתביעה שהגיש מושב גבעת שפירא בשנת 2009 כנגד מינהל מקרקעי ישראל וקרן הקיימת לישראל. בתביעתם ביקשו המושב וחבריו לחייב את המינהל למסור להם חוזי חכירה אשר יסדירו אחת ולתמיד את מלוא זכויותיהם בקרקע ובאופן הלוקח בחשבון את כל השקעותיו של המושב וחבריו בקרקעות "משבצת האגודה";
המינהל שהיה מודע לכך כי נהג להחתים באופן שיטתי וללא כל אפשרות לשנות את נוסח החוזים את כל המושבים בארץ נעתר כבר בפתח ההתדיינות למסור טיוטות של חוזה חכירה אישי המיועד לכל אחד מחברי האגודה, וכן חוזה חכירה המיועד לקרקעות "משבצת האגודה". נוכח הסכמת המינהל צומצמה המחלוקות לטיבן והיקפן של הזכויות כפי שהן באות לידי ביטוי בהוראות טיוטות חוזי החכירה שמסר המינהל לתובעים.
אולם במקביל להמצאת החוזים החליט המינהל לנקוט במהלך התקפי שנועד לשמש משקל נגד לתביעה שהגישו המושב וחבריו. בתביעת הנגד שהגיש המינהל הוא טען כי טענות המושב וחבריו בתביעתם מהווה הפרת ההסכמים שהיו בין קרן קיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל במשך שנים ולפיכך ביקש לבטל את זכויותיהם בקרקעות המדינה ודרש לפנותם ממשבצת הישוב.
ב"כ המושב, עוה"ד גד שטילמן ואורי לאואר הגישו בקשה למחיקת תביעת המינהל על הסף.
ביום 22.7.2012 קבע כב' ביהמ"ש המחוזי (הש' פרופ' עופר גרוסקופ) בהחלטה חסרת תקדים כי המינהל כלל אינו יכול לתבוע את הסעדים שהתבקשו בתביעתו, הורה על מחיקת התביעה ואף חייב את מינהל מקרקעי ישראל בהוצאות הבקשה.
עוה"ד גד שטילמן המייצג את המושב מציין כי מחיקה על הסף של תביעת מינהל מקרקעי ישראל כנגד חוכרים הינה החלטה נדירה. לדעתו, הגשת התביעה מלכתחילה לא הייתה כנה אלא היא נועדה לזרוע אימה ופחד אצל חברי המושב שינעו אותם לחזור מתביעתם. המהלך של המינהל הדורש פינוי של יישוב קיים במרכז הארץ שהוקם עוד טרם הקמת המדינה, נועד לנסות ולטרפד את גל התביעות המוגשות בידי מושבים וקיבוצים בעת באחרונה כנגד המינהל ובתביעות אלו הם מבקשים לקבל הכרה משפטית הולמת להשקעות שהשקיעו במקרקעי הישוב, ושאינן באות לידי ביטוי כלשהו במערכת היחסים הסבוכה שבין המינהל לבין המגזר החקלאי.
לדברי עוה"ד שטילמן, אין להירתע מהתנהלותו הכוחנית של המינהל ובכל מקרה בו קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית, על הקיבוצים, המושבים וחוכרים פרטיים לעמוד על זכויותיהם בהליכים משפטיים.
