תיקון 116 לחוק התכנון והבניה
עו"ד מקרקעין גד שטילמן
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה גורם אי נחת, בלשון המעטה, לבעלי הנחלות. מדובר במציאות משפטית חדשה המאפשרת לרשויות התכנון להטיל קנסות כבדים ללא משפט על בעלי נכסים, בשל בניה ללא היתר או שימוש חורג. תיקון 116 לחוק המכונה לעתים בטעות תקנה 116 או סעיף 116 לחוק, חל על כל אזרחי המדינה באשר הם: בעיר, בכפר, וכמובן במושבים, בקיבוצים ויישובי המיעוטים.
תכנון ובניה – יש לומר ביושר שכל מי שבנה ללא היתר או קיים שימוש חריג בנחלתו, ידע בסתר ליבו שהוא מסתכן בקנסות לועדה המקומית ובתשלומי "דמי שימוש" לרשות מקרקעי ישראל. נהגנו "לטמון ראשנו בחול" ו-"לדחות את הקץ" בתקוה שאולי יהיה שינוי במצב התכנוני והמשפטי שיאפשר "להכשיר את השרץ".
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – מציאות בלתי אפשרית
אכן אנו נמצאים במציאות בלתי אפשרית: השטחים החקלאיים שהוקנו למתיישבים הראשונים במושבים אינם מאפשרים פרנסה מחקלאות בכבוד. המדיניות החקלאית של ממשלת ישראל לדורותיה, הביאה את רוב בעלי הנחלות לנטוש את העיבוד החקלאי ולרכזו בידי בודדים. רוב הרפתות והלולים בנחלות הוזנחו, משפחות בעלי נחלה התרחבו ללא יכולת לאפשר לילדיהם לגור במחיצתם במושב. מציאות עגומה זו היא שהביאה אותנו, כאנשים נורמטיביים שומרי חוק לבניה לא היתר ושימוש חורג במבנים שננטשו.
נגד תיקון 116 לחוק התכנון והבניה
המציאות טופחת היום על פנינו בהגברת האכיפה, ובעקבותיה לאחרונה רבו המקטרגים כנגד תיקון 116. בניסיון להתמודד עם כובד ידה של המדינה כלפינו אף קמה תנועה פוליטית בבחירות האחרונות לכנסת ששמה לעצמה מטרה לבטל את מה שמכונה על ידה בטעות "סעיף 116". אך אם נתעלם מהבעיה האישית שלנו כמושבניקים או קיבוצניקים ונתייחס לחקיקה באובייקטיביות עלינו להודות שבעצם יש הגיון בחוק. אין סיבה של ממש מדוע בעל שטח פרטי בעיר, בעיירת הפיתוח או במושבה חקלאית יהיה חייב לבנות רק לפי היתר שיתקבל כדין ולהשתמש בבניין שבבעלותו רק לפי ייעודו ואילו במושבים ובקיבוצים יהיה כאוס, אנדרלמוסיה תכנונית ואנרכיה באכיפה.
תמ"א 35
הבסיס לקיומה של מדיניות תכנונית מודרנית הוא תכנון נכון ושמירה קפדנית על הוראות תוכניות המתאר. בשנת 2005 אישרה הממשלה את תמ"א 35 – "תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור", שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל. מטרותיה המוצהרות של התוכנית – "לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים". על פי תמ"א 35 הכין כל מחוז תכנון תוכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ) המפרטות ברזולוציה גבוהה יותר את ייעודי הקרקע.
בשנים אחרונות, בהתאמה לתמ"א 35 ולתמ"מ, מוכנות "תוכניות כוללניות" לערים, לישובים הכפריים ולשטחים הפתוחים. מטרתן של כל אלה להוות בסיס להכנת "תוכניות מפורטות" לשכונות בערים ולישובים כפריים מכוחן ניתן יהיה לקבל היתרי בניה. "הירידה" מהתכנון הארצי אל התכנון המפורט לכל "פיסת" קרקע מאפשר ראיה היקפית רחבה ארוכת תווך של פני מדינתנו בעתיד תוך שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על צביון כפרי לישובים הכפריים והתחשבות תכנונית בנתון הסטטיסטי המדאיג לפיו במדינת ישראל יהיו 15 מיליון תושבים בעוד 20 שנים.
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – מאבק לחיות בכבוד
מאבקנו בתיקון 116 מעמיד אותנו בעיני כלל הציבור והרשויות, כאזרחים המבקשים פריבילגיה ולא כאזרחים הנאבקים מאבק צודק לחיות בכבוד. לטעמנו, יש לראות במצב זה הזדמנות. עלינו לכוון את כל האנרגיות והמאמצים שלנו ביחד על מנת להגיע אל מצב של הוספת זכויות בניה בנחלות בתוכניות מפורטות חדשות ובעיקר – זכויות לבתי מגורים לילדנו ומבנים להשכרה לפרסתנו, וכן לדרוש, ובצדק, לממש את זכויות הבניה הנוספות כנגד תשלום סביר ובר השגה.
בימים אלה נערכים במועצות האזוריות ובמושבים תוכניות להוספת בית שלישי. יש לנצל ההזדמנות ולמקסם את זכויות הבניה.
תיקון זכויות הבניה בתוכניות המתאר, ומאבק ציבורי לתשלום סביר למימושן, תוך קביעת מנגנון הדרגתי לאכיפה הם המפתח לפתרון.
להמשך כתבות בנושא בן ממשיך ועוד נושאים הקשורים לנחלות, צוואות סוגיות מקרקעין ועוד תוכל למצוא בדפי האתר. לשאלות והכוונה בנושאים שונים בצחום מקרקעין ניתן להתקשר ולקבל ייעוץ זמין וממוקד לנושא בו אתם מתחבטים. כנסו לקישורי האתר למידע נוסף או השאירו פרטים בצור קשר ונחזור אליכם בהקדם. לעוד מאמרי מידע בתחום תכנון ובניה היכנסו ללשונית בראש העמוד.