הוראת אגף 55 – מינוי בן ממשיך
הוראת אגף 55 באה להסדיר את רישומו של "בן ממשיך" אשר אושר על ידי הסוכנות היהודית ברשות מקרקעי ישראל (במינהל).
בעבר נהגה הסוכנות היהודית לאשר "בנים ממשיכים" אשר מונו על ידי הוריהם על פי נהלים פנימיים של הסוכנות אשר כללו חתימה על מסמכים שנוסכו על ידי הסוכנות.
במושבים בהם הסוכנות הייתה צד לחוזה המשבצת (חוזה משולש) נקבע במפורש כי לאחר פטירת ההורים "הבן הממשיך" אשר אושר על ידי הסוכנות יירש את הנחלה החקלאית. מבחינה מעשית, לאחר הפטירה, היה הבן הממשיך מציג בפני הסוכנות את תעודות הפטירה של הוריו והסוכנות הייתה רושמת אותו כבעל הזכויות החדש ומורה למינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל דהיום) כבעל הנחלה.
לאחר שבית המשפט העליון קבע (בפרשת אזולאי)- הורשת נחלה במושב בפרוצדורה האמורה לעיל נוגדת את הוראות סעיף 8 לחוק הירושה, שינתה הסוכנות היהודית את הטפסים שלה וקבעה כי המינוי יעשה בדרך של "התחייבות בלתי חוזרת". בפסק דין מאוחר יותר (פרשת ברנלי) נקבע כי משק חקלאי אינו חלק מהעיזבון והנוסח של הטפסים החדשים אפשר המשך העברת זכויות של המשק החקלאי לבן הממשיך שאושר על ידי הסוכנות. אלא שאז התעוררה מחלוקת נוספת לפיה נקבע שהסמכות להעברת הזכויות נתונה לרשות מקרקעי ישראל (המינהל דאז) מחלוקת זו באה לכאורה לפתרונה בהוראת אגף 55 הינה חלק מהוראות פנימיות של נוהלי העבודה של פקידי הרשות. הוראה פנימית זו של האגף החקלאי ברשות מקרקעי ישראל קבעה פרוצדורה פנימית ביחסים בין הסוכנות היהודית לרשות מקרקעי ישראל לפיה מחויבת הסוכנות, בד בבד לרישום הבן הממשיך בספריה, לדווח לרשות מקרקעי ישראל על מינוי הבן הממשיך.
בפסיקה מאוחרת נקבע לאחרונה כי תנאי להעברת זכויות לבן הממשיך היא קיום הפרוצדורה הקבוע בהוראת האגף, היינו במידה ולא פעלה הסוכנות לפי הוראת אגף 55 ולא דיווחה לרשות מקרקעי ישראל רואים את המינויו של הבן הממשיך כמינוי שלא הושלם. פועל יוצא מכך, במקרים מסויימים הבן הממשיך לא זכה בנחלה לאחר פטירת הוריו אלא הועברה הנחלה ליורש אחר לפי צוואה או מכוח הדין. לעיתים אי השלמת הפרוצדורה איפשרה גם להורים, בעלי הנחלה, לחזור בהם מהמינוי בטענות שונות, כגון התנהגות מכפירה של הבן הממשיך, שינוי במצבם הכלכלי של ההורים או הפרת התחייבויות הבן הממשיך כלפי הוריו.
