שימוש חורג בנחלה – תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל ואילו שימושים חורגים בנחלה חוזרים על עצמם? מה ההשלכות של שימושים חורגים בנחלות כגון מחסן במשק חקלאי או שימוש של מחסן חקלאי להשכרה וכדומה. מידע על שימוש חורג במושבים
תקדים – תביעת רשות מקרקעי ישראל להפסקת פעילות לא חקלאית במשק במושב חגור נדחתה
שימוש חורג בנחלה – תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל
בית המשפט דחה תביעה של רשות מקרקעי ישראל (לשעבר: מינהל מקרקעי ישראל) להפסקת שימוש חורג בנחלה של מחסן המושכר לצד ג' ולהפסקת פיצול בית המגורים השני לשתי יחידות. מידע על – פרצלציה
מינהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה כנגד בעל משק במושב חגור בגין פעילות בלתי חקלאית (פל"ח) שמקיים הנתבע במשק וכנגד פיצול בית המגורים השני לשתי יחידות דיור.
בתביעה דרש המינהל כי יינתן צו האוסר על הנתבע לבצע שימוש לא חקלאי במקרקעין, להפסיק השכרת מחסן שמשמש לחומרי ניקוי לצד ג'. כמו כן דרש המינהל, צו עשה המחייב את הנתבע להחזיר מבנה מגורים שנבנה בהיתר ופוצל לשתי יחידות דיור, למצב שהיה טרם הפיצול.
המינהל טען, כי העובדה (שלא הייתה במחלוקת) שהנתבע משכיר מחסן בשטחו לשימוש שאינו חקלאי וכן פיצל את בית המגורים השני לשתי יחידות דיור, מהווה הפרה של הסכם המשבצת, של החלטות מועצת מקרקעי ישראל וכן של חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 האוסרים, שימוש לא חקלאי בנחלה והאוסרים פיצול בית המגורים ללא הסכמת המינהל. מה עם משק עזר? ניתן לקבל הרחבה בכתבה – בעל משק עזר
שימושים חורגים בנחלה – הנתבע
הנתבע טען כי על התובע להתחשב במצבו הכלכלי והבריאותי ובחוסר אפשרותו לקיים משק חקלאי. הנתבע הוסיף וטען כי במשך שנים רבות עבד כחקלאי (במיוחד בתחום פיטום האווזים) וכי בעקבות ההחלטה שאסרה פיטום אווזים, הוא אינו יכול להתפרנס מחקלאות על אף שניסה להתפרנס מתחומים חקלאיים נוספים שלא צלחו. בנוסף, הנתבע עבר אירוע מוחי שבעקבותיו כיום הינו אדם נכה הסובל מנכות של 91%, דבר המונע ממנו התעסקות בתחומים חקלאיים אחרים.
מידע בקישור על על – ירושת נחלה
שימוש חורג במושבים – מחסן במשק חקלאי
הנתבע נסמך בהגנתו על חוות דעת שמאי חקלאי שקבעה כי באזור המרכז השטח הנדרש לקיום מחקלאות הינו כ-93 דונם ומאחר והשטח החקלאי העומד לרשותו הינו 24 דונם בלבד, אין הוא יכול להתפרנס מחקלאות וכי ככל שהתביעה תתקבל, הוא ייהפך לנתמך.
הנתבע טען כי השימוש לפל"ח אינו מנוגד לתב"ע הקיימת ו/או למדיניות המינהל וכי על אף שבבג"צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "בג"צ הערים העצמאיות"), בוטלה האפשרות של בעלי המשקים להשכיר מבנים לצורכי פל"ח, אין בכך כדי למנוע בחינה של המצב האישי והתעסוקתי של כל מתיישב באופן עצמאי, על מנת לבחון אם יש לאפשר לו קיום פעילות לא חקלאית במשק.
בפסק דין תקדימי זה, קבעה כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר, כי נכון הדבר שעל המינהל לשמור על קרקעות המדינה ואולם יחד עם זאת, עליו לראות גם את ה"יחיד" ולהתחשב בצרכיו.
בית המשפט קבע שאין בפסה"ד של בג"צ, כדי לפסול באופן מוחלט ותמידי אפשרות השכרה של מבנה משק לפל"ח ואל לו למנהל לאמץ מדיניות כללית וסתמית של הימנעות ממתן אפשרות להשכרה לפל"ח מבלי לבחון כל מקרה לגופו.
כך במקרה זה, נקבע בפסק הדין שהמינהל שגה בכך שלא בחן את הנתונים שהציג בפניו הנתבע, לפיהם מצבו האישי אינו מאפשר פרנסה מחקלאות וכי חוות הדעת של המומחה מטעמו של הנתבע לא נסתרה.
בית המשפט הוסיף כי לצד נימוקים אלו יש להתחשב גם בכך שאילולא ההשכרה, המחסן יעמוד בשיממונו ואילו ככל שההשכרה תימשך, גם המינהל יוכל לגבות בגינה דמי שימוש.
לאור האמור, דחה בית המשפט את תביעת המינהל להפסקת ההשכרה.
לגבי בית המגורים שפוצל לשתי יחידות דיור קבע בית המשפט כי לאור החלטה 1155 המאפשרת קיום בית שלישי בנחלה, יגיש הנתבע בקשה להיכנס למסגרת ההחלטה.
מחסן חקלאי להשכרה וסוגים שונים של שימושים חורגים בנחלות לסיכום:
לדעת עוה"ד גד שטילמן וצביקה גלזר, שייצגו את הנתבע בתביעה ומתמחים במגזר החקלאי, פסק הדין הינו תקדימי, מהפכני ונועז ויש בו כדי להשפיע על אלפי משקים המוחזקים על ידי חוכרים מבוגרים בסיטואציה דומה. המדיניות שהותוותה בפסק הדין עושה צדק עם בעלי המשקים, שתרמו רבות למדינה, בכך שמתן אפשרות להשכרת מבני משק לפל"ח, תאפשר לחקלאים, לקיים את עצמם בכבוד.
שימושי פל"ח | שימוש חורג בקרקע חקלאית | משק חקלאי להשכרה | מושב חגור | פל"ח | מושב חגור עסקים | פל"ח במושבים | שימוש חורג | בית שלישי בנחלה | שימוש חורג במחסן למגורים | רשות מקרקעי ישראל | מחסנים להשכרה במושבים | תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל | שימוש חורג בנחלה – תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל | שימושים חורגים בנחלה | שימושים חורגים בנחלות | מחסן במשק חקלאי | מחסן חקלאי להשכרה | שימוש חורג במושבים
