משרדנו עוסק בכל הקשור אל רכישת נחלה ומכר, הרחבת מושבים, ירושות ושטחים חקלאיים. בכתבה נפרט על הרחבות במושבים במרכז הארץ בדרום ובצפון.

הרחבות במושבים במרכז

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה החלטה מרחיקת לכת, המשמיטה את הקרקע מהרחבות בקיבוצים ומושבים.

הרחבה קהילתית במרכז – הרחבות במושבים בדרום צפון ומרכז \ במסגרת ההחלטה ניתנו הנחיות אופרטיביות שלא להקצות יותר מגרשים בהרחבות של מושבים וקיבוצים וישובים קהילתיים במרכז הארץ בפטור ממכרז. כמן כן, הוסיפה הנהלת המינהל וקבעה: "המינהל לא יחתום על תוכנית להרחבה של ישוב חקלאי אלא לאחר שהאגודה תצהיר כי ידוע לה כי מגרשי ההרחבה ישווקו במכרז ללא ועדות קבלה".

במצב דברים זה בו המושבים והקיבוצים אינם יכולים להמליץ על מועמדים להקצאת מגרשים מהמינהל, אין להם כל אינטרס ליזום פרויקטים של "הרחבות". ברור כי מושבים וקיבוצים לא "יתרמו" קרקעות ל"הרחבות" בהם המגרשים ישווקו אך ורק על ידי המינהל במכרזים ציבוריים "לכל דורש" ומבלי שהמועמדים יעברו ועדת קבלה של האגודה. נראה בעיננו כי התוצאה של החלטת הנהלה זו תהא הקפאה מוחלטת של כל יזמות ליצירת "הרחבות" חדשות במגזר החקלאי.

הנהלת המינהל נימקה וביססה החלטתה זו על הוראות תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, התש"ע-2011.

דומני כי נימוק זה לא יעמוד במבחן משפטי;

הרחבה במושב – תיקון 8 לפקודה עוסק "בועדות קבלה לישובים", בהצעת החוק מוסבר כי בשל אפיונם של המושבים והקיבוצים כישובים בעלי אורח חיים קהילתי כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית, יש הצדקה להפעלת מנגנון של מיון מועמדים לקבלה למגורים בישובים אלה. יחד עם זאת, הואיל ונמתחה ביקורת על ידי בתי המשפט על התנהלותן של ועדות הקבלה (מאז "בג"צ קאעדן" – ערבי ישראלי שביקש להתיישב בישוב קציר), בא התיקון לחוק להסדיר את פעולתן של ועדות הקבלה ודרכי הביקורת על החלטותיהן. מטרת החוק לאזן בין זכותם של הישובים לקיום ועדות הקבלה לבין הזכות לכבוד ולשוויון לכלל אזרחי המדינה. התיקון לחוק מסדיר אמות מידה לשיקול הדעתן של ועדות הקבלה, הרכבן ודרכי הערעור על החלטותיהן.

הרחבות במושבים וקיבוצים כולל הרחבה בקיבוצים בצפון

הרחבות במושבים בשפלה , הרחבות במושבים בצפון , הרחבות במושבים בדרום ובמרכז וכו.. בנושא הרחבות במושבים 2024 או הרחבות בקיבוצים – החוק עצמו קובע באופן פוזיטיבי שהקצאת מקרקעין לשם רכישת זכות תעשה רק לאחר אישור ועדות הקבלה של הישוב. סירוב ועדת קבלה לקבל מועמד יהיה מנומק והוא כפוף לזכות השגה של המועמד ל"ועדת השגות" המורכבת מחמישה חברים בלתי תלויים. תחולת החוק הינה על כל הישובים הקהילתיים בגליל ובנגב המאוגדים כאגודה שיתופית או כישוב קהילתי כפרי וכן על הרחבות של קיבוצים ומושבים בהם מספר בתי האב אינו עולה על 400.

בנושא הרחבה במושב עולה אפוא שמטרת החוק לחייב כל מועמד להתיישבות לקבל אישור של ועדת קבלה. מטרה זו הינה ההיפך הגמור מהאמור בהחלטת המינהל הנ"ל, לפיה, המינהל לא יחתום על תוכניות לרחבה אלא אם המושב יחתום על תצהיר בו יאשר שמגרשי ההרחבה ישווקו במכרז ללא ועדות קבלה. יודגש כי החוק אינו דן בכלל בשאלה אם הקצאת המגרשים תעשה במכרז או שלא במכרז ולמעשה אין כל התייחסות לסוגיה זו בדברי ההסבר לחוק.

עדכון הרחבות במושבים בדרום ובמרכז

הרחבה קהילתית במרכז יכולה להיות בנושא הרחבות במושבים בשפלה כמו בנושא הרחבות במושבים במרכז או הרחבות במושבים בצפון כמו גם הרחבות בקיבוצים – הרחבה בקיבוצים בצפון ובכל הארץ, נעדכן שבשנים האחרונות המינהל אינו מסתיר את רצונו לבטל את זכותם של הקיבוצים והמושבים להמליץ על מועמדים מטעמם להקצאת מגרשים. אך דומה כי המינהל נתפס לכלל טעות בסוברו שתיקון החקיקה הנ"ל ישמש מסד ראוי לעגן רצונו זה.

מכל מקום, היה וההחלטה תיושם על ידי המינהל, יהא בכך כדי לשים קיץ להמשך ההתיישבות בהרחבות במגזר החקלאי במרכז הארץ. כפועל יוצא מיישום ההחלטה מחירי המגרשים ובתי המגורים בהרחבות צפוי לעלות באופן ניכר.

משרד עו"ד שטילמן, נחלות, בן ממשיך ופיצול, מושבים והרחבות – במידה ואתם לקראת הרחבה במושב פנו אלינו ונלווה אתכם תוך ניסיון עשיר בתחום ובתמקצעות ללא רבב בנושא זה.

הרחבות במושבים במרכז

הרחבות מושבים | הרחבות במושבים בצפון | הרחבות במושבים במרכז | הקצאת קרקע בפטור ממכרז
סוף להרחבות במושבים וקיבוצים | עורך דין מקרקעין הרחבות במושבים 2024 | הרחבות במושבים בשפלה | הרחבה במושב | הרחבות בקיבוצים | הרחבה קהילתית במרכז | הרחבה בקיבוצים בצפון | הרחבות במושבים בדרום

פיצול נחלה – פיצול מגרש מנחלה

פיצול נחלה מינהל מקרקעי ישראל, על פי עקרונות רשות מקרקעי ישראל, אינה ניתנת לפיצול אולם ניתן לפצל מגרש/ים מנחלה. תפיסת העולם של רמ"י שהנחלה אמורה לשמש לפרנסתה של משפחה אחת מעיבוד חקלאי של שטחי הנחלה. מאחר ופיצולה של הנחלה עלול להקשות על הפרנסה מחקלאות נאסרה פיצולה. תפיסת עולם זו שמקורה בשנות ה – 20 של המאה הקודמת אינה מתאימה למציאות הכלכלית של שנות ה – 2000, אולם למרבה הפלא, המדינה ובעקבותיה בתי המשפט, נאחזים ב"עיקרון שלמות הנחלה" עד היום.

יחד עם זאת, הפרדה של מגרש לבית מגורים מתוך הנחלה מותרת. הפרדה שכזו מכונה בטעות "פיצול נחלה" אולם היא למעשה "פיצול של מגרש מנחלה".

פיצול נחלה במושבים לבניית בית מגורים

פיצול נחלות במושבים – פיצול מגרש לבניית בית מגורים אושר על ידי רשות מקרקעי ישראל כבר בשנת 1999 בהוראת האגף החקלאי מס' 62. הוראה זו בתוקף עד היום והיא קובעת כי בעל נחלה יכול להפריד בתכנית מתאר מגרש בשטח של חצי דונם מנחלתו. הזכויות במגרש יוענקו למי שבעל הנחלה יורה כנגד תשלום היוון בשיעור 91% מערך המגרש בשוק החופשי.

עלות פיצול מגרש מנחלה – פיצול נחלה מינהל מקרקעי ישראל

עלות פיצול מגרש – מבחינה כלכלית "פיצול מגרש מנחלה" לפי הוראת אגף 62 מחייב את בעל הנחלה לרכוש את המגרש השייך לו במחיר השווה למחירו של המגרש בשוק חופשי. מדובר בתוצאה לא כלכלית ועל כן מעטים המקרים בהם נעשה שימוש בהוראה זו עד היום.

עלות פיצול מגרש בהחלטה 979 של רשות מקרקעי ישראל (שמספרה היום הינו 1523), קבעה רשות מקרקעי ישראל שניתן לבצע פיצול של מגרש מנחלה כנגד תשלום בסך השווה לשליש משווי המגרש בשוק החופשי. ההחלטה אינה מגבילה את מספר הפיצולים ולכאורה מי שמשלם "דמי רכישה" לפי החלטה 1523 יכול, מבחינת רשות מקרקעי ישראל, לפצל יותר ממגרש אחד מחלקת המגורים של נחלתו. המגבלה בדבר מספר הפיצולים תלויה במספר היחידות שתכנית המתאר מאפשרת לבנות בנחלות שבאותו יישוב, כשלעולם חובה להשאיר בית אחד לבעל הנחלה עם יתרת השטח החקלאי והחברות באגודה. עלות פיצול מגרש משתנה בהתאם למספר גורמים באותו השטח אך חובה להכיר לעומק את נושא פיצול נחלה עלות ומיסוי וספציפית לנחלה שלך.

פיצול מגרשים מנחלה ( פיצול נחלות במושבים )

פיצול נחלה מינהל מקרקעי ישראל – נהוג לסדיר את הפיצול מבחינה תכנונית בתכנית מתאר "נקודתית" החלה על שטח חלקה א' של הנחלה בלבד. הליכי התכנון שהיו מקובלים עד לאחרונה חייבו גם את אישור הועדות המחוזיות ועל כן הליכי התכנון לפיצול המגרש ארכו מספר שנים.

בכל הקשור אל פיצול נחלות במושבים שטח המגרש שניתן לפצל תלוי במיקום המושב בארץ והוא נגזר מהוראות לוח 1 של בתמ"א 35. כך, לדוגמה, במרכז הארץ גודל המגרש המקסימלי עומד על כ-330 מ"ר. יחד עם זאת כשמפצלים בית מגורים בנוי יש להתחשב ב"קווי הבניין", היינו במרחקי המינימום בין קירות הבית לגבולות המגרש כפי שהם קבועים בתכנית המתאר של אותו יישוב. פיצול בית קיים, מביא בדרך כלל לתוצאה ששטח המגרש המפוצל גדול לעיתים גם מחצי דונם.

ישנם ישובים רבים המכינים תכניות מתאר המאפשרות לכל בעלי הנחלות לבצע פיצולים של יחידות מגורים ומגרשים באופן שמיתר את הצורך בהכנת תכנית נקודתית על ידי בעל הנחלה בעצמו ועל חשבונו. פיצול נחלה עלות ומידע נוסף בהתאם למיקום הנחלה

פיצול מגרש של נחלה – "המודל" האחרון שאושר

"המודל" האחרון שאושר למושב "כפר חיים" לפיצול מגרשים מנחלה מאפשר פיצול מנחלה באמצעות תצ"ר במקום תכנית מתאר "נקודתית" (תב"ע נקודתית). המודל הומצא על יד עוה"ד גד שטילמן ומתכנן הערים אילן אייזן והוא אומץ בתקנונים של המושבים ברחבי הארץ.

פיצול נחלה במושב 2024

למידע נוסף בכל הקשור אל פיצול נחלות במושבים ניתן לפנות אלינו בכל שלב בדרך, מומלץ לקבל תמונת מצב לפני התחלת עסקת מכר ולהעזר בליווי צמוד בכל הקשור אל נושא פיצול נחלות במושבים

האופציה האפשרית כיום בנושא ההחלטות של רשות מקרקעי ישראל (בעבר הייתה החלטה 1523) להפריד על ידי הפקעת מגרש מתוך מגרש חלקת המגורים, אפשרה שינוי מהותי במושבים ונתנה את האפשרות להפוך חלק מהנחלה למגרש נפרד שניתן לממשו ועדיין להשאיר את הזכויות בנחלה לבעליה ואת הזכויות לחלק אותה בין צאצאי בעלי הנכסים, בן ממשיך וכדומה.

תנאי הבסיס על מנת לאפשר פיצול של מגרש מתוך חלקת המגורים הואשעל בעל הזכויות להצטרף להסדר מה שיתן את האפשרות לחתימה על הסכם חכירה למגורים במגרש שחולק והופרד משאר הנחלה בצירוף של הזכות לבניה. אפשרי להגיש בקשה עם תכנית מגרש לפיצול מתוך הקרקע לחלקת המגורים על מנת לקבל את אישור המינהל טרם הצטרף של המתיישב להסדר אך יש להכיר כי התממשות התכנית תהיה בכפוףובתנאי להצטרפות אל ההסד

המחזיק בנחלה, או בעל הזכות בנחלה (במסגרת של הסכם המשבצת) יכול להגיש אל מקרקעי ישראל מחלקה החקלאית בקשה כי ברצונו לקחת חלק בהסדר החדש ולבקשה זו יש לצרף טופס חתום ממתיישב ומהאגודה של בקשה כולל תשריט חלקת המגורים בחלקה א, כמו כן אישור מטעם האגודה, רישום זכויות והתחייבות האגודה בהתאם לתמא שלושים וחמש (עמדיה במסכת יחידות הדיור). הבקשה תהיה מותנת ברישוום ספר רשם מקרקעין של חלקה א ותשלום חלקת המגורים לבניה, הסדר של שימוש לא מוסדר בנחלה, מגורים של החוכר בנחלה.

קניית נחלה ומכר איך יודעים האם משתלם כלכלית? יש לתהות על כך ובצדק וחשוב לבדוק זאת לעומק.  חשוב לפני שנכנסים לתהליך בנושא לברר מהי עלות הפרצלציה וכך לבדוק האם יש הצדקה כלכלית למהלך שכזה. יש להכיר את המיסוי לפרטי פרטים ולהתייעץ עם עורך דין המתמקצע במיוחד בזה ובעל המיומנות הנדרשת לכך. חלק מהתשלומים יכללו  היטל השבה לוועדה לתכנון ובניה,  תשלום לרמ"י עבור דמי ההיוון של המגרש  ומס הרכישה

עורך דין פיצול נחלה 2024

פיצול נחלה מנהל מקרקעי ישראל 2024 | פיצול מגרשים מנחלה | פיצול נחלות | פיצולי נחלה 2023 | פיצול נחלה מינהל מקרקעי ישראל | עלות פיצול מגרש | פיצול נחלה עלות | פיצול נחלות במושבים |פיצול נחלה במושבים | פיצול נחלה 2023 / 2023 | פיצול נחלה במשק חקלאי | פיצול מגרש מנחלה | עורך דין לפיצול נחלה | פיצול נחלה עלות | פיצול נחלה במושבים

עורך דין בן ממשיך בנחלה

בתי המשפט לא נותנים תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך בנחלה היורש את המשק החקלאי?
בן ממשיך בשפה העממית מתייחס לאותו בן שבפטירת הוריו ירש את המשק החקלאי של הוריו. בדרך כלל בן הממשיך כבר בחיי הוריו בונה את ביתו בחצר המשק ולעיתים עוסק בחקלאות. מבחינה משפטית "הכרזה" על בן מסוים כבן ממשיך לא בהכרח תביא לתוצאה שאותו בן ירש את המשק, גם אם זו הייתה כוונת ההורים וכוונת הבן.

מיהו בן ממשיך היורש

בית המשפט לא נותנן תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך במשק חקלאי היורש את המשק? מקריאת הפסיקה ברור כי כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות יכול ויביא לתוצאה שונה. על כן, רצוי להתייעץ עם עורכי דין המתמצאים בתחום.
עיקר השוני בין במקרים השונים תלוי בנוסח של החוזה עליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל) או בנוסח החוזה שבעל הנחלה חתום מול מנהל מקרקעי ישראל
ברוב החוזים מועברות הזכויות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים.
לאחר מותם של שני בני הזוג ישנם הסדרים שונים בחוזים השונים; כך למשל, ישנם חוזים בהם מועברת הזכות לבכור בין הילדים, חוזים אחרים קובעים כי יחזיק במשק לאחר פטירת ההורים מי שיכול לקיימו כיחידה חקלאית.
בחוזים החדשים יש (בד"כ) אימוץ של הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים שהוקמו לאחר קום המדינה

במושבים שהוקמו לאחר קום המדינה, קיימים שני מצבים עיקריים: האחד, "חוזה משולש" בין רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית, והשני – "הסכם דו צדדי" – בין רשות מקרקעי ישראל  לאגודה. חוזים אלה מתחדשים אחד לשלוש או חמש שנים.
זכויותיהם של בעלי הנחלות במושבים אלה הינם זכויות של "ברי רשות"; היינו, בעלי הנחלות ברי רשות של האגודה השיתופית שהינה ברת רשות של רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית.
"בר רשות" אינו בעל זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין. "בר רשות" הינה זכות זמנית הניתנות לביטול בכל עת תוך דרישה לסילוק ידו של בר הרשות מהמקרקעין (כנגד פיצוי על השקעותיו).
על זכויות בר רשות נאמר בציניות שהן מקנות למחזיק "מעט יותר מזכויותיו של משיג גבול".

זכויות בן ממשיך צוואה ב"חוזים המשולשים"

ה"חוזה המשולש" (בדומה ליתר החוזים) מסדיר את ירושת המשק כדלקמן: במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו. המשמעות היא שאם אחד מבני הזוג מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחד ובן הזוג השני מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחר, הרי שהנחלה תעבור עפ"י רצונו של האחרון שנותר בחיים.
היה ונערכה צוואה ע"י בן הזוג שנפטר ראשון בה הוא העניק את זכויותיו בנחלה למי מילדיו, לא תהא לצוואה זו כל נפקות משפטית.

לכשנפטר בן הזוג השני, עוברות עפ"י ההסכם המשולש הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך. בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לוודא מסוימות של הליכי הרישום ע"ש הבן הממשיך בחייהם של בני הזוג; היינו, אישור הסוכנות היהודית, המינהל  (רשות מקרקעי ישראל) והאגודה. במקרים בהם לא הושלם ההליך, יש אפשרות לתקוף את המינוי בטענות שונות. הליך שלא הסתיים מסיבות "טכניות" נחשב כהליך שהסתיים.

במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך והוא נפטר ראשון, יכול שבית המשפט יבטל את המינוי. במקרה ולא מונה בן ממשיך, מורה החוזה המשולש כי הנחלה תוענק בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

הסכמים דו צדדיים

בהסכמים הדו-צדדיים (חוזה תלת-שנתי בין המינהל לאגודה) נקבע שלאחר מותו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות בנחלה לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני מוענקת הנחלה למי מהיורשים שמסכים לקבל את הנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי ומתאים לשמש ככזה. בהיעדר הסכמה בין היורשים מכריע ביהמ"ש.

יחד עם זאת, (בד"כ) לא מצוין בהסכמים הדו צדדיים שה"בן ממשיך" כמי שזכאי לקבל זכויות בנחלה. על כן נפסק שבמושבים בהם קיים חוזה שכזה זכויותיו של הבן הממשיך, הינם רק במערכת היחסים שבין האגודה והבן הממשיך כחבר בה, ואין במינויו כדי להכריע בזכויות הקניין שבנחלה לאחר פטירת הוריו.

הירושה בחוזי חכירה ישירים

ברוב המושבים שהוקמו על ידי קרן הקיימת לישראל טרם הקמת המדינה, הוענקו הזכויות בנחלה לבעלי הנחלה בחוזה ישיר שנחתם בין קרן הקיימת לישראל לבין בעל הנחלה לתקופה של 49 שנים. חוזים אלה המכונים "חוזים ישירים" חודשו, או היו אמורים להתחדש לתקופה נוספת של 49 שנים מאמצע שנות השמונים ועד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.
עוד לכל החוזים הישירים נקבע כי בפטירת בעל נחלה עוברות הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים.

לא הניח המוריש בן זוג ויש לו יותר מילד אחד יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק.
בחוזים הישירים ניתן להוריש נחלה בצוואה ליורש יחיד.
בחוזים הישנים של קק"ל היה הסדר שונה: ברוב חוזי קק"ל נקבע כי עם פטירת ההורים יקבל הבן הבכור את הנחלה והוא ישלם פיצויים לאחיו לפי שווי ההשקעות במשק. ישנם פסקי דין בהם נקבע כי פיצויי לפי שווי ההשקעות אינו סביר ויש לפצות את האחים לפי ערך ריאלי.

משרד עו"ד מושבים – הסכם פיצול נחלה | הסכם רכישת נחלה

הורשת מכסות חלב – הורשת מכסות ביצים בצוואה

הורשת נחלה מכסות חלב ומכסות ביצים בצוואה

הורשת מכסות חלב – הורים המבקשים להוריש את נחלתם לבנם ובכוונתם להוריש לו גם את מכסות הביצים והחלב חייבים להתייחס בצוואתם למכסות באופן מפורש. מסקנה זו מתחייבת מסדרה של פסקי דין בה נקבע כי מכסות ביצים ומכסות חלב אינן חלק אינטגרלי לנחלה, ומאחר וניתן להפריד את המכסות מהנחלה ולממשם בנפרד, אין הם בהכרח עוברים ביחד עם הנחלה ליורש שנקבע בצוואה כיורש הנחלה והם יועברו בדרך של מכר וחלוקת התמורה לכל היורשים לפי צו ירושה או לפי סעיף כללי בצוואה המתייחס לחלוקת נכסים כלליים.

בתי המשפט נימקו את החלטתם בדבר ירושת הנחלה בנושא זה בכך שעל מכסות החלב, הביצים, הפרות לא חלים כללי רשות מקרקעי ישראל המגבילים את העברת הנחלה ליורש אחד בלבד, ומאחר והמכסות והפרות הינן יחידות עצמאיות הניתנות להפרדה מהמשק ומהוות זכות כלכלית בעלת מעמד עצמאי ונפרד מהמשק, יכולים ההורים להורות בצוואתם למי יוענקו ובהיעדר הוראה מפורשת בצוואה, או בהיעדר צוואה, המכסות הן חלק מהעיזבון ויחולקו לכלל היורשים.

על הלכה זו חזר בית המשפט לענייני משפחה לאחרונה; עובדות המקרה היו כדלקמן: בני זוג התגרשו לפני שנים רבות, בהסכם הגירושין סוכם כי הבעל, שעזב את הנחלה בעת הגרושים, יוכל לחזור לגור בנחלה עם פטירת גרושתו. בפטירתה "בטרם עת" הותירה המנוחה צוואה בה הורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה בחלקים שווים. הגרוש טען בבית המשפט כי מעולם לא ויתר על זכויותיו בנחלה וכי הנחלה על כל הקיים בה שייכת לו לאחר פטירת גרושתו. מנגד טענו ילדי המנוחה (שהינם גם ילדיו) באמצעות משרדנו – גד שטילמן משרד עורכי דין, כי על פי נוסח הסכם הגרושין, לאביהם זכות מגורים בלבד בנחלה ואילו כל יתר הזכויות לרבות מכסות החלב והפרות יוענק להם מכח הצוואה. למידע על – השפעה בלתי הוגנת

הורשת מכסות חלב בצוואה

כב' בית המשפט קיבל את כל טענות הילדים וקבע כי על אף שברישומי רמ"י נותר הגרוש רשום כבעל מחצית הזכויות בנחלה, זכות זו הינה "פורמאלית" בלבד הואיל וכוונת הצדדים בהסכם הגרושים הייתה לאפשר לאב  הגרוש לחזור לגור בנחלה, זאת ותו לא! ואילו כל מכסות החלב והפרות וכל אמצעי היצור היו ונשארו של המנוחה  ומכח צוואתה יעברו לילדיה.

לכל נושא יש את הפרטים שיש להכיר לעומקם על מנת להגיע אל מיצוי זכויות. בין אם מדובר על פיצול נחלה או בכל הקשור אל הורשת מכסות חלב בצוואה, ירושה מכסות ביצים בצוואה וכדומה, חשוב להיות בקיא בחוקים ובתקנות.  נכון הדבר כי בעניין זה יידרשו היורשים לעבור משוכה נוספת של וועדת המכסות של מועצת החלב או של מועצת הלול. ענפי ייצור החלב והביצים בישראל הינן ענפי משק מתוכנן המוסדר בחוק. וועדות המכסות הן בעלות הסמכות הבלעדית לקבוע את השיוך של מכסות החלב והביצים בהתאם לקריטריונים הקיימים בחוק הכוללים בים היתר גם זכויות בנחלה. כך שלכאורה קיימת סתירה בנושא הורשת מכסות חלב בצוואה בין כוונת המחוקק להעניק את המכסות רק למי שיש לו נחלה ומנגד החלטות בתי המשפט על חלוקת המכסות בים כלל היורשים ולא למי שמקבל את הנחלה. אולם קל להתגבר על סתירה זו במכר  של המכסה למרבה במחיר במסגרת הפיקוח הרגולטורי.

כך לדוגמה, בקשר למכסת החלב נקבע בתקנות ובחוק תכנון משק החלב כללים החלים עם פטירתו של יצרן, ולפיהן ועדת המכסות תעביר את המכסה השנתית של המנוח לממשיך במשק ובלבד שוועדת המכסות השתכנעה כי מתקיימים בו מספר תנאים, כגון; שהינו בעל מקנה, המקנה נמצא במשקו וכן שהיורש מתגורר בישוב שבו נמצא המקנה דרך קבע.

נחלה מכסות חלב וביצים ירושה

אי הסדרת הירושה בצוואה באופן מסודר יגרור את היורשים להליכי משפט מורכבים בינם לבין עצמם סביב סוגיית המשק ומה הוא כולל, ובנוסף לנהל מאבק משפטי גם מול מועצת החלב או מועצת הלול. בנושאים אלה מתמחה משרדנו ויכול להביא לידי ביטוי נכון את כוונת ההורים בצוואתם. מידע נוסף על מיסוי ניצן להיכנס אל הקישור – מיסוי נחלה

הורשת מכסות חלב | הורשת מכסות ביצים בצוואה | הורשת מכסות חלב בצוואה | נחלה מכסות חלב וביצים ירושה

השפעה בלתי הוגנת ירושה

"השפעה בלתי הוגנת" המביאה להורשת נחלה לילד אחד

בן ממשיך בנחלה – רבים מהיורשים "המקופחים" המגיעים למשרדנו טוענים שההורים ערכו את צוואתם בשל תלות בבן היורש את הנחלה, או מחמת לחץ שהופעל על ידו והם מבקשים לבטל את הצוואה בטענה המכונה בשפה המשפטית – "השפעה בלתי הוגנת". אלא שגם כאשר טענת היורשים "המקופחים" על קיומה של השפעה שכזו נכונה, קיים קושי להגיע לרמת ההוכחה הנדרשת בבימ"ש לביטול הצוואה ונדרשת הבנה מעמיקה ומומחיות על מנת "להרים את נטל ההוכחה."

"השפעה" של יורש נחלה על הוריו בכתיבת צוואתם שנעשתה ללא לחץ, איומים וללא ניצול חולשתם ותלותם בבן היורש, לא תביא בהכרח לביטולה של הצוואה. על מנת לבטל את הצוואה צריך להוכיח ש"ההשפעה" היתה "בלתי הוגנת", במובן זה שהיתה פגיעה ברצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

הוכחה שכזו היורדת לצפונות ליבו של בעל נחלה שהלך לעולמו בעייתית. על כן, מי שמבקש לבטל צוואה המתייחסת להורשת נחלה בשל השפעה של אחיו על הוריו בכתיבת הצוואה, צריך להוכיח שלולא ההשפעה הבלתי הוגנת לא היו ההורים כותבים את צוואתם כפי שכתבו ולא היו מורישם את הנחלה לאותו הבן. על אחיו של "הבן הממשיך" המבקשים לבטל את הצוואה להוכיח שהתלות בבן היורש יצרה אי הגינות וחוסר איזון בין רצונם האמיתי של ההורים בעלי הנחלה לחלק את רכושם בין כל ילדיהם בשוויון, לבין חששם של ההורים המצווים בצוואתם את הנחלה, שמא כתיבת הצוואה באופן שוויוני תביא את הבן, בו הם תלויים כלכלית, בריאותית וסיעודית, להפסיק את הסיוע אותו הם מקבלים ממנו.

השפעה בלתי הוגנת בירושה – בתי המשפט

בתי המשפט לא יטו בקלות לבטל צואה להורשת נחלה שנערכה לטובת בן, שהוריו היו תלויים בו; שכן, יתכן שההורה הרגיש צורך להטיב עם מי שטיפל בו בעת היותו חולה ובמצב נפשי ופיזי מעורער ואין במצב האמור בהכרח כדי להצביע על ירושה השפעה בלתי הוגנת וכיוצא בזה.

עורך דין שטילמן, אגודה שימוש חורג ונחלות –  היכן עובר הגבול בין "השפעה בלתי הוגנת" ובין ציווי אותנטי?
קו הגבול בין הכרת תודה לאותו הבן כפי שבאה לידי ביטוי בהוראות הצוואה לבין "השפעה בלתי הוגנת", הינו דק ביותר. החלטה היכן עובר אותו קו תלויה באופן מצטבר בהוכחה של גורמים רבים: גיל המצווה, מצב בריאותו, קרבה פיזית ליורש, יכולת המצווה להיוועץ עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה, קיומו של לחץ אישי או מילולי, מעורבות בעריכת הצוואה על ידי היורש, היעדר היגיון לשינויים שנערכו לטובת הבן היורש בצוואה האחרונה בה נקבע יורש הנחלה ביחס לצוואות קודמות, או ביחס להתבטאויות קודמות ותלות ממשית לאורך זמן.

לכל אלה יש להוסיף את רמת כושרו של המנוח להבין את משמעות צוואתו, הוכחה שיש לספקה באמצעות חוות דעת רופא מומחה הבודק את התיק הרפואי או רופא מומחה שבחן את כושרו המנטלי של המנוח בסמוך לעריכת צוואתו.

ירושה השפעה בלתי הוגנת לאורך שנים

ירושה השפעה בלתי הוגנת ומתוכננת. לעיתים קורה שאחד מהילדים מתכנן לאורך שנים את צעדיו: בונה ביתו בנחלה, מסייע להורים מתוך כוונה עתידית להיות "הזוכה", ממדר את אחיו מהוריו ומטיפול בהם, משתלט בהדרגה על נכסיהם ועל חשבון הבנק שלהם, שולט במטפל הסיעודי או הופך להיות המטפל בעצמו. אחיו, חושפים את כוונותיו מאוחר מידי, הם באים לבקש מההורים שוויון, אולם מצטיירים בעייני ההורים כחמדנים.

סירוב מפורש או מכל לא מצד ההורים יוצר כעסים, מתח, נתק, והסלמה המגדילה את הקרע בין ההורים ליתר הילדים. בנסיבות שכאלה בהם קיים נתק או סכסוך עלול השופט הדן בתיק להגיע למסקנה שהרצון האמיתי של ההורים בעלי הנחלה היה שלא לתת מרכושם למי מילדיהם המסוכסכים עימם והצוואה לא תבוטל בשל "השפעה בלתי הוגנת".

על כן הנני ממליץ למי החושש מקיפח לנהוג בתבונה; לא להיגרר להסלמת היחסים עם ההורים, לשמור עימם קשר חם ולהשאיר גשרים פתוחים להידברות גם עם האח המבקש לקבל את מלוא הזכויות לעצמו, וכמובן הנכם מוזמנים  להתייעץ עם משרדנו המתמחה בתחום הורשת המשק החקלאי. לנושא – פיצול נחלה

השפעה בלתי הוגנת ירושה | השפעה בלתי הוגנת בירושה | ירושה השפעה בלתי הוגנת

אגודה שימוש חורג

אחריות האגודה לשימושים חורגים בחלקות החקלאיות

אגודה שימוש חורג – לאחרונה מיישמת רשות מקרקעי ישראל מדיניות לפיה היא מונעת ממושבי עובדים לבצע כל פעולה המחייבת מצידה שיתוף פעולה או מתן אישור כל עוד, לטענתה, בשטח המשבצת כולו קיימים שימושים חורגים או בניה ללא היתר.

מדובר בסוג של "ענישה קולקטיבית" והטלת אחריות על כתפי האגודה לשימושים חורגים הקיימים בשטחי החברים. כשמדובר בפעילות ללא היתר או שימוש חורג הנעשים על ידי חברי האגודה בחלקות א' או ב', נראה כי מדיניות רמ"י נוגדת את עקרונות היסוד שעל בסיסם הוקמו מושבי העובדים בישראל.

אחריות האגודה לשימושים חורגים

עו"ד מיסוי נחלות ושימוש חורג, גדי שטילמן – כדי להבין מהי אחריות האגודה לשימושים חורגים ולהבהרת עמדתנו, ראוי לחזור 100 שנים לאחור עת עוצבה על ידי קק"ל מדיניות החכירה של הנחלה החקלאית במושבי העובדים. בניגוד לקיבוץ או מושב שיתופי, מוסד הנחלה במושבי העובדים נולד מתוך מטרה להקנות למשפחה החקלאית המחזיקה בנחלה את השליטה המלאה בכל שטח הנחלה. כוונת קק"ל הייתה לאפשר למשפחת החקלאי להתפרנס באופן עצמאי, כשהאגודה השיתופית, מסייעת בפעולת קולקטיביות בלבד, כגון: רכישת תשומות חקלאיות, הספקת מים, שיווק משותף והקמת מרכזי מזון לבעלי חיים.

משהוקם מינהל מקרקעי ישראל עוגנה ואומצה מדיניות קק"ל בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל. בהחלטה זו נקבע במפורש שהנחלה כולה, היינו כל השטחים החקלאיים השייכים לנחלה, יוקנו לבעל הנחלה בחוזה חכירה לדורות. לדאבונם של בעלי הנחלות, עד היום לא יישמה הרשות החלטה זו כלשונה, אולם מחדלה של הרשות ביישום החלטותיה לא מנע ממושבי העובדים להקנות לחבריהם, מיום הקמתם, את מלוא הזכויות בחלקות א' ו-ב'. כך, שכל חבר מיום הקמת מושב העובדים אחראי בעצמו לעיבוד והקמת מבנים בנחלתו ולאגודה אין כל שליטה בנעשה בחלקות אלה.

שימושים חורגים בחלקות חקלאיות

הסמכות החוקית למנוע שימושים חורגים בחלקות חקלאיות ושימושים חורגים ובניה ללא היתר נתונה למדינה מכח חוק התכנון והבניה בדרך של הטלת קנסות או הגשת כתבי אישום באמצעות  ועדות התכנון והבניה. האגודה יכולה לשלוח לחבר מכתבי התראה, אם ידוע לה על קיומם של אלה, אך אין לה הזכות החוזית או הסמכות מכח חוק להגיש תביעות על שימוש חורג ובניה ללא היתר.

נכון הדבר שרמ"י נוהגת בכל הליך משפטי לצרף את האגודה כנתבעת נוכח העובדה שהאגודה קשורה עימה בחוזה שכירות, יחד עם זאת, נהגו בתי המשפט ועורכי הדין מצד המדינה "לשחרר" את האגודה מההליכים המשפטיים עת האגודה הצהירה שהיא תכבד כל פסק דין שינתן כנגד החבר והביעה דעתה בכתב כנגד השימוש החורג והבניה שנעשתה שלא כדין על ידי החבר. על פי הנוהג המושרש האמור, נהגה הרשות מאז הקמתה לפעול ישירות נגד בעלי הנחלות ולאכוף כנגדם פסקי דין על הפסקת שימוש, הריסה ותשלום דמי שימוש, מבלי שניתן כל סעד אופרטיבי כנגד המושב עצמו.

בהמשך לאותה מדיניות, החליטה הרשות בדצמבר 2023 לתת זכות לחבר אגודה לקבל הנחה של 20% ב"דמי שימוש" בגין שימושים אסורים שבוצעו על ידו ובלבד, שהאגודה תיקח אחריות קולקטיבית בטיפול ב- 100% על הנעשה בחלקות ב' ו- ג' של החברים וב- 80% מחלקות א'.

שימוש חורג בחלקה חקלאית

שימוש חורג בחלקה חקלאית נעשה בנחלות, פיצול נחלה כמו גם קרקע חקלאית, משק עזר ועוד. במדיניות הנ"ל  לדעתנו מדובר ב"מלכות דבש"; מרגע שחבר אחד יבקש את ההנחה בדמי שימוש והאגודה תיעתר לבקשתו, האגודה תהפוך להיות אחראית להכשר של כלל השימושים החורגים והבניה ללא היתר בכל המשבצת וכן תהא אחראית להסדיר 80% מחלקות א' של בעלי הנחלות. הסדר המטיל על האגודה הכשר שימושים חורגים לפל"ח ואו הריסה של מבנים והגשת תביעות לסילוק יד כנגד שוכרי מבנים בנחלות.

היה והאגודה תחל במהלכים לטפל בשימושים חורגים ובניה ללא היתר הקיימים בתוך חלקות א' תיווצר ערבות הדדית חדשה: ערבות החברים זה לזה וערבות האגודה לחברים להסדרת שימושים חורגים ובניה ללא היתר. כאשר חבר אחד לא יכול להנות מהנחה של 20% בדמי השימוש אם חבר אחר לא מסדיר את נחלתו, ואגודה לא יכולה לקבל שירות מרמ"י כל עוד קיימים שימושים חורגים בנחלות החברים.

לכאורה, דרישת רמ"י להסדר של "רק" 80% מהנחלות בא להקל על האגודה אולם כעו"ד המייצג מושבים נראה לי כי דווקא דרישה זו מחמירה את הבעיה: הכיצד יחליט ועד האגודה מי יהיו אותם 20% שימשיכו בשימוש החורג? למי תוותר האגודה על קיום מבנים ללא היתר? כנגד מי יפעל ועד המושב בנחישות על מנת להגיע להכשרתן של 80% מהנחלות?

ברור, שהתשובה לשאלות אלה מורכבת בהתנהלות של מוסד קואופרטיבי המושתת על שוויון בין כלל חבריו.

מה נשאר מהנהוג שהיה בכל הקשור אל שימוש חורג בחלקה חקלאית ?

שימוש חורג בחלקות חקלאיות, הצלקות שנותרה לחברי המושבים טרום "חוק גל" עת כולם היו ערבים לחובות של כולם ושהביאו "למלחמות" פנימיות בין האגודות לחברים ובין החברים לבינם לבין עצמם יפתחו וידממו מחדש, האנרכיה והכאוס שהיו בתקופה האפלה של שנות ה- 80' יחזרו.

לדעתנו האגודות החקלאיות לא יצליחו לחייב את חבריהם לוותר על דמי שכירות המתקבלים מהשכרת דירות, או לפנות את ילדי בעל הנחלה ממבנים חקלאיים שהוסבו למגורים. האגודה גם לא תצליח לכפות על פנסיונרים לוותר על דמי שכירות מהשכרה של מחסנים המהווים פרנסתם היחידה. על כן, המלצתנו לאגודה שלא להיכנס ל"ביצה הטובענית" של שימושים חורגים ובניה ללא היתר בנחלות החברים, אלא להסתפק בהכשר המבנים והשימושים בשטחים "הציבוריים", בחלקות העיבוד המשותפות (חלקות ג') ובמשלוח התראות לחברים תוך הסתייגות מלקיחת אחריות. למידע נוסף בתחום המקרקעין ניתן להיכנס לקישור – בן ממשיך במושב

אגודה שימוש חורג | אחריות האגודה לשימושים חורגים | שימושים חורגים בחלקות חקלאיות | שימוש חורג בחלקה חקלאית | שימוש חורג בחלקות חקלאיות

העברת מגרש ללא תמורה בין אחים פיצול מגרש מנחלה

איך להעביר את הנחלה לבן תוך פיצול מגרשים לאחיו בלי להסתבך עו"ד גד שטילמן החלטת רמ"י 979 (סעיף 8.3.4 לקובץ החלטות רמ"י) המאפשרת פיצול מגרש/ים מנחלה יוצרת גמישות שלא הייתה בעבר לחלוקת הזכויות בנחלה ליותר מילד אחד.

רוב בעלי הנחלות מבקשים להעביר או להוריש את נחלתם לבן אחד אגב פיצול של מגרש אחד (עם או בלי בית) או שני מגרשים מתוך נחלתם, כאשר המגרש/ים המפוצלים יעברו לילדיהם האחרים.

העברת מגרש במתנה

פיצול מגרש מנחלה – העברת מגרשים לאחר פיצולם, בחיי ההורים, מאפשרת תשלום מס רכישה מופחת במידה והפיצול מתבצע בחיי ההורים, מתאפשרת העברת הזכויות בנחלה המפוצלת והמגרשים (עם או בלי בתי מגורים) לילדים, כאשר העסקה פטורה ממס שבח נוכח הפטור הקיים בהעברה ללא תמורה של נכסי נדל"ן בין הורים לילדיהם.
הילדים, המקבלים מהוריהם במתנה נכסי נדל"ן, משלמים מס רכישה מופחת (שליש מהמס הרגיל).

אולם, רבים מההורים דוחים את ביצוע הפיצול של המגרשים מהנחלה לעתיד.  הדחייה נדרשת הן מסיבות אובייקטיביות, כמו למשל סירוב הועדה לתכנון ובניה לפצל יחידות מגורים מנחלה עד הסדרת תוכנית מפורטת לישוב; או מסיבות כלכליות, כגון, הרצון לדחות ככל הניתן התשלומים לרמ"י הנדרשים לפיצול.  ניתן לדחות את הליכי הפיצול עד לאחר פטירת ההורים ("עד 120") מכח הוראות צוואתם.

איך להעביר את הזכויות מבלי להסתכן בתשלומי מס שבח ומס רכישה

בן ממשיך ונושא העברה ללא תמורה בנחלה – הואיל ורשות מקרקעי ישראל אינה מאפשרת העברה של חלקים מנחלה אלא לאחר השלמת הליכי הפיצול, לא ניתן להעביר את הנחלה המפוצלת לילד אחד ואת המגרש/ים ישירות לילדים אחרים.  על כן יש לבצע את ההליך האמור בשתי "פעימות": ראשית, יש להעביר את מלוא הזכויות בנחלה ע"ש הבן שאמור לקבל את הנחלה "המקוזזת" (נחלה ללא מגרש/ים) ולאחר שתאושר תכנית פיצול וישולמו לרמ"י התשלומים המחוייבים, יעביר הבן שקיבל את הנחלה את המגרשים שפוצלו לאחיו.

העברת הנחלה לבן אחד והשלמת העברה של המגרשים לאחיו לאחר פיצול נחלות , כאמור לעיל,  יוצרת  סיכון בתשלום מס שבח ומס רכישה בעת העברה של המגרשים לאחים, זאת מאחר והפטורים וההנחות במס, הקיימים בהעברה של נכסים בין הורים לילדיהם, אינם זהים להעברה של נכסים בין אחים. על כן, נכון להגדיר באופן ברור וחד משמעי בחוזה או בצוואה המורה על העברת הנחלה לילד אחד בשלמותה, סעיף לפיו הבן שמקבל את הנחלה יחזיק במגרשים המיועדים לאחיו בנאמנות עד להשלמת הליכי הפיצול. עם השלמת הליכי הפיצול עליו – "כנאמן" – להעביר את המגרשים לאחיו – "הנהנים".

העברה ללא תמורה בנחלה – העברת זכויות בנחלה ללא תמורה

הכללים המוכתבים על ידי רשויות המס לביצוע עסקה בנאמנות, מורכבים וכוללים מגבלות רבות. כך למשל חובה לדווח על הנאמנות תוך 30 יום מיום שהבן – הנאמן  – מקבל את הזכויות בנחלה.

העברת זכויות בנחלה ללא תמורה מיסוי פיצוי אחים והעברת מגרש ללא תמורה בין אחים – קשיים באישור הנאמנות. לצערנו, נתקלנו לאחרונה, במקרים לא מעטים, בסירוב של רשויות המס להכיר בהעברה בנאמנות של נחלה מקוזזת לבן אחד בכפוף לפיצול והעברה של מגרש/ים לאחיו. נתקלנו בסירוב להכיר בנאמנות גם  במקרים בהם ההורים מעבירים את הנחלה לבן אחד (בתמורה או לא בתמורה) ומשאירים לעצמם מגרש עליו בנוי בית ההורים שיפוצל בעתיד.

יצוין בהערת אגב, כי סירוב הרשות להכיר בנאמנות היה גם בעסקאות מכר של נחלה מפוצלת לצדדים שלשיים. סירוב  הרשויות להיכר ב"נאמנות" פוגעת במשפחה פגיעה כפולה: האחת, המס המשולם בגין העברת הנחלה המקוזזת לבן אחד גבוה, הואיל והשווי לצורך חיוב המס נקבע לפי שווי נחלה שלמה עם המגרשים. השנייה, לא יינתנו פטורים ממס שבח ורכישה בשל העברת הזכויות במגרשים מהבן לאחיו בעתיד, לאחר פיצולם.

נוכח עמדת רשויות המס בסוגיה זו הגיש משרדנו ערר שיוכרע בבית משפט המחוזי בעת הקרובה.

אנו נעדכן אתכם בתוצאות הערר.  משרד עו"ד גד שטילמן בעל ניסיון של למעלה מ -30 שנה בייצוג פיצול מגרש מנחלה ייצוג מושבים ובעלי נחלות ומשקי עזר, רכישת נחלה, דיני תכנון ובניה, במשפט המסחרי האזרחי ודיני המקרקעין על כל תתי העיסוק שבו ובעיקר מול רמ"י, ירושת המשק, בן ממשיך, בית שלישי, הסכמי ירושה, צוואות, שינוי יעוד, שימושים חורגים ועוד.

כתובתנו: מגדל משה אביב ז'בוטינסקי 7 רמת גן. טל' 03-6132432 ;  caroline@ts-law.co.il

פיצול מגרש מנחלה | העברת מגרש ללא תמורה | העברת מגרש במתנה | העברת מגרש ללא תמורה בין אחים |

העברה ללא תמורה בנחלה | העברת זכויות בנחלה ללא תמורה

פיצוי אחים בן ממשיך וכל הקשור בכך משפיע על ההליכים שיש לנקוט במידה והמיוצג הוא בן ממשיך פיצוי אחים הוא דבר שיש להתמודד איתו, כמו גם אם המיוצג הוא האח שאותו יש לפצות. כך או כך על מנת למצות את הזכויות ולהגיע אל התוצאה הטובה ביותר עבורך פנה אל עורך דין מיסוי פיצוי אחים כבר בשלב הראשוני.

מיסוי פיצוי אחים נטו או ברוטו! אין למסות בעת חלוקת הנחלה במסגרת עיזבון

לפני כמאה שנים הניחו יצחק אלעזרי-וולקני ואליעזר יפה את הבסיס למוסד הנחלה ממנו מורכבים כל המושבים בישראל. הרעיון היה לאפשר למשפחה אחת להתקיים מייצור עצמי. לשיטתם שתי פרות חולבות, מספר תרנגולות לבשר ולביצים, וגן ירק בחצר יספקו את הצריכה הבסיסית למחייתה של המשפחה. לאלה יצורף שטח קרקע המאפשר תנובה חקלאית המקנה פרנסה מעבודה עצמית המסתייעת בשיווק משותף של תוצרתה במסגרת אגודה שיתופית.

בן ממשיך פיצוי אחים

בן ממשיך פיצוי לאחים – מאחר וכל אבן במבנה ההתיישבות כולו מורכב מנחלה אחת המהווה יחידה כלכלית עצמאית היכולה לפרנס רק משפחה אחת, קיים היה למייסדי קק"ל החשש שמא פיצול הנחלה יביא למשבר כלכלי משפחתי הנובע מחוסר היכולת של שתי משפחות ובתוך דור אחד, פיצול נחלות יביא לקריסת המפעל ההתיישבותי כולו. על כן, נקבע בחוזי קק"ל שהנחלה לא תפוצל בירושה.

פיצוי אחים בן ממשיך – על אף שחלפו מאה שנים והיום משפחה אחת לא יכולה להתקיים מחקלאות ממכסת הקרקע שנקבעה לנחלה, האיסור על פיצול הנחלה בין יורשיה נותר כאחד מעשרת הדיברות ברשות מקרקעי ישראל ולצערנו גם בתודעה הבסיסית של בתי המשפט בישראל.

בן ממשיך פיצוי לאחים במדינה

אחים פיצוי בן ממשיך: האילוץ האבסורדי של המדינה, המחייב שאחד מהיורשים יקבל מרכוש הוריו יותר מאחיו, יצר חקיקה ופסיקה צודקת המחייבת תשלומי פיצוי חלוקת בין אחים. כך למשל קובע סעיף 114 לחוק הירושה כי יורש נחלה צריך לפצות את אחיו – בן ממשיך פיצוי אחים. אלא שלחטא הוסיפה המדינה פשע בכך שהיא מחייבת את בני המשפחה לנושא פיצוי בין אחים – היורשים לשלם לקופת המדינה מיסים על כספי הפיצויים, מיסוי פיצוי אחים.

פיצוי חלוקת בין אחים פיצוי בן ממשיך

פיצוי בן ממשיך לאחים

מכר נחלה – פיצוי חלוקת בין אחים – חוק מיסויי מקרקעין קובע כי יורש המשלם מכיסו תשלום פיצויי לאחיו רואים אותו כמי שקנה מהם את חלקם בנחלה ועל כן חובה עליו לשלם מס רכישה ואת מקבלי הפיצוי כמי שמכרו את חלקם בנחלה ולכן עליהם לשלם מס שבח מקרקעין. מדובר במאות אלפי שקלים שתשלומם נכפה שלא בצדק בשל מציאות חסרת הגיון. כמי שעוסק למעלה משלושים שנים בהסדרי פשרה בין יורשים אני מודע היטב לקושי הקיים בגיוס כספי הפיצויים הנדרשים לשמירת השוויון, אולם תוספת המס הנכפה על ההסכם לעיתים רבות מביאה לידי חוסר מוצא.

לאחרונה הוכרעה בבית המשפט לענייני משפחה מחלוקת בדבר דרך חישוב הפיצוי בין אחים ונפסק כי תשלום הפיצוי יהא לפי שווי הנחלה נטו, היינו, על בסיס הסכום שהיה נותר אילו הנחלה היתה נמכרת בשוק החופשי לאדם זר. אנו מנהלים בימים אלה מספר הליכים מול רשויות המס בטענה כי על רשויות המס להסיר לחלוטין את דרישת המיסוי, מיסוי פיצוי אחים הואיל ובפועל יורש המקבל פיצוי לפי שווי נטו לא באמת מוכר חלקים בנחלה לאחיו שכן הנחלה לא הוקנתה בחלקיה ליורשים וממילא אין באפשרותו של יורש למכור את "זכות במקרקעין" שלא קיבל.

בן ממשיך פיצוי לאחים עו"ד שטילמן, לטענתנו אין מדובר ב"עסקת מקרקעין" בין קונה מרצון למוכר מרצון אלא תשלום איזון הנכפה מכח החוק לפי שווי הנחלה בניכוי שווי המיסים. כמו כן, תכנון נכון של ההורשה משלב הכנת הצוואה ועד לחלוקת העיזבון בפועל, ואופן הדיווח לרשויות יכול לצמצם את "נזקי המס". מידע על – בניית בית לבן ממשיך

פיצוי אחים בן ממשיך

למה יש מיסוי פיצוי אחים – הרציונאל בתשלום מיסים הוא למסות רווח ריאלי הקיים למי שמוכר נכס מקרקעין. במקרה בו יורשים נאלצים לקבל פיצויי כספי לפי ערך נטו נטול מס, חלף חלקם בעיזבון הוריהם, אינו יוצר רווח כלכלי וממילא אין הגיון לחייב מי מהצדדים בתשלום מס כלשהוא. שכן, אין בארצנו מס על קבלת נכסים וכספים בהורשה. לדעתנו על ועדות הערר של רשויות המס לפרש בהרחבה את הוראות סעיף 4 לחוק מיסוי המקרקעין הקובעת ש"הורשה אינה מכירה" כך שגם פיצויי הנכפה על יורש מכח סעיף 114 לחוק הירושה יכלל בהגדרת "הורשה" הפטורה ממס. אנו מאמינים שבסוף העיקשות תשתלם ובתי המשפט יכירו בכך..
גד שטילמן עו"ד לעוד נושאים בתחום כמו ביטול מינוי בן ממשיך ועוד.

מיסוי פיצוי אחים | פיצוי חלוקת בין אחים | פיצוי בין אחים | פיצוי אחים בן ממשיך | בן ממשיך פיצוי אחים | בן ממשיך פיצוי לאחים | אחים פיצוי בן ממשיך | פיצוי בן ממשיך לאחים