עורך דין בן ממשיך בנחלה

בתי המשפט לא נותנים תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך בנחלה היורש את המשק החקלאי?
בן ממשיך בשפה העממית מתייחס לאותו בן שבפטירת הוריו ירש את המשק החקלאי של הוריו. בדרך כלל בן הממשיך כבר בחיי הוריו בונה את ביתו בחצר המשק ולעיתים עוסק בחקלאות. מבחינה משפטית "הכרזה" על בן מסוים כבן ממשיך לא בהכרח תביא לתוצאה שאותו בן ירש את המשק, גם אם זו הייתה כוונת ההורים וכוונת הבן.

מיהו בן ממשיך היורש

בית המשפט לא נותנן תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך במשק חקלאי היורש את המשק? מקריאת הפסיקה ברור כי כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות יכול ויביא לתוצאה שונה. על כן, רצוי להתייעץ עם עורכי דין המתמצאים בתחום.
עיקר השוני בין במקרים השונים תלוי בנוסח של החוזה עליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל) או בנוסח החוזה שבעל הנחלה חתום מול מנהל מקרקעי ישראל
ברוב החוזים מועברות הזכויות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים.
לאחר מותם של שני בני הזוג ישנם הסדרים שונים בחוזים השונים; כך למשל, ישנם חוזים בהם מועברת הזכות לבכור בין הילדים, חוזים אחרים קובעים כי יחזיק במשק לאחר פטירת ההורים מי שיכול לקיימו כיחידה חקלאית.
בחוזים החדשים יש (בד"כ) אימוץ של הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים שהוקמו לאחר קום המדינה

במושבים שהוקמו לאחר קום המדינה, קיימים שני מצבים עיקריים: האחד, "חוזה משולש" בין רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית, והשני – "הסכם דו צדדי" – בין רשות מקרקעי ישראל  לאגודה. חוזים אלה מתחדשים אחד לשלוש או חמש שנים.
זכויותיהם של בעלי הנחלות במושבים אלה הינם זכויות של "ברי רשות"; היינו, בעלי הנחלות ברי רשות של האגודה השיתופית שהינה ברת רשות של רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית.
"בר רשות" אינו בעל זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין. "בר רשות" הינה זכות זמנית הניתנות לביטול בכל עת תוך דרישה לסילוק ידו של בר הרשות מהמקרקעין (כנגד פיצוי על השקעותיו).
על זכויות בר רשות נאמר בציניות שהן מקנות למחזיק "מעט יותר מזכויותיו של משיג גבול".

זכויות בן ממשיך צוואה ב"חוזים המשולשים"

ה"חוזה המשולש" (בדומה ליתר החוזים) מסדיר את ירושת המשק כדלקמן: במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו. המשמעות היא שאם אחד מבני הזוג מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחד ובן הזוג השני מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחר, הרי שהנחלה תעבור עפ"י רצונו של האחרון שנותר בחיים.
היה ונערכה צוואה ע"י בן הזוג שנפטר ראשון בה הוא העניק את זכויותיו בנחלה למי מילדיו, לא תהא לצוואה זו כל נפקות משפטית.

לכשנפטר בן הזוג השני, עוברות עפ"י ההסכם המשולש הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך. בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לוודא מסוימות של הליכי הרישום ע"ש הבן הממשיך בחייהם של בני הזוג; היינו, אישור הסוכנות היהודית, המינהל  (רשות מקרקעי ישראל) והאגודה. במקרים בהם לא הושלם ההליך, יש אפשרות לתקוף את המינוי בטענות שונות. הליך שלא הסתיים מסיבות "טכניות" נחשב כהליך שהסתיים.

במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך והוא נפטר ראשון, יכול שבית המשפט יבטל את המינוי. במקרה ולא מונה בן ממשיך, מורה החוזה המשולש כי הנחלה תוענק בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

הסכמים דו צדדיים

בהסכמים הדו-צדדיים (חוזה תלת-שנתי בין המינהל לאגודה) נקבע שלאחר מותו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות בנחלה לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני מוענקת הנחלה למי מהיורשים שמסכים לקבל את הנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי ומתאים לשמש ככזה. בהיעדר הסכמה בין היורשים מכריע ביהמ"ש.

יחד עם זאת, (בד"כ) לא מצוין בהסכמים הדו צדדיים שה"בן ממשיך" כמי שזכאי לקבל זכויות בנחלה. על כן נפסק שבמושבים בהם קיים חוזה שכזה זכויותיו של הבן הממשיך, הינם רק במערכת היחסים שבין האגודה והבן הממשיך כחבר בה, ואין במינויו כדי להכריע בזכויות הקניין שבנחלה לאחר פטירת הוריו.

הירושה בחוזי חכירה ישירים

ברוב המושבים שהוקמו על ידי קרן הקיימת לישראל טרם הקמת המדינה, הוענקו הזכויות בנחלה לבעלי הנחלה בחוזה ישיר שנחתם בין קרן הקיימת לישראל לבין בעל הנחלה לתקופה של 49 שנים. חוזים אלה המכונים "חוזים ישירים" חודשו, או היו אמורים להתחדש לתקופה נוספת של 49 שנים מאמצע שנות השמונים ועד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.
עוד לכל החוזים הישירים נקבע כי בפטירת בעל נחלה עוברות הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים.

לא הניח המוריש בן זוג ויש לו יותר מילד אחד יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק.
בחוזים הישירים ניתן להוריש נחלה בצוואה ליורש יחיד.
בחוזים הישנים של קק"ל היה הסדר שונה: ברוב חוזי קק"ל נקבע כי עם פטירת ההורים יקבל הבן הבכור את הנחלה והוא ישלם פיצויים לאחיו לפי שווי ההשקעות במשק. ישנם פסקי דין בהם נקבע כי פיצויי לפי שווי ההשקעות אינו סביר ויש לפצות את האחים לפי ערך ריאלי.

משרד עו"ד מושבים – הסכם פיצול נחלה | הסכם רכישת נחלה

בניית בית בנחלה לבן ממשיך

בית לבן ממשיך – סכסוך בין יורשים, האם יש יתרון למי שגר בבית השני בנחלה?

בית לבן ממשיך או "בניית בית בנחלה לבן ממשיך" הוא בעצם הבית השני הנבנה בנחלה בסמיכות לבית ההורים. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הגדירה את זכות הבניה לבית השני ל"בן הממשיך" אולם היא אינה בודקת בעת מתן ההיתר אם מונה כדין בן ממשיך בנחלה.

בניית בית לבן ממשיך – המונח "בית לבן ממשיך" קיים גם בתקנונים של תכניות מתאר. בפועל גם רשויות התכנון אינן בודקות בעת מתן היתר הבניה אם קיים בן ממשיך לבעל הנחלה והן מסתפקות בחתימת האגודה השיתופית על הבקשה להיתר. לפיכך יכול לגור בבית השני כל בן של בעל הנחלה גם אם אינו "הבן הממשיך".

סכסוכים בין יורשים והבית השני בנחלה

לעיתים, כשקיימת מחלוקת על ירושת המשק החקלאי, טוען הבן הגר בבית השני במשק שהוא מונה על ידי הוריו כ"בן ממשיך" ולפיכך הוא זכאי לירושת נחלה בשלמותה. בתי המשפט קבעו כי עצם המגורים בבית השני אינה מצביעה על מיניו של הבן "כבן ממשיך" ואין במתן זכות המגורים כשלעצמה על מנת להקנות לאותו הבן זכות לרשת את הנחלה כולה.

בניית בית לבן ממשיך בנחלה – זכות הירושה של המשק החקלאי מחייבת השלמת מינוי "בן ממשיך" באישור בכתב של הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל בחיי ההורים או הקניית מלוא זכויות בנחלה לבן אחד שיוגדר בצוואת ההורים.

בניית בית לבן ממשיך בנחלה

מכר נחלה – במקרים לא מעטים נשמעת השאלה: האם יש יתרון משפטי לבן הגר בנחלה לזכות במשק כולו? מבחינה משפטית טהורה אין המגורים במשק אמורים להעניק יתרון משפטי. שכן, התשובה לשאלה:

מי מבין הילדים ירש את המשק תלויה בנוסח החוזה שקיים בין האגודה ו/או החוכר לבין רשות מקרקעי ישראל. כאשר כאשר החוזה הקיים עם הרשות הינו "חוזה משולש" (חוזה בו הסוכנות היהודית הינה צד להסכם) יזכה במשק אותו הבן שאושר "כבן ממשיך" על ידי הסוכנות היהודית והיא הודיעה על כך לרשות מקרקעי ישראל.

אם לא מונה בן ממשיך יזכה במשק מי שיקבע על ידי בית המשפט לפי סעיף 114 לחוק הירושה. ברוב המושבים לא חל "חוזה משולש" אלא "חוזה דו-צדדי" (חוזה ישיר בין האגודה לבין הרשות). לפי החוזה הדו צדדי הבן שירש את המשק הינו מי "שיכול ומסוגל לקיים את המשק החקלאי".

במקרים רבים נוטים בתי המשפט להתייחס למי שגר בבית השני בנחלה, כבן שנבחר על ידי הוריו כמי "שיכול ומסוגל לקיים את המשק והתכוונו לתת לו את מלוא הזכויות בעתיד. במובן זה יש לאותו בן יתרון על פני אחיו.

היתרון של הבן הגר במשק נובע גם מהעובדה שלרוב, אותו הבן, השקיע כסף בבניית בית המגורים ולעיתים גם במשק מתוך ציפייה (לגיטימית) להקים בנחלה את מרכז חייו. קשה לבית המשפט להתעלם ממציאות זו בשיקוליו עת הוא מכריע בשאלה: מי מבין הילדים יקבל את המשק החקלאי בשלמותו.

בניית בית לבנים ממשיכים

בניית בית לבנים ממשיכים – חשוב להבין כי אין יתרון של מי שגר בנחלה כדי לסתום את הגולל בשאלה על ירושת המשק.

בנושא בניית בית לבן ממשיך בנחלה – שאלת הזכות לרשת את המשק הינה שאלה סבוכה מאוד וכל מקרה, כל משפחה, וכל הסתמכות ומערכת יחסים שונה, מה גם שהזכות לקבל את הנחלה מקורה בחוזה מול הרשות אז גם השוני בין החוזים מקבל משקל רב, כלומר מקרים דומים מאוד במושבים שכנים יכול ליצר תוצאה משפטית שונה לגמרי.

לכל שאלה נוספת בעניין או ייעוץ והכוונה בכל הקשור אל בניית בית לבן ממשיך ניתן לפנות אלינו בכל שלב בדרך. חשוב להתקשר בעניין עם עורך דין המתמקצע בעניין זה על מנת לקבל את הליווי המשפטי הטוב ביותר עבורך

בניית בית בנחלה לבן ממשיך | בניית בית לבן ממשיך | בניית בית לבן ממשיך בנחלה |  בניית בית לבנים ממשיכים