דמי היתר מנהל מקרקעי ישראל

דמי היתר מנהל מקרקעי ישראל כמו גם דמי שימוש רשות מקרקעי ישראל חשוב להכיר ולהיות בקיא בנושא דמי היתר רמ"י, כמו גם דמי שימוש רמ"י וזאת על מנת לדעת כיצד לפעול

דמי היתר מנהל מקרקעי ישראל – התקבלה במועצת מקרקעי ישראל החלטה מס' 1304 שהינה החלטה המתקנת ומבטלת את החלטה 1181, אשר עוסקת בהליכים הפרוצדוראליים להשגות של שומות מקרקעין מול רשות מקרקעי ישראל. פיצול נחלה

החלטה זו אינה משנה באופן מהותי את החלטה 1181 משנת 2009, שקבעה מנגנון אחיד לטיפול בהשגות חוכרים על שומות מקרקעין כגון דמי חכירה, דמי היתר, דמי שימוש וכד', תוך פיצול הליכי ההשגה להליך ראשוני של "השגה ראשונה" והליך נוסף של "השגה שנייה" וכן הקמת "ועדת השגות" המורכבת משלושה חברים: משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום המכהן כיו"ר הוועדה, השמאי הממשלתי ושמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים.

דמי שימוש רשות מקרקעי ישראל – ועדת השגות רשות מקרקעי ישראל

החלטה 1304 לא שינתה את המנגנון האמור, אך יחד עם זאת, הכניסה בו מספר תיקונים אשר בחלקם מיטיבים במעט עם החוכר, דוגמת הארכת המועדים להגשת ההשגה וכן מתן אפשרות להגשת בקשה לתיקון טעות טכנית בשומה.

עוד יצוין כי החלטה 1304 יצרה אבחנה בין "מחלוקת שמאית" ל"מחלוקת משפטית" כאשר מההחלטה עולה כי השמאי שדן בהשגה הראשונה או ועדת השגות רשאים לדון במחלוקת משפטית, אך יחד עם זאת, ככל וסבורים שההכרעה בשאלה המשפטית אינה בסמכותם, כי אז רשאים לעכב את הדיון עד להכרעה בשאלה המשפטית. מידע על פיצוי אחים בן ממשיך

דמי שימוש חורג | דמי שימוש בקרקע | דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל

בין יתר התיקונים אשר הוכנסו בהחלטה החדשה:

1. 1.מתן אפשרות של בקשה לתיקון טעות טכנית של השומה. תיקון טכני אינו מחייב הגשת שומה והיא תוגש תוך 21 יום. תיקון טעות כולל: טעות אריתמטית בתחשיב השומה, הזכויות הקנייניות במקרקעין, פרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין והמצב התכנוני החל על המקרקעין.

1. 2.השימוש במושג "עיון החוזר" לגבי ההשגה הראשונה בוטל וכעת הוא נקרא "השגה ראשונה" כאשר הערעור על ה"השגה הראשונה" נקרא "השגה שנייה" (השגה בפני ועדת השגות).
1. 3.עפ"י ההחלטה החדשה, להשגה על שומה חייבים לצרף חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעם המשיג.
1. 4.לוחות הזמנים להגשת ההשגות תוקנו והוארכו. השגה ראשונה תוגש בתוך 60 יום מיום קבלת השומה (לעומת 30 יום ע"פ החלטה 1181). השגה שנייה תוגש בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה בהשגה הראשונה.
1. 5.נקבע כי הוראות ההחלטה זו אינן חלות על לגבי השגה על עצם החיוב כמו למשל על הזכויות הקנייניות, או על פרשנות להחלטות המועצה.
1. 6.עפ"י החלטה 1181, כאשר בנוסף למחלוקת השמאית התקיימה גם מחלוקת משפטית, לא ניתן היה לדון במחלוקת השמאית עד להכרעה במחלוקת המשפטית. עפ"י החלטה 1304 ניתן לבצע את ההליכים במקביל.
1. 7.נותרה על כנה ההחלטה שע"מ לחתום על חוזה עסקה במקביל להשגה יש לשלם 75% מהשומה או הסכום שאינו שנוי במחלוקת – לפי הגבוה ביניהם. בהחלטה 1304 הוסף והובהר הברור מאליו, כי ניתן לשלם גם את כל סכום השומה.

דמי היתר רמ"י – דמי שימוש רמ"י

הובהר כי הדברים אמורים גם לגבי השגה על שומה בגין דמי שימוש חורג וגם לגבי שומה בגין דמי היתר עבור בניה ללא היתר. לעניין זה יצוין כי לדעתנו, ככל והשומה לדמי שימוש ו/או דמי היתר לא יוצאת במסגרת "עסקה", כי אז נראה שאין חובת תשלום כתנאי שההשגה תובא לדיון.

דמי שימוש חורג | דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל | דמי שימוש בקרקע | עורך דין מנהל מקרקעי ישראל | עורך דין מקרקעין רמת גן | דמי היתר פיצול מגרש | דמי היתר והיטל השבחה | דמי היתר מנהל | דמי שימוש חורג | דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל | דמי שימוש בקרקע | דמי היתר מנהל מקרקעי ישראל | דמי שימוש רשות מקרקעי ישראל | ועדת השגות רשות מקרקעי ישראל | דמי היתר רמ"י | דמי שימוש רמ"י

פסק הדין התקדימי לפיו ניתן תוקף לחוזה חכירה מול רמ"י גם בלא שנחתם

חוזה חכירה מה זה?

בשנות ה-60 נתנה רמ"י הסכמתה להחכיר שטח של מאות דונמים לתושבי פרדס חנה, ולצורך כך הקימו המועמדים לקבלת השטח, אגודה שיתופית חקלאית בשם "נחלות". חברי האגודה נשאו בעלויות פינוי הקרקע עם הסוכנות היהודית ורמ"י.

התובע היה חבר באגודה מיום היווסדה ומעבד שטח של כ-14.85 דונם מזה כ-50 שנה. בהמשך, רמ"י הוציאה החלטה להחתים את חברי האגודה על חוזי חכירה אישיים, בין היתר גם עבור התובע. התובע זומן למשרדי רמ"י ע"מ לחתום על חוזה חכירה מהוון או לא, עבור שלושת החלקות שהחזיק, ואולם, כשהגיע לשם לא נמצא ההסכם, כאשר בעקבות טרגדיה אישית ומשפחתית שקרתה בסמוך לאחר מכן, נשכח הדבר מלבו של התובע ולא היה ער לעובדה שאין בידו חוזה חתום, בעוד כל חברי האגודה האחרים חתמו על חוזה.

בשנים האחרונות בעקבות סדר שעשה בנו של התובע בחלקות המוחזקות על ידי התובע, לא נמצא החוזה ובעקבות כך פנה התובע לרמ"י לחתום עמה על הסכם. מידע על פיצול נחלה

רמ"י סירבה לבקשה וטענה כי היום אינה יכולה להחכיר את השטח לתובע וחל עליה חוק המכרזים וכן לגבי חלקה אחת מתוך השלושה שהינה בייעוד תעשייתי, לא ניתן על פי החלטות רמ"י להשכיר לייעוד חקלאי. התובע עורכי הדין גד שטילמן ואריאל רוט הגיש תביעה לחייב את רמ"י לחתום על הסכם חכירה. מתוך כתב ההגנה של רמי נודע לתובע שבמשרדי רמ"י קיים חוזה מוכן לחתימה.

בפסק דין תקדימי וחשוב קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה מפי כב' השופטת יעל וילנר כי לאור התנהלות הצדדים במשך השנים הרבות, מתוך אומד דעת הצדדים שעולה באופן ברור מן הכתובים ומהתנהגותם, יש להכיר בתוקפו של החוזה שנערך בין רמ"י לתובע, חרף העובדה שבסופו של דבר לא נחתם החוזה בין הצדדים.

בית המשפט קיבל את טענות התובע בעניין וקבע כי התנאים הנדרשים לצורך השתכללותו של חוזה, שהינם גמירות דעת ומסוימות, התקיימו, כפי שעולה מטיוטת החוזה שהייתה מוכנה לחתימה וזהה לחוזים שנחתמו עם חקלאיים אחרים, וכן מהחלטות רמ"י שתקבלו בעניין שמעידים על גמירות דעת, כאשר החוזה בא רק לעגן הסכמות שהיו קיימות כבר קודם לכן. דמי היתר מנהל מקרקעי ישראל

חוזה חכירה מנהל

חוזה חכירה מנהל – חוזה חכירה מה זה חוזה חכירה מהוון ועוד נמידע בעניין:

פיצוי אחים בן ממשיך – כמו כן למד זאת בית המשפט מהתנהגות הצדדים במשך השנים, כאשר הוכח על ידי מומחה לפענוח תצ"א כי השטח היה מעובד לאורך כל השנים, ומצד שני רמ"י לא דרשה מהתובע מעולם לפנות את השטח ולבטל את החוזה.

בית המשפט הוסיף וקיבל את טענת התובע והסתמך בפסק דינו על ההלכה שנקבעה בע"א 692/86 בוטובסקי נ' גת, שם נקבע שהיעדר חתימת הצדדים על חוזה, אין בו כדי לקבוע שהסכמות הצדדים לא השתכללו כבר.

כמו כן קיבל בית המשפט את טענת התובע כי על רמ"י כרשות מנהלית חלה חובת תום לב מוגברת והתנערותה מהחוזה אינה עולה בקנה אחד עם דרישת ההגינות הנדרשת מרשות ציבורית, במיוחד על רקע כך שרמ"י חתמה על חוזים מול כלל חברי האגודה, ועתה היא מבקשת להתנער מהתחייבותה כלפי התובע.

יצוין כי התובע הוסיף להעלות טיעונים בעניין חובתה של רמ"י להחכיר היום את חלקות העיבוד, כולל את השטח בייעוד תעשייתי על רקע היות השטח מעובד על ידו במשך כל השנים, ועל רקע כך שאין מניעה גם כיום להחכיר שטח בייעוד שונה לצורך שימוש חקלאי עד למימוש התב"ע. ואולם בית המשפט קבע שהוא אינו נדרש לסוגיות אלה, לאחר שכבר הכריע כי יש תוקף לחוזה משנות ה-70, ועל כן, נקודת הזמן בה יש לבדוק את חוקיות החוזה, היא באותה מועד, כאשר אין חולק שבמועד זה לא הייתה שום בעיה חוקית.

פסק הדין הינו חשוב ותקדימי לא רק בגלל שניתן תוקף להסכם ללא חתימתו, אלא בכך שיש להכיר בתקיפות חוזה למפרע, גם אם נוהלי רמ"י השתנו במהלך השנים והיום לא ניתן להחכיר קרקע לחקלאות בשטחים בעלי ייעוד לא חקלאי.

חוזה חכירה מנהל | עורך דין מקרקעין | חוזה חכירה | חוזה חכירה מנהל | חוזה חכירה מה זה | חוזה חכירה מהוון

המינהל מספסר – "עושק כבשת הרש" דמי היוון במושבים

המינהל אחראי להאמרת מחירי הקרקע במושבים ובקיבוצים וגובה יותר משוויה באופן הגורם לבעלי המשקים, בנסיבות מסויימות, לאבד את כל רכושם בשל חוב משכנתא פעוט.

הקפאת ה"הרחבות" כתוצאה מהחלטת המינהל שלא לאפשר למושבים לקבל פיצוי בגין הקרקע, ששונה יעודה, ובנוסף ביטול זכותם של "בני הישוב" לקבל עדיפות ברכישת המגרשים שנוצרים בתכנון הרחבות, יצרו תמריץ שלילי לשינוי יעוד קרקע למגורים במושבים. מציאות זו קיבעה תנאים כלכליים בהם שינוי היעוד מביא להפסד כלכלי למושבים ולחבריהם.

נוכח הקפאת הבניה בקיבוצים ובהיעדר היצע של מגרשים במושבים, שווי בתי המגורים במגזר החקלאי עולה וימשיך לעלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלו שבמגזר העירוני. מה גם שתמ"א 35 מהווה מחסום תכנוני ברוב המושבים לתוספת יחידות מגורים בתוך הנחלות.
העלאת מחירי הקרקע המלאכותית מעשירה את המינהל בגביית דמי היוון בקיבוצים, במושבים, היוון נחלות ומשק עזר. ובמקרים קיצוניים אף גורמת לבעלי משקים לאבד את נחלתם.

איך קורה שבעלת משק מוצאת את עצמה גרה במחסן ? היוון קרקע

גב' ד' חולה באי ספיקת כליות, עוברת טיפולי דיאליזה שלושה-ארבעה ימים בשבוע, מתגוררת מזה מספר שנים עם ילדיה במחסן בשטח 50 מ"ר ששופץ באופן מינימליסטי למגורים, המצוי בחצר נחלתה במושב בעמק חפר. ד' נאבקת מזה מספר שנים בבנק "כרמל-איגוד למשכנתאות", המבקש להוציאה מביתה ולממש באמצעות כונס נכסים את נחלתה, בשל חוב שערכו הריאלי נמוך מ- 10% משווי הנחלה כולה.

לאחר שבעלה המנוח נקלע לחובות, מינה הבנק כונס נכסים למימוש הנחלה. הליכי הכינוס הביאו, למרבה הצער, לפטירתו בטרם עת של מר ד' משיברון לב. האלמנה ושני ילדיה מצאו עצמם בודדים מול אימת הליכי הכינוס של הבנק. על מנת לכסות את חובם ללא שיצטרכו למכור את הנחלה בשלמותה ביקשו לפצל את בית מגוריהם מהנחלה, ששוויו היה גבוה לאין ערוך משווי החוב לבנק. הפיצול נעשה על פי הוראת אגף 62 של מינהל מקרקעי ישראל, הוראה זו מאפשרת הפרדה של בית מגורים מהנחלה עם מגרש בשטח של כ- 500 מ"ר.

בתחילת שנת 2009 נמכר בית המגורים תמורת 1,450,000 ₪. גב' ד' וילדיה עברו לגור במחסן בשטח של כ- 50 מ"ר שבחצר הנחלה. בשל המורכבות הבירוקרטית של וועדות התכנון עברו 4 שנים עד שניתן "תוקף" לתוכנית הפיצול. או אז, נדרש כונס הנכסים ממינהל מקרקעי ישראל להעביר מקופת הכינוס תשלום בסך 1,426,800 ₪ עבור הפיצול. בנוסף נדרש לשלם דמי רכישה בסך 5% מהסכום הנ"ל, ותשלומים שונים למועצה ולוועדה המקומית המסתכמים בכ- 200,000 ₪ נוספים.

משמעות הדבר היא שכל התמורה אשר נכנסה לקופת הכינוס כתוצאה ממכירת הבית הועברה למינהל מקרקעי ישראל ולכונס הנכסים נותר חוב בקופת הכינוס ליתר הרשויות. התוצאה של העסקה האומללה היתה הפסד עצום: גב' ד' מצאה עצמה לאחר מכירת בית מגוריה בחוב גבוה יותר מזה שהיה לה טרם מכירתו וקופת הכינוס שהיתה אמורה לממן את כל החוב לבנק נמצאת במינוס תקציבי.

נוכח התוצאה, הגיש כונס הנכסים לרשם ההוצאה לפועל בקשה להמשך הליכי הכינוס ומכירת יתרת הנחלה הכוללת את המחסן בו מתגוררים האלמנה וילדיה.

יובהר כי לאחר פטירתו של המנוח עמד החוב לבנק (על פי נתוני הבנק) על סך של כ- 440,000 ₪ בעוד ששווי הנחלה באותה עת היה כ- 4,400,000 ₪. אולם, נוכח פיצול הנחלה ירד ערכה של הנחלה ל-  2,200,000 ₪ (היום) ושווי הנטו שיוותר מהמכר לאחר תשלום דמי הסכמה ומס שבח מוערך בשווי יתרת החוב לבנק.

כך קרה, שתוצאות הליכי הכינוס הכושלים הביאו את האלמנה להישאר חסרת פרוטה וללא קורת גג, בעוד הבנק נהנה במשך כל השנים האלה מריבית פיגורים בשיעור ממוצע של כ- 11% המושתתת על קרן חוב ההלוואה.

מעבר לשאלת אחריותו של בנק "כרמל-איגוד למשכנתאות" לכישלון. עולה השאלה: מה הגורמים שהביאו לתוצאה הקפקאית? התשובה לשאלה ברורה אך מורכבת:

פרצלציה – במצב המשפטי הרגיל, חלקה ביעוד "מגורים" עליה ניתן לבנות יותר מיחידת מגורים אחת, ניתנת לחלוקה למגרשים ללא עלות. אולם, במגזר החקלאי המצב שונה: העמדה אבסורדית ובלתי נתפסת של המינהל ("רשות מקרקעי ישראל") היא שפיצול בית מגורים מחלקת המגורים של נחלה (עליה ניתן לבנות יותר משתי יחידות מגורים) מחייבת את בעל הנחלה לרכוש בשנית את המגרש עליו עומד הבית בסכום עלותו בשוק החופשי! (91% דמי היוון). זאת, על אף שהוא רכש את הקרקע בעבר במחיר מלא, ובעת רכישת הנחלה שולמו למינהל "דמי הסכמה" בשיעור של כ- 1/3 משווי העסקה כולה.

כלומר, בני הזוג ד' קנו את הקרקע במחיר מלא מהמוכרים, המינהל קיבל באותה עת כ- 33% משווי העסקה. בעת אישור הפיצול, קיבל המינהל תשלום מלא נוסף בשיעור 91% משווי הקרקע המפוצלת, היינו, בני הזוג ד' שילמו 100% מהשווי של הקרקע של המגרש למוכרי הנחלה + מס רכישה, והאלמנה נאלצה לשלם באמצעות קופת הכינוס עוד 91% + מס רכישה (סה"כ כ- 205%). מסכום זה המינהל קיבל 124% והיתרה נותרה אצל מוכרי הנחלה.

עמדה בלתי נתפסת זו של המינהל, המעוגנת בהוראת אגף 62, חורגת מכל "סבירות" ו"מידתיות"ומהווה גזילה של ממש של בעלי הנחלות והפלייתם באופן קיצוני מחוכרים במגזר העירוני.

נכון הדבר שהוראת אגף 62 שונתה בהחלטות 979 ו- 1155 אולם עד היום, מאז שנת 2007 (מועד קבלת החלטה 979 במועצת מקרקעי ישראל) היא לא יושמה! מה גם שלא ניתן ליישמה ברוב הנחלות בישראל בשל תנאים מקדמיים חסרים (כגון: תוכנית לצרכי רישום וכיוצ"ב).

עולה מן האמור כי גב' ד' יכלה להרוויח ממכר ביתה אגב פיצולו מהנחלה לכל היותר את שווי עלות הבניה של הבית, שכן, את עלות הקרקע עליו עומד ביתה היא נאלצה לשלם בשנית למינהל. אולם לדאבונה עליית שווי הקרקע ממועד המכר ועד מועד תשלום ההיוון למינהל גרעה ממנה אף את ההפרש.

חישוב שומת דמי היוון בקיבוצים / דמי היוון במושבים לפי יום הכנת השומה

אם נדקדק בפרטי השומה של המינהל נגלה כי גם בדרך החישוב של שומת דמי ההיוון יש משום "גזלת כבסת הרש": השמאי הממשלתי והמינהל לא עורכים את השומה לפי יום העסקה אלא לפי יום הכנת השומה, וזו מעוכבת על ידם עד לאחר מתן אישור "תוקף" לתוכנית הפיצול. גישה זו מביאה לידי כך שהאלמנה מגלמת שלא בצדק את שווי עליית הקרקע. יצויין כי תשלומי חובה אחרים החלים במכר, כמו "מס שבח" ו"היטל השבחה" נערכים לפי שווי הקרקע ביום העסקה ולא לפי שווי ביום הכנת השומה. אולם המינהל מתעקש "למסות" עסקאות לפי היום בו השמאי הממשלתי נדרש להכין את חוות דעתו, וזו כידוע מתעכבת עד להשלמת הליכי התכנון בועדות התכנון שלא לדבר על העיכוב הרגיל הקיים בפעילות המינהל במגזר החקלאי.

המשכות ההליכים בועדות התכנון – דמי היוון מנהל מקרקעי ישראל

פיצול מגרש מחלקה ללא תוספת זכויות בניה הינו הליך תכנוני פשוט ביותר המוגש כ"תב"ע נקודתית". אלא שמסיבות השמורות עם ועדות התכנון, הליכים אלו אורכים עד לסיומם למעלה משלוש שנים. בתקופה זו עולה ערך מגרשי המגורים במושבים בעשרות אחוזים.

האחריות לעליית שווי הקרקע מוטלת על כתפי המועצה הארצית לתכנון ובניה ומינהל מקרקעי ישראל אשר חברו יחד להקפאה של הבניה במושבים ובקיבוצים. המדיניות התכנונית הנכפת בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית הקובעת את מספר הבתים בכל ישוב) חוסמת הוספת יחידות דיור במושבים. המושבים שעוד נותרה להם זכות לממש את מספר היחידות הקבועות בתמ"א 35 נחסמו בהכנת תוכניות מתאר חדשות בהחלטה המינהל שלא לאפשר למושבים – בעלי הזכויות בקרקע – לקבל פיצוי בגין הקרקע שנלקחת מהם בעת שינוי ייעודה, וכן בביטול זכותם לאפשר לבני הישוב לקבל עדיפות ברכישת המגרשים שנוצרים בתכנון. כך יצר המינהל תמריץ שלילי לשינוי יעוד קרקע ל"מגורים" במושבים.

כמה עולה דמי היוון – חישוב דמי היוון מנהל מקרקעי ישראל

בהיעדר היצע של מגרשים במגזר החקלאי, שווי מגרשי המגורים ובתי המגורים עולה וימשיך לעלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלו שבמגזר העירוני. בנסיבות אלה אין להתפלא שבנק "כרמל-איגוד למשכנתאות" הגיע לתוצאה לפיה שווי שומת המינהל להיוון המגרש גבוהה משווי בית מגורים עם המגרש.

דמי היוון במושבים  | בן ממשיך | דמי היוון בקיבוצים | דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל | עו"ד מינהל מקרקעי ישראל |  היוון קרקע |  דמי היוון מנהל מקרקעי ישראל | כמה עולה דמי היוון | חישוב דמי היוון מנהל מקרקעי ישראל | דמי היוון רשות מקרקעי ישראל

אין להירתע מהתנהלותו הכוחנית של המינהל ובכל מקרה בו קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית, על הקיבוצים, המושבים וחוכרים פרטיים לעמוד על זכויותיהם בהליכים משפטיים

ראשיתו של ההליך בתביעה שהגיש מושב גבעת שפירא בשנת 2009 כנגד מינהל מקרקעי ישראל וקרן הקיימת לישראל. בתביעתם ביקשו המושב וחבריו לחייב את המינהל למסור להם חוזי חכירה אשר יסדירו אחת ולתמיד את מלוא זכויותיהם בקרקע ובאופן הלוקח בחשבון את כל השקעותיו של המושב וחבריו בקרקעות "משבצת האגודה";

המינהל שהיה מודע לכך כי נהג להחתים באופן שיטתי וללא כל אפשרות לשנות את נוסח החוזים את כל המושבים בארץ נעתר כבר בפתח ההתדיינות למסור טיוטות של חוזה חכירה אישי המיועד לכל אחד מחברי האגודה, וכן חוזה חכירה המיועד לקרקעות "משבצת האגודה". נוכח הסכמת המינהל צומצמה המחלוקות לטיבן והיקפן של הזכויות כפי שהן באות לידי ביטוי בהוראות טיוטות חוזי החכירה שמסר המינהל לתובעים.

אולם במקביל להמצאת החוזים החליט המינהל לנקוט במהלך התקפי שנועד לשמש משקל נגד לתביעה שהגישו המושב וחבריו. בתביעת הנגד שהגיש המינהל הוא טען כי טענות המושב וחבריו בתביעתם מהווה הפרת ההסכמים שהיו בין קרן קיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל במשך שנים ולפיכך ביקש לבטל את זכויותיהם בקרקעות המדינה ודרש לפנותם ממשבצת הישוב.
ב"כ המושב, עוה"ד גד שטילמן ואורי לאואר הגישו בקשה למחיקת תביעת המינהל על הסף.
ביום 22.7.2012 קבע כב' ביהמ"ש המחוזי (הש' פרופ' עופר גרוסקופ) בהחלטה חסרת תקדים כי המינהל כלל אינו יכול לתבוע את הסעדים שהתבקשו בתביעתו, הורה על מחיקת התביעה ואף חייב את מינהל מקרקעי ישראל בהוצאות הבקשה.

עוה"ד גד שטילמן המייצג את המושב מציין כי מחיקה על הסף של תביעת מינהל מקרקעי ישראל כנגד חוכרים הינה החלטה נדירה. לדעתו, הגשת התביעה מלכתחילה לא הייתה כנה אלא היא נועדה לזרוע אימה ופחד אצל חברי המושב שינעו אותם לחזור מתביעתם. המהלך של המינהל הדורש פינוי של יישוב קיים במרכז הארץ שהוקם עוד טרם הקמת המדינה, נועד לנסות ולטרפד את גל התביעות המוגשות בידי מושבים וקיבוצים בעת באחרונה כנגד המינהל ובתביעות אלו הם מבקשים לקבל הכרה משפטית הולמת להשקעות שהשקיעו במקרקעי הישוב, ושאינן באות לידי ביטוי כלשהו במערכת היחסים הסבוכה שבין המינהל לבין המגזר החקלאי.

לדברי עוה"ד שטילמן, אין להירתע מהתנהלותו הכוחנית של המינהל ובכל מקרה בו קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית, על הקיבוצים, המושבים וחוכרים פרטיים לעמוד על זכויותיהם בהליכים משפטיים.