בן ממשיך מול צוואה האם בן ממשיך גובר על צוואה ואיך יש להתנהל כשיש ניגוד? מידע בנושא בן ממשיך או צוואה  אפשרויות ודרכי התמודדות במצב של צוואה או בן ממשיך – בן ממשיך במשק חקלאי

מינוי "בן ממשיך" וניסוח נכון של צוואה – הדרך הנכונה להבטחת הורשת נחלה לפי רצון ההורים

בן ממשיך או צוואה
בן ממשיך מול צוואה

לעיתים קרובות בנים מתלבטים בשאלה איך יבטיחו עוד בחיי הוריהם את זכותם לרשת את המשק החקלאי כ"בנים ממשיכים"?

מכר נחלה – בשאלה זו מתלבטים גם הורים המעוניינים לתת לאחד מילדיהם התחייבות שתעניק לו "שקט נפשי" ולהשקיע בבניית ביתו בנחלה להשקיע מזמנו ומרצו בפיתוח המשק.

האם בן ממשיך גובר על צוואה בן ממשיך או צוואה ?

קיימת אפשרות שההורים יערכו צוואה ובה יקבעו שבנם יהיה זה שיקבל את מלוא הזכויות במשק. קיימת גם אפשרות נוספת – למנות את הבן כ"בן ממשיך", כך שלאחר פטירתם הוא ורק הוא יקבל את מלוא הזכויות בנחלה.
עולה השאלה: השאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות?

חסרונות הצוואה – צוואה או בן ממשיך

חסרונה של צוואה, שהיא אינה מהווה "התחייבות" של מוריש ליורש כל עוד המוריש חי הצוואה מהווה רק הצהרת כוונות שהמוריש יכול לשנות בכל עת. צוואה הופכת מ"הצהרת כוונות" למסמך מחייב רק במות המוריש. מאחר וצוואה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי על ידי ההורים וכל צוואה מבטלת את קודמותיה, הרי שההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בצוואה חדשה בן אחר שירש את המשק. ואכן, קורה לא אחת ש"הבן" מגלה לתדהמתו עם פטירת הוריו שההורים ציוו את הנחלה לאחד מאחיו והוא נשאר חסר כל.

לעיתים השינויים בצוואה האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של הבן "קריטיים". כך למשל, אם הבן היורש את המשק מחויב בצוואה לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש את הנחלה חייב על פי הצוואה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו. המסקנה המתגבשת מן האמור היא ש"הבן" המצפה להיות "הממשיך" לא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש את הנחלה מכוח צוואה שנערכה בחיי ההורים והובאה לידיעתו.

 

מינוי "בן ממשיך" בן ממשיך במשק חקלאי

בן ממשיך או צוואה
בן ממשיך או צוואה – האם בן ממשיך גובר על צוואה

גם מינוי "בן ממשיך" באגודה חקלאית וקבלת אישור מהאגודה שהבן התקבל לחברות אינה מספקת על מנת שאותו הבן יהיה היורש היחידי של המשק.

הפרוצדורה המקובלת במושבים למינוי בן ממשיך והמעוגנת בתקנות רשם האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג – 1973, מביאה לתוצאה שהבן הממשיך מתקבל לחברות באגודה אולם הזכויות בנחלה נותרות בידי הוריו, ואם המינוי שלו כ"בן ממשיך" לא הסתיים באישורה של הסוכנות היהודית ודווח לרשות מקרקעי ישראל אזי לא יהיה די באישורה של האגודה כדי שאותו הבן יקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים.

נכון לומר שמינוי בן ממשיך בחיי ההורים יוצר וודאות טובה משל צוואה רק אם המינוי יאושר סופית על ידי הסוכנות היהודית, וידווח לרשות מקרקעי ישראל. אולם הקושי להביא לאישור שכזה נובע מהעובדה שהסוכנות היהודית אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שהמושב אינו חתום עם הסוכנות על חוזה המשבצת ("חוזה משולש"), נכון להיום קיימים מעט מושבים בארץ שהסוכנות היהודית היא עדיין צד לחוזה שבין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל.

העברה ללא תמורה – עוד בחיי ההורים

העברה ללא תמורה
העברה ללא תמורה

אם כך, עולה השאלה: מה המסמך המשפטי שייתן בטחון לבן בקבלת המשק? בהיעדר יכולת למנות בן ממשיך באישורה של הסוכנות היהודית הדרך היחידה ליצור וודאות היא העברת מלוא הזכויות בנחלה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש את הנחלה מהוריו במותם מכוח צוואה ולא יקבלה כ"בן ממשיך" אלא יהיה כבר בחיי הוריו בעל הנחלה.

יצוין שעריכת הסכם בחיי ההורים לפיו ההורים מתחייבים להעניק לבן הממשיך את הנחלה לאחר פטירתם הוא הסכם בעייתי נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בו אדם מתחייב להוריש או לתת מתנה לאחר פטירתו – בטל. לפיכך העברת הנחלה חייבת להיות מנוסחת באופן היוצר התחייבות להעברה בחיי ההורים.

במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם ולהעביר את הזכויות בה לאחד מילדיהם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות עלים מתחייב הבן. כגון: הזכות להינות מ"פירות" הנחלה, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם, ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים.

במידה ואתם

בן ממשיך או צוואה | העברה ללא תמורה | האם בן ממשיך גובר על צוואה | פיצול נחלה | בן ממשיך מול צוואה | ביטל בן ממשיך | צוואה או בן ממשיך בן ממשיך במשק חקלאי