בעלי זכויות במקרקעי המינהל רשאים לקבל היתרי בניה, במקרים מסויימים,
אף ללא אישור מינהל מקרקעי ישראל וחרף התנגדותו

בערר מס’ 230,231,232/05 קיבלה ועדת ערר המחוזית ערר שהוגש ע”י קיבוץ עין השופט כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ומינהל מקרקעי ישראל; להלן עובדות המקרה:

קיבוץ עין השופט בעל חוזה חכירה לתקופה שהסתימה בשנת 1990 ולא חודשה. הקיבוץ הגיש בקשה לקבלת היתר בניה למפעל שהקים בקיבוץ. מינהל מקרקעי ישראל התנגד לחתום על הבקשה בטענה שהסכם החכירה של הקיבוץ לא חודש וכל עוד הקיבוץ לא יוותר על זכויות החכירה הרשומות על שמו לא יחתום על הבקשה להיתר.

נוכח העדר אישור המינהל החליטה הועדה המקומית שלא לדון בבקשה. כנגד החלטה זו הגיש הקיבוץ ערר לועדת הערר המחוזית.

ועדת הערר קבעה כי במקרים בהם מינהל מקרקעי ישראל מסרב לחתום על הבקשה מנימוקים שאינם תכנוניים, על הועדה המקומית לדון בקשה גם ללא אישורו.
כמו כן הוסיפה ועדת הערר וקבעה כי הועדה המקומית אינה בעלת סמכות לדון בשאלות חוזיות וקנייניות ביחסים שבין מינהל מקרקעי ישראל למחזיקים בקרקעותיה, סמכות זו נתונה לבתי המשפט.
במקרה והמינהל מתנגד למתן היתר בניה מטעמים חוזיים או קניינים, עליו לפנות לבתי המשפט המוסמכים בבקשות מתאימות, אולם, כל עוד לא עשה כן הרי שעל הועדה המקומית לדון בבקשה לגופה ולתת את ההיתר המבוקש.

בכל הקשור למעמד מינהל מקרקעי ישראל בוועדה המקומית, הבהירה ועדת הערר כי זכותו של המינהל אינה שונה מזכותו של כל בעלים אחר במקרקעין והיא מצטמצמת להשמעת טענותיו בוועדה קודם שזו תכריע בבקשה לגופה. היה התנגדותו של המינהל נדחית אין הוא יכול לפנות לועדת ערר.

באשר להתנהלות המינהל הוסיפה הועדה: “אין ספק כי בעניינינו מדובר בפגיעה בזכות קניינית של העורר, הוא בעל הזכויות במקרקעין, והמינהל מונע ממנו, על דרך של סעד עצמי, מלממש את הזכויות עליהם, וזאת בשל מחלוקת קניינית גרידא. וכבר למדנו . . . כי זוהי אינה דרך ראויה ללכת בה – כאשר קיימת מחלוקת לגבי קניין, יש לפנות לערכאות הנוגעות לעניין, ולא למנוע מבעל הזכויות מלממשן, המדובר בפגיעה מהותית בזכות הקניין של העורר, אשר אין להתירה.”

בערר מס’ 84/05 הגישה חברת “בזק” ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה שסירבה לתת היתר להקמת אנטנות קודם שהמינהל יחתום על הבקשה. מינהל מקרקעי ישראל סרב לחתום על הבקשה בטענה שלבזק אין זכות בקרקע ולא קיים חוזה בכתב בין הצדדים. ועדת ערר קבעה כי נוכח העובדה שהמינהל אינו טוען כי אינו מסכים להקמת אנטנות וכל טענותיו מתמצות בכך שאין לעוררת חוזה עימו, מדובר בסכסוך כספי שראוי שיוכרע בבימ”ש בהליכים המתאימים; אולם, סכסוך זה לא יכול שימנע קבלת הכרעה תכנונית בבקשה להיתר בניה. ועדת ערר הגיעה למסקנה כי הועדה המקומית אינה יכולה להתנות את הבקשה להיתר בחתימת המינהל ועליה לנקוט בהליכים הקבועים בתקנות 2 ב’, 2 ג’. הפרוצדורה הקבועה בתקנות אלה מחייבות מתן הודעה לזכאים אחרים בקרקע, היינו, במקרה זה, למינהל מקרקעי ישראל. על פי התקנות, ככל שתוגש על ידי המינהל התנגדות לבקשה מטעמים תכנונים, על הועדה יהא להכריע בהתנגדות. היה והתנגדות המינהל תהא מטעמים חוזיים או קניינים על הועדה לדחותה על הסף ולתת היתר הבניה תוך 30 יום.

לאור ההחלטות בעררים הנ”ל נפתחה הדלת בפני קיבוצים, מושבים, בעלי נחלות ומשקי עזר להגיש בקשות להיתרי בניה לגבי המקרקעין שברשותם ולקבל את ההיתר גם ללא חתימת מינהל מקרקעי ישראל על התוכניות. לשם כך יהא על המבקשים להמציא לוועדה המקומית לתכנון ובניה הוכחה לקיומה של זכות “בר רשות” במקרקעין. המבקשים צריכים לשלוח את בקשת ההיתר למינהל מקרקעי ישראל ולבקש את אישורו או לחילופין להודיע על התנגדותו. היה והתנגדות המינהל לא תהא במישור התכנוני על הועדה לתת את ההיתר.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סגירת תפריט
צור קשר
close slider

עורך דין מושבים גד שטילמן
טלפון: 03-613-2432

סגור