פיצוי בגין פקעה מהמטר הראשון
המדינה נכנעה בבג"צ ותשלם פיצוי מלא בגין הפקעות כבישים
לאחר 4 למעלה מארבע שנים של דיונים בבג"צ, הסכימה המדינה לקבל את עתירתו של חקלאי תושב בנימינה, שיוצג על ידי עו"ד תכנון ובניה גד שטילמן ואורי לאואר לשנות את הקריטריונים לתשלום פיצויים בגין הפקעת קרקע באופן שמהיום ואילך בעל המקרקעין יהיה זכאי לתשלום מלא בגין המקרקעין המופקעים.
מאז 1943 ועד הכרעת בג"צ נהגה המדינה להפקיעה שטחים לצורך סלילה והרחבה של כבישים מכח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943. על פי הפקודה המנדטורית המדינה שילמה פיצויים רק אם השטח המופקע היה גדול מרבע משטח החלקה המופקעת.
העותר טען כי השימוש בפקודה המנדטורית אינו מידתי ופוגע בזכות הקניין של האזרח וכי לא יעלה על הדעת שקומץ חקלאים בעלי החלקות הסמוכות לקטע הכביש המורחב, והם בלבד, יהיו אלה שיממנו ברכושם את צרכי כלל הציבור בסלילתם והרחבתם של כבישים בישראל.
נוכח חשיבותה של העתירה היא הועברה לדיון בפני הרכב של שבעה שופטים ברשות כב' הנשיאה דורית ביניש. ביהמ"ש העליון קבע שעל המדינה לקבוע, קריטריונים לתשלום פיצויים שיעלו בקנה אחד עם עקרונות חוק יסוד כב' האדם וחירותו.
לצורך גיבוש הקריטריונים ונוכח הסוגיה המורכבת התקיימו מספר רב של ישיבות בשיתוף מחלקת הייעוץ והחקיקה של משרד המשפטים, נציגי משרד התחבורה, האוצר והמשפטים לרבות מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה והמשנה ליועץ המשפטי של הממשלה. לאחר עבודת המטה גובש מסמך קריטריונים מתוקן שהוגש לבג"צ בימים אלה. מסמך הקריטריונים האחרון מקבל הלכה למעשה את עמדת העותר שיוצג על ידי עוה"ד שטילמן גד; בהודאתה אישרה המדינה כי נוכח עיגון מעמדה של זכות הקניין כזכות חוקתית בחוק יסוד: כב' האדם וחירותו, ולאור הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הוחלט שהמדינה תשלם פיצוי על מלוא השטח המופקע עפ"י החלטה של "ועדה מכרעת". התשלום ישולם כאמור על מלוא השטח המופקע למעט מקרים בהם הנפקע מסרב להתפנות מהמקרקעין או במקרים בהם יתרת הקרקע המופקעת הושבחה או שבעת רכישת הקרקע המופקעת ידע הקונה כי הקרקע מיועדת להפקעה.
מאבקם של עורכי הדין גד שטילמן ואורי לאואר הביא בהליך זה לשינוי מרחיק לכת במדיניות ההפקעות בישראל ולשינוי חקיקתי ששם קיץ ל- "כתם" מביש בחקיקה הישראלית.
לדעתנו, פקודת הדרכים הינה שריד חקיקתי היסטורי מתקופת המנדט שאפשר לשלטון להשתלט על רכוש הפרט ללא פיצוי. במקור הפקודה חוקקה ע"י הנציב הבריטי על רקע מלחמת העולם השניה לצרכי "הגנת הארץ" בלבד. על אף שסכנות הקיום של המדינה חלפו ומאמצי "הפיתוח" של תחילת שנות החמישים כבר לא קיימים היום, המשיך שר התחבורה להפקיע מכח הפקודה שטחים לצרכי סלילת כבישים והרחבתם ללא תשלום תוך פגיעה קשה בזכות הקניין. נראה כי נוהל פסול ובלתי מידתי זה הגיע לקיצו.
פיצוי בגין פקעה מהמטר הראשון | פיצוי בגין פקעה לכביש | הפקעה כביש
