אגודה שימוש חורג ומה האחריות שלה בעניין זה? ישנה אחריות האגודה לשימושים חורגים ולא פעם שימושים חורגים בחלקות חקלאיות גוררים קנסות והשלכות שונות. איך מתמודדים עם שימוש חורג בחלקה חקלאית והרחבה בנושא אחריות האגודה שימוש חורג בחלקות חקלאיות

אגודה שימוש חורג

אגודה שימוש חורג חלקה חקלאית
אחריות האגודה לשימושים חורגים

אחריות האגודה לשימושים חורגים בחלקות החקלאיות

אגודה שימוש חורג – לאחרונה מיישמת רשות מקרקעי ישראל מדיניות לפיה היא מונעת ממושבי עובדים לבצע כל פעולה המחייבת מצידה שיתוף פעולה או מתן אישור כל עוד, לטענתה, בשטח המשבצת כולו קיימים שימושים חורגים או בניה ללא היתר.

מדובר בסוג של "ענישה קולקטיבית" והטלת אחריות על כתפי האגודה לשימושים חורגים הקיימים בשטחי החברים. כשמדובר בפעילות ללא היתר או שימוש חורג הנעשים על ידי חברי האגודה בחלקות א' או ב', נראה כי מדיניות רמ"י נוגדת את עקרונות היסוד שעל בסיסם הוקמו מושבי העובדים בישראל.

אחריות האגודה לשימושים חורגים

עו"ד מיסוי נחלות ושימוש חורג, גדי שטילמן – כדי להבין מהי אחריות האגודה לשימושים חורגים ולהבהרת עמדתנו, ראוי לחזור 100 שנים לאחור עת עוצבה על ידי קק"ל מדיניות החכירה של הנחלה החקלאית במושבי העובדים. בניגוד לקיבוץ או מושב שיתופי, מוסד הנחלה במושבי העובדים נולד מתוך מטרה להקנות למשפחה החקלאית המחזיקה בנחלה את השליטה המלאה בכל שטח הנחלה. כוונת קק"ל הייתה לאפשר למשפחת החקלאי להתפרנס באופן עצמאי, כשהאגודה השיתופית, מסייעת בפעולת קולקטיביות בלבד, כגון: רכישת תשומות חקלאיות, הספקת מים, שיווק משותף והקמת מרכזי מזון לבעלי חיים.

משהוקם מינהל מקרקעי ישראל עוגנה ואומצה מדיניות קק"ל בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל. בהחלטה זו נקבע במפורש שהנחלה כולה, היינו כל השטחים החקלאיים השייכים לנחלה, יוקנו לבעל הנחלה בחוזה חכירה לדורות. לדאבונם של בעלי הנחלות, עד היום לא יישמה הרשות החלטה זו כלשונה, אולם מחדלה של הרשות ביישום החלטותיה לא מנע ממושבי העובדים להקנות לחבריהם, מיום הקמתם, את מלוא הזכויות בחלקות א' ו-ב'. כך, שכל חבר מיום הקמת מושב העובדים אחראי בעצמו לעיבוד והקמת מבנים בנחלתו ולאגודה אין כל שליטה בנעשה בחלקות אלה.

שימושים חורגים בחלקות חקלאיות

שימוש חורג בחלקות חקלאיות
שימושים חורגים בחלקות חקלאיות

הסמכות החוקית למנוע שימושים חורגים בחלקות חקלאיות ושימושים חורגים ובניה ללא היתר נתונה למדינה מכח חוק התכנון והבניה בדרך של הטלת קנסות או הגשת כתבי אישום באמצעות  ועדות התכנון והבניה. האגודה יכולה לשלוח לחבר מכתבי התראה, אם ידוע לה על קיומם של אלה, אך אין לה הזכות החוזית או הסמכות מכח חוק להגיש תביעות על שימוש חורג ובניה ללא היתר.

נכון הדבר שרמ"י נוהגת בכל הליך משפטי לצרף את האגודה כנתבעת נוכח העובדה שהאגודה קשורה עימה בחוזה שכירות, יחד עם זאת, נהגו בתי המשפט ועורכי הדין מצד המדינה "לשחרר" את האגודה מההליכים המשפטיים עת האגודה הצהירה שהיא תכבד כל פסק דין שינתן כנגד החבר והביעה דעתה בכתב כנגד השימוש החורג והבניה שנעשתה שלא כדין על ידי החבר. על פי הנוהג המושרש האמור, נהגה הרשות מאז הקמתה לפעול ישירות נגד בעלי הנחלות ולאכוף כנגדם פסקי דין על הפסקת שימוש, הריסה ותשלום דמי שימוש, מבלי שניתן כל סעד אופרטיבי כנגד המושב עצמו.

בהמשך לאותה מדיניות, החליטה הרשות בדצמבר 2020 לתת זכות לחבר אגודה לקבל הנחה של 20% ב"דמי שימוש" בגין שימושים אסורים שבוצעו על ידו ובלבד, שהאגודה תיקח אחריות קולקטיבית בטיפול ב- 100% על הנעשה בחלקות ב' ו- ג' של החברים וב- 80% מחלקות א'.

שימוש חורג בחלקה חקלאית

אחריות האגודה לשימושים חורגים
אגודה שימוש חורג

שימוש חורג בחלקה חקלאית נעשה בנחלות, פיצול נחלה כמו גם קרקע חקלאית, משק עזר ועוד. במדיניות הנ"ל  לדעתנו מדובר ב"מלכות דבש"; מרגע שחבר אחד יבקש את ההנחה בדמי שימוש והאגודה תיעתר לבקשתו, האגודה תהפוך להיות אחראית להכשר של כלל השימושים החורגים והבניה ללא היתר בכל המשבצת וכן תהא אחראית להסדיר 80% מחלקות א' של בעלי הנחלות. הסדר המטיל על האגודה הכשר שימושים חורגים לפל"ח ואו הריסה של מבנים והגשת תביעות לסילוק יד כנגד שוכרי מבנים בנחלות.

היה והאגודה תחל במהלכים לטפל בשימושים חורגים ובניה ללא היתר הקיימים בתוך חלקות א' תיווצר ערבות הדדית חדשה: ערבות החברים זה לזה וערבות האגודה לחברים להסדרת שימושים חורגים ובניה ללא היתר. כאשר חבר אחד לא יכול להנות מהנחה של 20% בדמי השימוש אם חבר אחר לא מסדיר את נחלתו, ואגודה לא יכולה לקבל שירות מרמ"י כל עוד קיימים שימושים חורגים בנחלות החברים.

לכאורה, דרישת רמ"י להסדר של "רק" 80% מהנחלות בא להקל על האגודה אולם כעו"ד המייצג מושבים נראה לי כי דווקא דרישה זו מחמירה את הבעיה: הכיצד יחליט ועד האגודה מי יהיו אותם 20% שימשיכו בשימוש החורג? למי תוותר האגודה על קיום מבנים ללא היתר? כנגד מי יפעל ועד המושב בנחישות על מנת להגיע להכשרתן של 80% מהנחלות?

ברור, שהתשובה לשאלות אלה מורכבת בהתנהלות של מוסד קואופרטיבי המושתת על שוויון בין כלל חבריו.

מה נשאר מהנהוג שהיה בכל הקשור אל שימוש חורג בחלקה חקלאית ?

שימוש חורג בחלקות חקלאיות, הצלקות שנותרה לחברי המושבים טרום "חוק גל" עת כולם היו ערבים לחובות של כולם ושהביאו "למלחמות" פנימיות בין האגודות לחברים ובין החברים לבינם לבין עצמם יפתחו וידממו מחדש, האנרכיה והכאוס שהיו בתקופה האפלה של שנות ה- 80' יחזרו.

לדעתנו האגודות החקלאיות לא יצליחו לחייב את חבריהם לוותר על דמי שכירות המתקבלים מהשכרת דירות, או לפנות את ילדי בעל הנחלה ממבנים חקלאיים שהוסבו למגורים. האגודה גם לא תצליח לכפות על פנסיונרים לוותר על דמי שכירות מהשכרה של מחסנים המהווים פרנסתם היחידה. על כן, המלצתנו לאגודה שלא להיכנס ל"ביצה הטובענית" של שימושים חורגים ובניה ללא היתר בנחלות החברים, אלא להסתפק בהכשר המבנים והשימושים בשטחים "הציבוריים", בחלקות העיבוד המשותפות (חלקות ג') ובמשלוח התראות לחברים תוך הסתייגות מלקיחת אחריות. למידע נוסף בתחום המקרקעין ניתן להיכנס לקישור – בן ממשיך במושב

אגודה שימוש חורג | אחריות האגודה לשימושים חורגים | שימושים חורגים בחלקות חקלאיות | שימוש חורג בחלקה חקלאית | שימוש חורג בחלקות חקלאיות