עורכי דין בן ממשיך במשק חקלאי | בן ממשיך במושב | הסכם בן ממשיך בנחלה | בניית בית לבן ממשיך

עורך דין בן ממשיך בנחלה

עורך דין בן ממשיך בנחלה
עורכי דין בן ממשיך במושב

בתי המשפט לא נותנים תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך בנחלה היורש את המשק החקלאי?
בן ממשיך בשפה העממית מתייחס לאותו בן שבפטירת הוריו ירש את המשק החקלאי של הוריו. בדרך כלל בן הממשיך כבר בחיי הוריו בונה את ביתו בחצר המשק ולעיתים עוסק בחקלאות. מבחינה משפטית "הכרזה" על בן מסוים כבן ממשיך לא בהכרח תביא לתוצאה שאותו בן ירש את המשק, גם אם זו הייתה כוונת ההורים וכוונת הבן.

מיהו בן ממשיך היורש

בית המשפט לא נותנן תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך במשק חקלאי היורש את המשק? מקריאת הפסיקה ברור כי כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות יכול ויביא לתוצאה שונה. על כן, רצוי להתייעץ עם עורכי דין המתמצאים בתחום.
עיקר השוני בין במקרים השונים תלוי בנוסח של החוזה עליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל) או בנוסח החוזה שבעל הנחלה חתום מול מנהל מקרקעי ישראל
ברוב החוזים מועברות הזכויות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים.
עורך דין מושבים ונחלותלאחר מותם של שני בני הזוג ישנם הסדרים שונים בחוזים השונים; כך למשל, ישנם חוזים בהם מועברת הזכות לבכור בין הילדים, חוזים אחרים קובעים כי יחזיק במשק לאחר פטירת ההורים מי שיכול לקיימו כיחידה חקלאית.
בחוזים החדשים יש (בד"כ) אימוץ של הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים שהוקמו לאחר קום המדינה

במושבים שהוקמו לאחר קום המדינה, קיימים שני מצבים עיקריים: האחד, "חוזה משולש" בין רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית, והשני – "הסכם דו צדדי" – בין רשות מקרקעי ישראל  לאגודה. חוזים אלה מתחדשים אחד לשלוש או חמש שנים.
זכויותיהם של בעלי הנחלות במושבים אלה הינם זכויות של "ברי רשות"; היינו, בעלי הנחלות ברי רשות של האגודה השיתופית שהינה ברת רשות של רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית.
"בר רשות" אינו בעל זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין. "בר רשות" הינה זכות זמנית הניתנות לביטול בכל עת תוך דרישה לסילוק ידו של בר הרשות מהמקרקעין (כנגד פיצוי על השקעותיו).
על זכויות בר רשות נאמר בציניות שהן מקנות למחזיק "מעט יותר מזכויותיו של משיג גבול".

זכויות בן ממשיך צוואה ב"חוזים המשולשים"

ה"חוזה המשולש" (בדומה ליתר החוזים) מסדיר את ירושת המשק כדלקמן: במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו. המשמעות היא שאם אחד מבני הזוג מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחד ובן הזוג השני מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחר, הרי שהנחלה תעבור עפ"י רצונו של האחרון שנותר בחיים.
היה ונערכה צוואה ע"י בן הזוג שנפטר ראשון בה הוא העניק את זכויותיו בנחלה למי מילדיו, לא תהא לצוואה זו כל נפקות משפטית.

לכשנפטר בן הזוג השני, עוברות עפ"י ההסכם המשולש הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך. בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לוודא מסוימות של הליכי הרישום ע"ש הבן הממשיך בחייהם של בני הזוג; היינו, אישור הסוכנות היהודית, המינהל  (רשות מקרקעי ישראל) והאגודה. במקרים בהם לא הושלם ההליך, יש אפשרות לתקוף את המינוי בטענות שונות. הליך שלא הסתיים מסיבות "טכניות" נחשב כהליך שהסתיים.

זכויות בנחלה במשק חקלאי
הסכם עו"ד עורך דין בן ממשיך במשק חקלאי, ירושות, עיזבונות, מעמד אישי..

במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך והוא נפטר ראשון, יכול שבית המשפט יבטל את המינוי. במקרה ולא מונה בן ממשיך, מורה החוזה המשולש כי הנחלה תוענק בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

הסכמים דו צדדיים

בהסכמים הדו-צדדיים (חוזה תלת-שנתי בין המינהל לאגודה) נקבע שלאחר מותו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות בנחלה לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני מוענקת הנחלה למי מהיורשים שמסכים לקבל את הנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי ומתאים לשמש ככזה. בהיעדר הסכמה בין היורשים מכריע ביהמ"ש.

יחד עם זאת, (בד"כ) לא מצוין בהסכמים הדו צדדיים שה"בן ממשיך" כמי שזכאי לקבל זכויות בנחלה. על כן נפסק שבמושבים בהם קיים חוזה שכזה זכויותיו של הבן הממשיך, הינם רק במערכת היחסים שבין האגודה והבן הממשיך כחבר בה, ואין במינויו כדי להכריע בזכויות הקניין שבנחלה לאחר פטירת הוריו.

הירושה בחוזי חכירה ישירים

צוואה וירושה
זכויות בן ממשיך צוואה

ברוב המושבים שהוקמו על ידי קרן הקיימת לישראל טרם הקמת המדינה, הוענקו הזכויות בנחלה לבעלי הנחלה בחוזה ישיר שנחתם בין קרן הקיימת לישראל לבין בעל הנחלה לתקופה של 49 שנים. חוזים אלה המכונים "חוזים ישירים" חודשו, או היו אמורים להתחדש לתקופה נוספת של 49 שנים מאמצע שנות השמונים ועד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.
עוד לכל החוזים הישירים נקבע כי בפטירת בעל נחלה עוברות הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים.

לא הניח המוריש בן זוג ויש לו יותר מילד אחד יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק.
בחוזים הישירים ניתן להוריש נחלה בצוואה ליורש יחיד.
בחוזים הישנים של קק"ל היה הסדר שונה: ברוב חוזי קק"ל נקבע כי עם פטירת ההורים יקבל הבן הבכור את הנחלה והוא ישלם פיצויים לאחיו לפי שווי ההשקעות במשק. ישנם פסקי דין בהם נקבע כי פיצויי לפי שווי ההשקעות אינו סביר ויש לפצות את האחים לפי ערך ריאלי.

משרד עו"ד מושבים – הסכם פיצול נחלה | הסכם רכישת נחלה