זכויות ירושה בנחלה

ביהמ”ש לענייני משפחה בפ”ת קבע בפס”ד תקדימי כי זכויות הירושה בנחלה יעברו לאלמן, שאשתו המנוחה היתה בתם של בעלי המשק, ולא לידי היורשת היחידה שנותרה לבעלי המשק החקלאי; וזאת,ללא כל חבות לפצות את היורשת היחידה.

זכויות בנחלה
“תקדים: ביהמ”ש קבע כי נחלה תינתן למי שאינו יורש על פי דין של בעלי המשק המנוחים”

לפתחו של ביהמ”ש הגיעה תביעה בה נדרש לעשות סדר בזכויות ירושה בנחלה שהותירו אחריהם הוריהתובעת. להלן העובדות: באמצע שנות ה- 70 ביקשו בעלי הנחלה המנוחים מבתם ובן זוגה לעבור לגור בנחלתם ולהקים בה את ביתם. הבת ובן זוגה נעתרו לבקשה והעתיקו את מגוריהם לנחלה בה גרו שנים רבות – גם לאחר מות ההורים.

זכויות בנחלה

לאחר שנים, עלו נישואיהם על שרטון ובני הזוג נפרדו. בסמוך לאחר הפרידה נפטרה הבת ממחלה קשה. לאחר הפטירה הבת הגישה אחותה היחידה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בה בקשה צו להירשם כבעלים יחידה של הזכויות במשק הוריה. במקרה זה, נדרש ביהמ”ש לקבל את החלטתו בהישען על הוראות “סעיף הירושה” ב”חוזה המשבצת” של אגודת היישוב. לפי סעיף הירושה, במקרה של מחלוקת בין בני דור ההמשך של בעלי הנחלה המנוחים,יוענקו הזכויות למי שימצא כ”בן המוכן והמסוגל” להחזיק ולתחזק את המשק. התובעת; אחותה של המנוחה, טענה בתביעתה שאחותה המנוחה ובעלה לא מונו כבנים ממשיכים ועל כןדרשה הכרה בתור היורשת היחידה הנותרת לנחלה. תביעתה גובתה בטענות רבות, וביניהן כי אחותה המנוחה ובעלה, הנתבע, היו בהליכי גירושין בחודשיה האחרונים טרם פטירתה, ואין לאלמן אחותה (הנתבע) או לילדיו זכויות משפטיות במשק, וכי היא “הבן היכול ומסוגל לקיים את המשק” על פי “סעיף הירושה”האמור.

זכויות בנחלה חקלאית

העברת זכויות | בנחלה זכויות בנחלה חקלאית

מנגד, טען הנתבע-האלמן באמצעות עוה”ד גד שטילמן וצביקה גלזר, כי חרף הפרידה לא נותק קשר הנישואין ובני הזוג ראו במשק כרכושם המשותף אשר יעבור לילדיהם. כמו כן טען כי הקים עם אשתו המנוח האת ביתו בנחלה בהסתמך על התחייבות ההורים המנוחים למנותו כבן ממשיך, ואכן ההורים מינו אותם כ”בנים ממשיכים” והם השקיע מכספם בבניית ביתם. כמו כן טען הנתבע שהוא באופן אישי השקיע בשיקומו החקלאי של המשק, בתמיכה בהורי בת זוגו וסיעודם, לפיכך, הוא “הבן המוכן ומסוגל” לקיים את המשק.

העברת זכויות בנחלה

חרף ראיות במסמכי המושב, המעידים כי הן מבחינת ההורים המנוחים, הן מבחינת המושב עצמו והן מבחינת הסוכנות היהודית היו האלמן ואשתו “הבנים הממשיכים” במשק החקלאי, דחה ביהמ”ש הגדרתם ככאלו בנימוקים שונים ובראשם כי הם לא נרשמו כ”בנים ממשיכים” במנהל מקרקעי ישראל, ומשום כך רצונם של ההורים המנוחים להעביר את הזכויות איננו רלוונטי והוא “הלך עימם לקבר”. יחד עם זאת, החליט ביהמ”ש שהנחלה תועבר בשלמותה לנתבע, מן הטעמים שהנתבע הוכיח שנכון ליום פטירת ההורים הוא ובת זוגו ז”ל, היו זכאים לקבל את זכויות בנחלה וכפועל יוצא מכך, עם פטירת בת זוגו, הרי שהזכויות במשק אמורות היו לעבור במלואן אליו. בפסק-הדין אף הדגישה כב’ השופטת מרים קראוס כי: “אין להתעלם משנות הנישואין הרבות וההשקעה של [הנתבע] במשק.” בנוסף, ציין ביהמ”ש את ההשתהות בהגשת התביעה מצד התובעת,המעידה, לדבריו, על האינטרס העומד מאחורי הגשת התביעה – שהרי התובעת לא גילתה כל התנגדות להיות אחותה ובעלה יורשי הנחלה כל עוד היתה אחותה בחיים – ולאור עובדה זו אף ראה לנכון ליחס משקל מיוחד לדבריה של התובעת כפי שעלו בחקירתה ע”י עו”ד ההגנה, לפיהם היא איננה מוכנה לראות אתה נחלה המשפחתית עוברת לידי “אדם זר”. לפיכך, ובכפוף לכך שהמשק יעבור בעתיד לאחד מילדיהם שלאחותה המנוחה והנתבע – פסק ביהמ”ש כי מלוא הזכויות במשק יעברו לידי הנתבע.

פיצול נחלה | זכויות בנחלה חקלאית | עורך דין נחלות | זכויות בניה בנחלה | העברת זכויות בנחלה, העברת זכויות במשקי עזר לפי נוהל מס’ 02B.37

סגירת תפריט
צור קשר
close slider

עורך דין מושבים גד שטילמן
טלפון: 03-613-2432

סגור