עורך דין בן ממשיך בנחלה

בתי המשפט לא נותנים תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך בנחלה היורש את המשק החקלאי?
בן ממשיך בשפה העממית מתייחס לאותו בן שבפטירת הוריו ירש את המשק החקלאי של הוריו. בדרך כלל בן הממשיך כבר בחיי הוריו בונה את ביתו בחצר המשק ולעיתים עוסק בחקלאות. מבחינה משפטית "הכרזה" על בן מסוים כבן ממשיך לא בהכרח תביא לתוצאה שאותו בן ירש את המשק, גם אם זו הייתה כוונת ההורים וכוונת הבן.

מיהו בן ממשיך היורש

בית המשפט לא נותנן תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך במשק חקלאי היורש את המשק? מקריאת הפסיקה ברור כי כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות יכול ויביא לתוצאה שונה. על כן, רצוי להתייעץ עם עורכי דין המתמצאים בתחום.
עיקר השוני בין במקרים השונים תלוי בנוסח של החוזה עליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל) או בנוסח החוזה שבעל הנחלה חתום מול מנהל מקרקעי ישראל
ברוב החוזים מועברות הזכויות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים.
לאחר מותם של שני בני הזוג ישנם הסדרים שונים בחוזים השונים; כך למשל, ישנם חוזים בהם מועברת הזכות לבכור בין הילדים, חוזים אחרים קובעים כי יחזיק במשק לאחר פטירת ההורים מי שיכול לקיימו כיחידה חקלאית.
בחוזים החדשים יש (בד"כ) אימוץ של הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים שהוקמו לאחר קום המדינה

במושבים שהוקמו לאחר קום המדינה, קיימים שני מצבים עיקריים: האחד, "חוזה משולש" בין רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית, והשני – "הסכם דו צדדי" – בין רשות מקרקעי ישראל  לאגודה. חוזים אלה מתחדשים אחד לשלוש או חמש שנים.
זכויותיהם של בעלי הנחלות במושבים אלה הינם זכויות של "ברי רשות"; היינו, בעלי הנחלות ברי רשות של האגודה השיתופית שהינה ברת רשות של רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית.
"בר רשות" אינו בעל זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין. "בר רשות" הינה זכות זמנית הניתנות לביטול בכל עת תוך דרישה לסילוק ידו של בר הרשות מהמקרקעין (כנגד פיצוי על השקעותיו).
על זכויות בר רשות נאמר בציניות שהן מקנות למחזיק "מעט יותר מזכויותיו של משיג גבול".

זכויות בן ממשיך צוואה ב"חוזים המשולשים"

ה"חוזה המשולש" (בדומה ליתר החוזים) מסדיר את ירושת המשק כדלקמן: במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו. המשמעות היא שאם אחד מבני הזוג מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחד ובן הזוג השני מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחר, הרי שהנחלה תעבור עפ"י רצונו של האחרון שנותר בחיים.
היה ונערכה צוואה ע"י בן הזוג שנפטר ראשון בה הוא העניק את זכויותיו בנחלה למי מילדיו, לא תהא לצוואה זו כל נפקות משפטית.

לכשנפטר בן הזוג השני, עוברות עפ"י ההסכם המשולש הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך. בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לוודא מסוימות של הליכי הרישום ע"ש הבן הממשיך בחייהם של בני הזוג; היינו, אישור הסוכנות היהודית, המינהל  (רשות מקרקעי ישראל) והאגודה. במקרים בהם לא הושלם ההליך, יש אפשרות לתקוף את המינוי בטענות שונות. הליך שלא הסתיים מסיבות "טכניות" נחשב כהליך שהסתיים.

במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך והוא נפטר ראשון, יכול שבית המשפט יבטל את המינוי. במקרה ולא מונה בן ממשיך, מורה החוזה המשולש כי הנחלה תוענק בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

הסכמים דו צדדיים

בהסכמים הדו-צדדיים (חוזה תלת-שנתי בין המינהל לאגודה) נקבע שלאחר מותו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות בנחלה לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני מוענקת הנחלה למי מהיורשים שמסכים לקבל את הנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי ומתאים לשמש ככזה. בהיעדר הסכמה בין היורשים מכריע ביהמ"ש.

יחד עם זאת, (בד"כ) לא מצוין בהסכמים הדו צדדיים שה"בן ממשיך" כמי שזכאי לקבל זכויות בנחלה. על כן נפסק שבמושבים בהם קיים חוזה שכזה זכויותיו של הבן הממשיך, הינם רק במערכת היחסים שבין האגודה והבן הממשיך כחבר בה, ואין במינויו כדי להכריע בזכויות הקניין שבנחלה לאחר פטירת הוריו.

הירושה בחוזי חכירה ישירים

ברוב המושבים שהוקמו על ידי קרן הקיימת לישראל טרם הקמת המדינה, הוענקו הזכויות בנחלה לבעלי הנחלה בחוזה ישיר שנחתם בין קרן הקיימת לישראל לבין בעל הנחלה לתקופה של 49 שנים. חוזים אלה המכונים "חוזים ישירים" חודשו, או היו אמורים להתחדש לתקופה נוספת של 49 שנים מאמצע שנות השמונים ועד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.
עוד לכל החוזים הישירים נקבע כי בפטירת בעל נחלה עוברות הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים.

לא הניח המוריש בן זוג ויש לו יותר מילד אחד יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק.
בחוזים הישירים ניתן להוריש נחלה בצוואה ליורש יחיד.
בחוזים הישנים של קק"ל היה הסדר שונה: ברוב חוזי קק"ל נקבע כי עם פטירת ההורים יקבל הבן הבכור את הנחלה והוא ישלם פיצויים לאחיו לפי שווי ההשקעות במשק. ישנם פסקי דין בהם נקבע כי פיצויי לפי שווי ההשקעות אינו סביר ויש לפצות את האחים לפי ערך ריאלי.

משרד עו"ד מושבים – הסכם פיצול נחלה | הסכם רכישת נחלה

עד שרמ"י תנסח את חוזה החכירה החדש, על ההורים לשקול העברת הנחלה לבן הממשיך עוד בחייהם

ביטול מינוי בן ממשיך

ביטול למנוי בן ממשיך – גד שטילמן

לרוב האפשרות היחידה שמכירים בהקשר לנחלות הוא רכישת נחלה או מכר נחלה. לפני שנתיים הוחל ביישומה של החלטה 979 (מספר מקורי) המקנה זכות חכירה בחלקת המגורים כנגד תשלום "כבד" (כשליש מערך הנחלה). אם אין די בכך, כעת מסתבר כי אחד המכשולים הקשים היא הדרישה לביטול מינוי "בן ממשיך" בנחלה מהוונת. ביטול מינוי בן ממשיך כפועל יוצא של ישום החלטה 979 מנפיקה חוזה חכירה בנוסח חדש לחתימת בעלי נחלות "שנכנסים" להסדר היוון ותשלום "דמי רכישה" מחייב, כתנאי לחתימה, ביטול מינוי של הבן הממשיך באותו משק.

ביטול למנוי בן ממשיך פותח מחדש מחלוקת משפחתית שהסתיימה לפני שנים. תנאי זה הנכפה על ידי רמ"י, מעמיד את הבן הממשיך והוריו בדילמה עצומה: מחד, ביטול המינוי משנה מבחינתם "סדרי עולם" שנקבעו במסגרת המשפחתית. כמו כן, לרוב, "הבן הממשיך" הוא זה שאמור לשלם את תשלומי ההיוון של הנחלה מתוך הנחה שהנחלה תהא קניינו.

ביטול בן ממשיך

תפיסת העולם האנכרוניסטית של רמ"י האוסרת פיצול נחלה הואיל ולכאורה היא אמורה לשמש לפרנסה של משפחה אחת, הולידה את מוסד "הבן הממשיך", שהוא, ורק הוא, יקבל את המשק כולו לאחר פטירת הוריו. מינויי הבן ממשיך יוצר מצב בעייתי ביותר לילדים והוריהם וכר נרחב למחלוקות שמביאות להריסה של התא המשפחתי.

בעלי נחלות והוריהם, שהלכו בתלם הוראות רשות מקרקעי ישראל ומינו "בן ממשיך" בנחלתם מוצאים עצמם היום מול "שוקת שבורה"; התנאי שקבעה רמ"י בחוזה החדש לביטול מינוי הבן הממשיך יוצר דילמות חדשות ומחזיר את המחלוקת המשפחתית לנקודת המוצא בעבר. לדעתנו, דרישה זו של רשות מקרקעי ישראל לביטול מינוי הבן הממשיך, אסורה מבחינה חוקית וגובלת בעוולה של "גרם הפרת חוזה". אולם, היועצים המשפטיים של רמ"י יכולים להיות רגועים, שכן, אין הם כופים על הבן והוריו לבטל את מינוי הבן הממשיך – לשיטתם ביטול מינוי בן ממשיך יעשה, כביכול מרצון, הן על ידי הבן והן על ידי הוריו.

ביטול למנוי בן ממשיך – עיגון זכויותיו של הבן במשק לאחר ביטול המינוי

ביטול בן ממשיך מצב בעייתי – השאלה הנשאלת היא כיצד יעגן הבן זכויותיו במשק לאחר ביטול המינוי שכן הסתמכות על צוואה היא בעייתית הואיל וקיים תמיד סיכון שההורים או מי מהם ישנו את הצוואה ללא ידיעתו של הבן בערוב ימיהם. על כן, לדעתנו, הדרך היחידה להבטחת זכויותיו תהא העברת הנחלה בחיי ההורים על שם הבן. טבעי הדבר שההורים חוששים להעביר את הנחלה בחייהם לבנם, אולם הורים המבקשים לתת לבן הממשיך וודאות, יכולים לערוך חוזה להעברת הנחלה על שמו ולקבוע בחוזה תנאים והתחייבויות של הבן לפי שיקול דעת ההורים בלבד.

בין היתר יכולים ההורים לקבוע בחוזה כי כל עוד הם בחיים לא יגרע מזכויותיהם דבר: הם ייהנו מפירות הנחלה, ימשיכו לגור בה וינהגו בנחלה "מנהג בעלים" "עד 120". בנוסף ניתן להבטיח את זכויות ההורים חרף רישום הזכויות על שם הבן, בביטחונות שונים, לרבות: משכון, הערת אזהרה, ויפויי כח בלתי חוזרים שיוחזקו בנאמנות בידי עו"ד למקרה והבן לא יעמוד בהתחייבויותיו ויפעל בניגוד לרצון ההורים, או לא יקיים תנאי אחר שסוכם בדבר פיצויי או פיצול מגרשים לאחיו; ההסכם יחתם גם על ידי בת/בן הזוג וניתן להסדיר בו פתרונות למקרה של גרושים.

חכירת נחלה – על רמ"י לשנות את נוסח חוזה החכירה:

אנו סבורים שעל רמ"י לשקול מחדש את נוסח החוזה ולבטל את התנאי האמור שהוא משולל כל הגיון ומנותק מחיי המושב. לרוב לא ניתן לבטל את המינוי של הבן הממשיך ללא הסכמתו. הבן הממשיך הוא זה שקשר את עצמו ואת עתיד חייו וחיי משפחתו למשק והשקיע במשק מכספו. לדעתנו אין סיבה משפטית מוצדקת לדרוש את ביטול מינוי בן ממשיך בחוזה החכירה.
ניתן היה להסתפק בהוראה לפיה מיום תחילת החכירה החדשה ואילך לא ימונה בן ממשיך וירושת המשק תהא בצוואה ועל פי הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

במידה ואתם מחפשים עזרה וייצוג משפטי בנושאים הקשורים אל סכסוכים באגודות נחלות, וכל הקשור אל מקרקעין כמו גם ירושות וצוואות נוכל לעזור לכם בדרך הטובה ביותר. משרד עו"ד גד שטילמן בעל ניסיון של למעלה מ -30 שנה בייצוג מושבים ובעלי נחלות ומשקי עזר, דיני תכנון ובניה, השכרת קרקע חקלאית, במשפט המסחרי האזרחי ודיני המקרקעין על כל תתי העיסוק שבו ובעיקר מול רמ"י, ירושת המשק, בן ממשיך, בית שלישי, הסכמי ירושה, צוואות, שינוי יעוד, שימושים חורגים ועוד.

כתובתנו: מגדל משה אביב ז'בוטינסקי 7 רמת גן. טל' 03-6132432 ;  caroline@ts-law.co.il

ביטול מינוי בן ממשיך | ביטול בן ממשיך | ביטול למנוי בן ממשיך | חכירת נחלה