סכסוכים אגודה שיתופית בית משפט קבע:

לרוב כאשר חושבים על עורך דין בתחום המקרקעין חושבים על מכר קרקע או קניה כמו גם נושא הנחלות. בין אם מדובר על פיצול נחלות או ירושות בנושא אך אחד מנושאי הליבה בעבודתו של עו"ד בתחום זה תהיה פתרון סכסוכים באגדות

לרשם האגודות אין סמכות ייחודית להכריע בסכסוכים בין חברי אגודה לאגודה!

עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט

בית המשפט קבע לאחרונה בהחלטה מעניינת ותקדימית כי תקנות האגודות השיתופיות אינן מעניקות סמכות ייחודית לרשם האגודות לעסוק בסוגיית החברות באגודה והחבר זכאי להביא מחלוקת בעניין זה להכרעת בית המשפט.

מדובר במקרה בו האגודה החליטה על אי הכללתו של התובע בפנקס החברים. ביהמ"ש קבע כי ניתן להכריע במחלוקת בבימ"ש ואין סמכות ייחודית לרשם האגודות השיתופיות לדון בסוגייה זו בבוררות לפי הוראות תקנון האגודה.

העובדות במקרה זה היו כדלקמן: לאחר שחברת אגודה נפטרה, ביקשה בתה, שאינה מתגוררת ביישוב, לקבלה לחברות ולהיכנס בנעלי אמה. אך מאחר שלא זכתה לכל מענה הגישה תביעה בעניין לבית המשפט.

האגודה הגישה בקשה להעביר את הסכסוך לדיון לפני רשם האגודות השיתופיות לפי תקנות האגודות השיתופיות (חברות) שם ניתנת סמכות לרשם לצוות על האגודה לתקן את פנקס החברים שלה. יובהר כי בבקשות שכאלה נוהג הרשם למנות "חוקר" אשר מעביר את המלצותיו לרשם האגודות

סכסוכים בין אגודות – סכסוכים בין חברי אגודה

האגודה הוסיפה וטענה האגודה שיעל פי תקנון האגודה יש להפנות סכסוך הנובע מעסקי האגודה בין חברים או חברים לשעבר לבוררות באמצעות בורר שיתמנה ע"י רשם האגודות השיתופיות או על ידי ברית פיקוח.

באשר לסעיף הבוררות הקיים בתקנון האגודה מציין בית המשפט את ההלכה כי "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" משמעותם סכסוכים בנוגע לענייניה הפנימיים של האגודה, להבדיל מסכסוכים הנוגעים לחוקיות מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם של נושאי התפקידים בה שאינם כלולים במנגנון הבוררות הקבוע בתקנון האגודה. בית המשפט קבע בפסק דינו הלכה תקדימית לפיה חברות באגודה  שיתופית היא "עניין חוקתי" שאינו כלול בענייניה הפנימיים של האגודה ועל כן פתוחה בפני החבר לדון בסוגיית חברותו באגודה בפני בית המשפט.

בית המשפט נשען על עמדתה של פרופ' אוטולונגי שמסבירה כי לחברות באגודה  שיתופית יש חשיבות לא רק מבחינת מערכת היחסים בין האדם לאגודה, אלא גם מבחינת תוקף ההחלטות שהתקבלו באסיפה הכללית, לרבות תוקף פעולות הוועד, שנבחר על סמך השתתפות אדם שלא היה זכאי לבחור וכדומה, ולכן מדובר בעניין חוקתי.

על פי החלטה זו, יוכל חבר שהוציאו אותו מחברותו באגודה להביא את טענותיו בבית המשפט ולא יהיה נדרש להתיישר עם תקנון האגודה המחייבו לפעול במסגרת הבוררות או על פי התקנות בקשר לבירור החברות במסגרת חקירה שייבצע רשם האגודות השיתופיות.

סכסוך בין חברי אגודה שיתופית

לדעתנו לפסק דין זה חשיבות רבה בנושא סכסוך בין חברי אגודה שיתופית, עד היום נאלץ חבר המסוכסך עם האגודה ונפגע מבחינה כספית או מכל בחינה אחרת מהוצאתו מהחברות לפעול בשני שלבים – תחילה לבדוק את זכאותו לחברות אצל רשם אגודות השיתופיות במסגרת "חקירה" הנתונה לערעור, ובמידה וייקבע שהוא חבר – להגיש תביעה שתתברר בבוררות על פי תקנון האגודה.  כעת, לאור פסה"ד, יוכל החבר להגיש את התביעה על רבדיה השונים כמקשה אחת לבית המשפט ולחסוך זמן שיפוטי יקר. כמו כן קיימים רבים הסבורים שהבוררות בפני רשם האגודה נוטה לצד האגודה, בעוד ביהמ"ש הינו גורם אובייקטיבי נטראלי.

מן הצד ההפוך במצב של סכסוכים אגודה שיתופית יוזכר כי בהתאם להחלטת רשם האגודות השיתופיות שניתנה בעבר, גם החבר המבקש לצאת מן החברות באגודה ולא נענה על ידה, צריך להביא את דברו לבית המשפט ולא אל רשם האגודות השיתופיות.

* יוזכר כי מדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי אשר אינו מהווה הלכה מחייבת. אין מדובר בייעוץ משפטי ועל כל מקרה להיבחן לגופו ולאור הנסיבות הספציפיות ושיקולים שונים.

משרדנו עוסק בכל הקשור אל מקרקעין אגודות שיתופיות, בן ממשיך כמו גם כל הקשור אל נחלות מכר וכדומה.
עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט

ה"פ (מחוזי חי') 36289-04-19 דפנה פרידמן נ' "נהריה" כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (05.01.2023)‏‏ על ידי סגן הנשיא, כב' השופט יצחק כהן

סכסוכים אגודה שיתופית | סכסוכים בין אגודות | סכסוך אגודות | סכסוך בין חברי אגודה שיתופית | חברות באגודה

בוררות באגודות שיתופיות

בוררות הינה אחת הדרכים המקובלות להכרעה בסכסוכים ללא צורך להזדקק לבתי משפט. לעיתים הבוררות נקבעת כדרך לפתרון סכסוכים בחוזה שנערך בין צדדים הקובע כי סכסוך בעניינו של אותו חוזה ידון בפני בורר. בניגוד לגישור על הבורר להכריע בסכסוך במתן פסק דין ולא לנסות למצוא פשרה.

בד"כ בתקנונים של אגודות שיתופיות קיימת הוראה המחייבת פנייה לבוררות במקרה של סכסוך בין האגודה לחבריה או בין החברים בינם לבין עצמם. כן קובע התקנון מי המוסד המוסמך למנות את הבורר או לנהל את הבוררות.  כשקיים סעיף בוררות בתקנון האגודה השיתופית ימנעו בתי המשפט מלדון בתובענה שבפניהם. על כן חובה על חבר או אגודה המבקשים להכריע במחלוקת שבינם לבין חבר לקרוא היטב את נוסח התקנון ולפעול בתלם הוראותיו בכל הקשור ל"פתרון סכסוכים".

רשם האגודות השיתופיות הינו מוסד סטטוטורי לניהול סכסוכים בדרך של בוררות, ומעמדו כבורר נקבע בפקודת האגודות השיתופיות. סעיף 52 לפקודה קובע שאגודה רשאית לקבוע בתקנונה הוראות בדבר "יישוב סכסוכים" הנוגעים ל"עסקי האגודה", בין ע"י הרשם או באופן אחר; לרבות סכסוכים בדבר חוב המגיע מחבר, או ממי שהיה חבר, או מן היורש או נציג או חליף של חבר. סעיף 52 מוסיף וקובע שהרשם יכול למנות בורר מטעמו ובמקרה כאמור יכול לאשר או לתקן פסק של בורר אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הדין תוך עשרה ימים מיום הפסק.

לכל החלטה של הבורר שהרשם אישרה יש תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך.

בפועל רשם האגודות אינו דן בעצמו בבוררויות, אלא במקרים חריגים במיוחד, בדרך כלל הרשם ממנה בוררים מטעמו מתוך עובדי משרדו או מבין עורכי הדין המתמחים בתחום האגודות השיתופיות. עו"ד גד שטילמן הינו אחד מהבוררים המתמנים מטעם רשם האגודות לדון בסכסוכים.

לעיתים, חברים באגודה שיתופית או ועד הנהלה של אגודה שיתופית מציע מראש פניה לבורר מוסכם על מנת לצמצם את "הסיכון" שרשם האגודות ימנה בורר שמי מהצדדים לא יהיה מעוניין במינויו.

ההבדלים העיקריים בין בוררות לבין דיון בבית משפט הינם הגמישות של הצדדים לבחור את הבורר בהסכמה, וצמצום זכות הערעור. חוק הבוררות קובע מספר נימוקים מצומצם לביטול פסק בורר ומגבלה זו הינה מגבלה שלעיתים מרתיעה בעלי דין מלפנות לבוררות. לעומת זאת קיימת גמישות רבה בערעור על פסק בורר שניתן על ידי בורר מטעם רשם האגודות. הגמישות מתבטאת בכך שאין הוראות חוק הבוררות בדבר ביטול פסק בורר חלות ולמעשה יכול בעל דין לערער על פסק הבורר בכל עניין בדומה לערעור על פסק של בית משפט שלום.

בבוררות הצדדים נוהגים לרוב "לשחרר" את הבורר ועצמם "מכבלי הפרוצדורה" הדיונית הקיימת בבית המשפט. הדבר יוצר גמישות נוחה להכרעה מהירה וחסכון בזמן שיפוטי. גמישות שכזו קיימת לצדדים גם בקשר לדיני הראיות, אם כי, עורכי דין מנוסים המשמשים כבוררים נזהרים מאוד מלהכריע על סמך ראיות שכשרותן על פי דיני הראיות הינן בספק. הצדדים יכולים גם לקבוע כי הבורר אינו חייב לנמק את פסק דינו. במקרה שכזה יכולת הערעור על הפסק מוגבלת ביותר.

עוה"ד גד שטילמן משמש כבורר בנושאים הקשורים לאגודות שיתופיות אך גם ובעיקר ב- סכסוכים בין יורשים על זכויות בנחלה, סכסוכים משפחתיים, ובנושאים מורכבים מיוחדים בקשר להפקעות, זכויות בניה, סכסוכי גבולות ותביעות נזיקין.

הזכות ל"זיקת הנאה" בדרך המשותפת שבין הנחלות במושב

סכסוך גבולות בין שכנים מגיע לכולם, בן ממשיך משפחות ואף חברים ושכנות טובה – זכויות השימוש בדרכים "המשותפות" שבין הנחלות במושבים הינן "נושא טעון" המגיע לפתחן של ערכאות משפטיות. בית המשפט המחוזי בתל באביב קבע בפס"ד עקרוני שלא ניתן להקנות "זיקת הנאה" בדרך משותפת מכוח שימוש אף אם השימוש עולה על 30 שנה (ע"א 38409-10-11).

סכסוך גבולות בין שכנים

יובהר; חוק המקרקעין קובע כי שימוש רצוף במשך תקופה של 30 שנים במקרקעין עשוי להקנות למשתמש "זיקת הנאה" לאותו שימוש. בערעור הנ"ל נדון סכסוך גבולות בין שכנים במושב מגשימים; המשיב תבע את שכניו, לקבלת "זיקת הנאה" בדרך העוברת בחצרם נוכח השימוש הרצוף הנעשה על ידו בדרך (כך לטענתו) במשך 30 שנים. בימ"ש השלום בתל אביב קיבל את התביעה וקבע כי אכן נעשה שימוש רצוף המצדיק הקניית זכות של "זיקת הנאה" לדרך בנחלת שכניו.

עורך דין סכסוכי גבולות בין שכנים

בערעור התהפכה ההלכה; ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וקבע הלכה עקרונית לפיה במקרקעי מינהל מקרקעי ישראל לא ניתן להקנות "זיקת הנאה" אף אם השימוש בקרקע עולה על 30 שנה. בקביעתו זו ביטל ביהמ"ש המחוזי הלכה קודמת בה נקבע שניתן להקנות "זיקת הנאה" במקרקעי המדינה (מקרקעי מינהל מקרקעי ישראל).

ביהמ"ש המחוזי קבע שהוראת חוק המקרקעין המסייגת הקנייה של "זיקת הנאה" מכוח שימוש של שנים במקרקעי המדינה (בניגוד למקרקעין בבעלות פרטית), ברורה וחד משמעית ולא ניתן לפרשה בצמצום. לפיכך, אין להקנות "זיקת הנאה" לדרך אף אם נעשה שימוש בדרך על ידי השכן במשך 30 שנים.

סכסוך גבולות במושבים

בנימוקיו הבהיר ביהמ"ש: "תכליתו של הכלל הקובע כי לא תהא זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי ציבור (מקרקעי המינהל – ג.ש.) היא להגן על מקרקעין אלה ולמנוע כרסום בהם על ידי מי שעושים דין לעצמם…". ביהמ"ש הדגיש כי נוכח היותם של המערערים "ברי רשות" שאינם רשאים להעביר את זכותם ללא אישור המינהל "קשה להלום תוצאה לפיה תיווצר זיקת הנאה מכוח שנים בחלקה אשר המחזיק בה ממילא איננו מורשה להתיר את השימוש בה לאחר, שהרי בכך הוא כביכול מקנה זכויות מעבר למה שהותר לו".

סכסוך גבולות במושב

ביהמ"ש הוסיף שאין להתיר קיומן של זיקות הנאה ללא רישום בלשכת רישום המקרקעין: "קיומן של זיקות הנאה שאינן רשומות הוא תופעה בלתי רצויה שרק עלולה ליצור תוהו ובוהו קנייני ולגרום לסכסוכים אינספור במקרים בהם תעשנה עסקאות בנחלות במושבים". למידע נוסף על מושבים – הסכם מכר נחלה

בנוסף לטיעון המשפטי האמור ביסס ביהמ"ש את פסק דינו על שני נימוקים עקרוניים נוספים; ביהמ"ש קבע כי התקופה בה נעשה שימוש בדרך בהסכמה לצורך מעבר לחממה משותפת שהיתה להורי המשיב והורי המערערים לא תבוא במניין 30 השנים, ומאחר ובחלק מהתקופה השימוש בדרך נעשה בהסכמת הצדדים לצורך עיבוד של החממה המשותפת הרי שתקופה זו אינה נמנית. כפועל יוצא מכך, נעשה שימוש במשך 30 שנים ברציפות על ידי המשיב.

סכסוך גבולות בין שכנים

כמו כן, קבע ביהמ"ש שקיומה של דרך אלטרנטיבית בשטח חצרו של המשיב היכולה לשמש אותו לצרכי מעבר, גורעת מזכותו לקבל זיקת הנאה בדרך העוברת בחצר שכניו – המערערים. יצוין שבסוגיה עקרונית זו טרם ניתנה הכרעה בביהמ"ש העליון ויש בפסק דין מחוזי זה כדי להשפיע על אלפי בעלי נחלות הנוהגים לאורך שנים לעשות שימוש משותף בדרך שבין נחלותיהם שלעיתים עוברת כולה בחצרו של אחד מהם.

המשמעות העיקרית של פסק הדין היא שבעל נחלה בה עוברת הדרך בשימוש משותף של שכניו יכול להפסיק את המעבר של שכניו ולמנוע רישום "זיקת הנאה" מכוח שימוש של שנים. הערה: הכותב ייצג את המערערים בערעור.

סכסוך גבולות במושבים הוא עניין נפוץ, במידה ואתם בפתחו של סכסוך גבולות במושב ובפרט כא/שר מדובר על סכסוך גבולות בין שכנים חשוב לפנות אל עורך דין סכסוכי גבולות בהקדם ולא לפעול באופן עצמאי, ובכך לבצע טעויות ולא פעם החמרה במצב

סכסוך גבולות במושב | סכסוך גבולות בין שכנים | עורך דין מושבים | סכסוך גבולות במושבים | סכסוך גבולות בין שכנים | סכסוכי גבולות | עורך דין סכסוכי גבולות