עורך דין בן ממשיך בנחלה

בתי המשפט לא נותנים תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך בנחלה היורש את המשק החקלאי?
בן ממשיך בשפה העממית מתייחס לאותו בן שבפטירת הוריו ירש את המשק החקלאי של הוריו. בדרך כלל בן הממשיך כבר בחיי הוריו בונה את ביתו בחצר המשק ולעיתים עוסק בחקלאות. מבחינה משפטית "הכרזה" על בן מסוים כבן ממשיך לא בהכרח תביא לתוצאה שאותו בן ירש את המשק, גם אם זו הייתה כוונת ההורים וכוונת הבן.

מיהו בן ממשיך היורש

בית המשפט לא נותנן תשובות חד-משמעיות לשאלה: מיהו בן ממשיך במשק חקלאי היורש את המשק? מקריאת הפסיקה ברור כי כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות יכול ויביא לתוצאה שונה. על כן, רצוי להתייעץ עם עורכי דין המתמצאים בתחום.
עיקר השוני בין במקרים השונים תלוי בנוסח של החוזה עליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל) או בנוסח החוזה שבעל הנחלה חתום מול מנהל מקרקעי ישראל
ברוב החוזים מועברות הזכויות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים.
לאחר מותם של שני בני הזוג ישנם הסדרים שונים בחוזים השונים; כך למשל, ישנם חוזים בהם מועברת הזכות לבכור בין הילדים, חוזים אחרים קובעים כי יחזיק במשק לאחר פטירת ההורים מי שיכול לקיימו כיחידה חקלאית.
בחוזים החדשים יש (בד"כ) אימוץ של הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים שהוקמו לאחר קום המדינה

במושבים שהוקמו לאחר קום המדינה, קיימים שני מצבים עיקריים: האחד, "חוזה משולש" בין רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית, והשני – "הסכם דו צדדי" – בין רשות מקרקעי ישראל  לאגודה. חוזים אלה מתחדשים אחד לשלוש או חמש שנים.
זכויותיהם של בעלי הנחלות במושבים אלה הינם זכויות של "ברי רשות"; היינו, בעלי הנחלות ברי רשות של האגודה השיתופית שהינה ברת רשות של רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית.
"בר רשות" אינו בעל זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין. "בר רשות" הינה זכות זמנית הניתנות לביטול בכל עת תוך דרישה לסילוק ידו של בר הרשות מהמקרקעין (כנגד פיצוי על השקעותיו).
על זכויות בר רשות נאמר בציניות שהן מקנות למחזיק "מעט יותר מזכויותיו של משיג גבול".

זכויות בן ממשיך צוואה ב"חוזים המשולשים"

ה"חוזה המשולש" (בדומה ליתר החוזים) מסדיר את ירושת המשק כדלקמן: במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות בנחלה לבן זוגו. המשמעות היא שאם אחד מבני הזוג מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחד ובן הזוג השני מעוניין בהעברת הנחלה לבן אחר, הרי שהנחלה תעבור עפ"י רצונו של האחרון שנותר בחיים.
היה ונערכה צוואה ע"י בן הזוג שנפטר ראשון בה הוא העניק את זכויותיו בנחלה למי מילדיו, לא תהא לצוואה זו כל נפקות משפטית.

לכשנפטר בן הזוג השני, עוברות עפ"י ההסכם המשולש הזכויות בנחלה למי שמונה כבן ממשיך. בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לוודא מסוימות של הליכי הרישום ע"ש הבן הממשיך בחייהם של בני הזוג; היינו, אישור הסוכנות היהודית, המינהל  (רשות מקרקעי ישראל) והאגודה. במקרים בהם לא הושלם ההליך, יש אפשרות לתקוף את המינוי בטענות שונות. הליך שלא הסתיים מסיבות "טכניות" נחשב כהליך שהסתיים.

במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך והוא נפטר ראשון, יכול שבית המשפט יבטל את המינוי. במקרה ולא מונה בן ממשיך, מורה החוזה המשולש כי הנחלה תוענק בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה.

הסכמים דו צדדיים

בהסכמים הדו-צדדיים (חוזה תלת-שנתי בין המינהל לאגודה) נקבע שלאחר מותו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות בנחלה לבן הזוג הנותר בחיים. לאחר מותו של בן הזוג השני מוענקת הנחלה למי מהיורשים שמסכים לקבל את הנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי ומתאים לשמש ככזה. בהיעדר הסכמה בין היורשים מכריע ביהמ"ש.

יחד עם זאת, (בד"כ) לא מצוין בהסכמים הדו צדדיים שה"בן ממשיך" כמי שזכאי לקבל זכויות בנחלה. על כן נפסק שבמושבים בהם קיים חוזה שכזה זכויותיו של הבן הממשיך, הינם רק במערכת היחסים שבין האגודה והבן הממשיך כחבר בה, ואין במינויו כדי להכריע בזכויות הקניין שבנחלה לאחר פטירת הוריו.

הירושה בחוזי חכירה ישירים

ברוב המושבים שהוקמו על ידי קרן הקיימת לישראל טרם הקמת המדינה, הוענקו הזכויות בנחלה לבעלי הנחלה בחוזה ישיר שנחתם בין קרן הקיימת לישראל לבין בעל הנחלה לתקופה של 49 שנים. חוזים אלה המכונים "חוזים ישירים" חודשו, או היו אמורים להתחדש לתקופה נוספת של 49 שנים מאמצע שנות השמונים ועד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.
עוד לכל החוזים הישירים נקבע כי בפטירת בעל נחלה עוברות הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים.

לא הניח המוריש בן זוג ויש לו יותר מילד אחד יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק.
בחוזים הישירים ניתן להוריש נחלה בצוואה ליורש יחיד.
בחוזים הישנים של קק"ל היה הסדר שונה: ברוב חוזי קק"ל נקבע כי עם פטירת ההורים יקבל הבן הבכור את הנחלה והוא ישלם פיצויים לאחיו לפי שווי ההשקעות במשק. ישנם פסקי דין בהם נקבע כי פיצויי לפי שווי ההשקעות אינו סביר ויש לפצות את האחים לפי ערך ריאלי.

משרד עו"ד מושבים – הסכם פיצול נחלה | הסכם רכישת נחלה

מינוי "בן ממשיך" וניסוח נכון של צוואה – הדרך הנכונה להבטחת הורשת נחלה לפי רצון ההורים

לעיתים קרובות בנים מתלבטים בשאלה איך יבטיחו עוד בחיי הוריהם את זכותם לרשת את המשק החקלאי כ"בנים ממשיכים"?

מכר נחלה – בשאלה זו מתלבטים גם הורים המעוניינים לתת לאחד מילדיהם התחייבות שתעניק לו "שקט נפשי" ולהשקיע בבניית ביתו בנחלה להשקיע מזמנו ומרצו בפיתוח המשק.

האם בן ממשיך גובר על צוואה בן ממשיך או צוואה ?

קיימת אפשרות שההורים יערכו צוואה ובה יקבעו שבנם יהיה זה שיקבל את מלוא הזכויות במשק. קיימת גם אפשרות נוספת – למנות את הבן כ"בן ממשיך", כך שלאחר פטירתם הוא ורק הוא יקבל את מלוא הזכויות בנחלה.
עולה השאלה: השאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות?

חסרונות הצוואה – צוואה או בן ממשיך

חסרונה של צוואה, שהיא אינה מהווה "התחייבות" של מוריש ליורש כל עוד המוריש חי הצוואה מהווה רק הצהרת כוונות שהמוריש יכול לשנות בכל עת. צוואה הופכת מ"הצהרת כוונות" למסמך מחייב רק במות המוריש. מאחר וצוואה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי על ידי ההורים וכל צוואה מבטלת את קודמותיה, הרי שההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בצוואה חדשה בן אחר שירש את המשק. ואכן, קורה לא אחת ש"הבן" מגלה לתדהמתו עם פטירת הוריו שההורים ציוו את הנחלה לאחד מאחיו והוא נשאר חסר כל.

לעיתים השינויים בצוואה האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של הבן "קריטיים". כך למשל, אם הבן היורש את המשק מחויב בצוואה לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש את הנחלה חייב על פי הצוואה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו. המסקנה המתגבשת מן האמור היא ש"הבן" המצפה להיות "הממשיך" לא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש את הנחלה מכוח צוואה שנערכה בחיי ההורים והובאה לידיעתו.

מינוי "בן ממשיך" בן ממשיך במשק חקלאי

גם מינוי "בן ממשיך" באגודה חקלאית וקבלת אישור מהאגודה שהבן התקבל לחברות אינה מספקת על מנת שאותו הבן יהיה היורש היחידי של המשק.

הפרוצדורה המקובלת במושבים למינוי בן ממשיך והמעוגנת בתקנות רשם האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג – 1973, מביאה לתוצאה שהבן הממשיך מתקבל לחברות באגודה אולם הזכויות בנחלה נותרות בידי הוריו, ואם המינוי שלו כ"בן ממשיך" לא הסתיים באישורה של הסוכנות היהודית ודווח לרשות מקרקעי ישראל אזי לא יהיה די באישורה של האגודה כדי שאותו הבן יקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים.

נכון לומר שמינוי בן ממשיך בחיי ההורים יוצר וודאות טובה משל צוואה רק אם המינוי יאושר סופית על ידי הסוכנות היהודית, וידווח לרשות מקרקעי ישראל. אולם הקושי להביא לאישור שכזה נובע מהעובדה שהסוכנות היהודית אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שהמושב אינו חתום עם הסוכנות על חוזה המשבצת ("חוזה משולש"), נכון להיום קיימים מעט מושבים בארץ שהסוכנות היהודית היא עדיין צד לחוזה שבין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל.

העברה ללא תמורה – עוד בחיי ההורים

אם כך, עולה השאלה: מה המסמך המשפטי שייתן בטחון לבן בקבלת המשק? בהיעדר יכולת למנות בן ממשיך באישורה של הסוכנות היהודית הדרך היחידה ליצור וודאות היא העברת מלוא הזכויות בנחלה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש את הנחלה מהוריו במותם מכוח צוואה ולא יקבלה כ"בן ממשיך" אלא יהיה כבר בחיי הוריו בעל הנחלה.

יצוין שעריכת הסכם בחיי ההורים לפיו ההורים מתחייבים להעניק לבן הממשיך את הנחלה לאחר פטירתם הוא הסכם בעייתי נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בו אדם מתחייב להוריש או לתת מתנה לאחר פטירתו – בטל. לפיכך העברת הנחלה חייבת להיות מנוסחת באופן היוצר התחייבות להעברה בחיי ההורים.

במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם ולהעביר את הזכויות בה לאחד מילדיהם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות עלים מתחייב הבן. כגון: הזכות להינות מ"פירות" הנחלה, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם, ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים.

במידה ואתם

בן ממשיך או צוואה | העברה ללא תמורה | האם בן ממשיך גובר על צוואה | פיצול נחלה | בן ממשיך מול צוואה | ביטל בן ממשיך | צוואה או בן ממשיך בן ממשיך במשק חקלאי