הורשת מכסות חלב – הורשת מכסות ביצים בצוואה

הורשת נחלה מכסות חלב ומכסות ביצים בצוואה

הורשת מכסות חלב – הורים המבקשים להוריש את נחלתם לבנם ובכוונתם להוריש לו גם את מכסות הביצים והחלב חייבים להתייחס בצוואתם למכסות באופן מפורש. מסקנה זו מתחייבת מסדרה של פסקי דין בה נקבע כי מכסות ביצים ומכסות חלב אינן חלק אינטגרלי לנחלה, ומאחר וניתן להפריד את המכסות מהנחלה ולממשם בנפרד, אין הם בהכרח עוברים ביחד עם הנחלה ליורש שנקבע בצוואה כיורש הנחלה והם יועברו בדרך של מכר וחלוקת התמורה לכל היורשים לפי צו ירושה או לפי סעיף כללי בצוואה המתייחס לחלוקת נכסים כלליים.

בתי המשפט נימקו את החלטתם בדבר ירושת הנחלה בנושא זה בכך שעל מכסות החלב, הביצים, הפרות לא חלים כללי רשות מקרקעי ישראל המגבילים את העברת הנחלה ליורש אחד בלבד, ומאחר והמכסות והפרות הינן יחידות עצמאיות הניתנות להפרדה מהמשק ומהוות זכות כלכלית בעלת מעמד עצמאי ונפרד מהמשק, יכולים ההורים להורות בצוואתם למי יוענקו ובהיעדר הוראה מפורשת בצוואה, או בהיעדר צוואה, המכסות הן חלק מהעיזבון ויחולקו לכלל היורשים.

על הלכה זו חזר בית המשפט לענייני משפחה לאחרונה; עובדות המקרה היו כדלקמן: בני זוג התגרשו לפני שנים רבות, בהסכם הגירושין סוכם כי הבעל, שעזב את הנחלה בעת הגרושים, יוכל לחזור לגור בנחלה עם פטירת גרושתו. בפטירתה "בטרם עת" הותירה המנוחה צוואה בה הורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה בחלקים שווים. הגרוש טען בבית המשפט כי מעולם לא ויתר על זכויותיו בנחלה וכי הנחלה על כל הקיים בה שייכת לו לאחר פטירת גרושתו. מנגד טענו ילדי המנוחה (שהינם גם ילדיו) באמצעות משרדנו – גד שטילמן משרד עורכי דין, כי על פי נוסח הסכם הגרושין, לאביהם זכות מגורים בלבד בנחלה ואילו כל יתר הזכויות לרבות מכסות החלב והפרות יוענק להם מכח הצוואה. למידע על – השפעה בלתי הוגנת

הורשת מכסות חלב בצוואה

כב' בית המשפט קיבל את כל טענות הילדים וקבע כי על אף שברישומי רמ"י נותר הגרוש רשום כבעל מחצית הזכויות בנחלה, זכות זו הינה "פורמאלית" בלבד הואיל וכוונת הצדדים בהסכם הגרושים הייתה לאפשר לאב  הגרוש לחזור לגור בנחלה, זאת ותו לא! ואילו כל מכסות החלב והפרות וכל אמצעי היצור היו ונשארו של המנוחה  ומכח צוואתה יעברו לילדיה.

לכל נושא יש את הפרטים שיש להכיר לעומקם על מנת להגיע אל מיצוי זכויות. בין אם מדובר על פיצול נחלה או בכל הקשור אל הורשת מכסות חלב בצוואה, ירושה מכסות ביצים בצוואה וכדומה, חשוב להיות בקיא בחוקים ובתקנות.  נכון הדבר כי בעניין זה יידרשו היורשים לעבור משוכה נוספת של וועדת המכסות של מועצת החלב או של מועצת הלול. ענפי ייצור החלב והביצים בישראל הינן ענפי משק מתוכנן המוסדר בחוק. וועדות המכסות הן בעלות הסמכות הבלעדית לקבוע את השיוך של מכסות החלב והביצים בהתאם לקריטריונים הקיימים בחוק הכוללים בים היתר גם זכויות בנחלה. כך שלכאורה קיימת סתירה בנושא הורשת מכסות חלב בצוואה בין כוונת המחוקק להעניק את המכסות רק למי שיש לו נחלה ומנגד החלטות בתי המשפט על חלוקת המכסות בים כלל היורשים ולא למי שמקבל את הנחלה. אולם קל להתגבר על סתירה זו במכר  של המכסה למרבה במחיר במסגרת הפיקוח הרגולטורי.

כך לדוגמה, בקשר למכסת החלב נקבע בתקנות ובחוק תכנון משק החלב כללים החלים עם פטירתו של יצרן, ולפיהן ועדת המכסות תעביר את המכסה השנתית של המנוח לממשיך במשק ובלבד שוועדת המכסות השתכנעה כי מתקיימים בו מספר תנאים, כגון; שהינו בעל מקנה, המקנה נמצא במשקו וכן שהיורש מתגורר בישוב שבו נמצא המקנה דרך קבע.

נחלה מכסות חלב וביצים ירושה

אי הסדרת הירושה בצוואה באופן מסודר יגרור את היורשים להליכי משפט מורכבים בינם לבין עצמם סביב סוגיית המשק ומה הוא כולל, ובנוסף לנהל מאבק משפטי גם מול מועצת החלב או מועצת הלול. בנושאים אלה מתמחה משרדנו ויכול להביא לידי ביטוי נכון את כוונת ההורים בצוואתם. מידע נוסף על מיסוי ניצן להיכנס אל הקישור – מיסוי נחלה

הורשת מכסות חלב | הורשת מכסות ביצים בצוואה | הורשת מכסות חלב בצוואה | נחלה מכסות חלב וביצים ירושה

השפעה בלתי הוגנת ירושה

"השפעה בלתי הוגנת" המביאה להורשת נחלה לילד אחד

בן ממשיך בנחלה – רבים מהיורשים "המקופחים" המגיעים למשרדנו טוענים שההורים ערכו את צוואתם בשל תלות בבן היורש את הנחלה, או מחמת לחץ שהופעל על ידו והם מבקשים לבטל את הצוואה בטענה המכונה בשפה המשפטית – "השפעה בלתי הוגנת". אלא שגם כאשר טענת היורשים "המקופחים" על קיומה של השפעה שכזו נכונה, קיים קושי להגיע לרמת ההוכחה הנדרשת בבימ"ש לביטול הצוואה ונדרשת הבנה מעמיקה ומומחיות על מנת "להרים את נטל ההוכחה."

"השפעה" של יורש נחלה על הוריו בכתיבת צוואתם שנעשתה ללא לחץ, איומים וללא ניצול חולשתם ותלותם בבן היורש, לא תביא בהכרח לביטולה של הצוואה. על מנת לבטל את הצוואה צריך להוכיח ש"ההשפעה" היתה "בלתי הוגנת", במובן זה שהיתה פגיעה ברצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

הוכחה שכזו היורדת לצפונות ליבו של בעל נחלה שהלך לעולמו בעייתית. על כן, מי שמבקש לבטל צוואה המתייחסת להורשת נחלה בשל השפעה של אחיו על הוריו בכתיבת הצוואה, צריך להוכיח שלולא ההשפעה הבלתי הוגנת לא היו ההורים כותבים את צוואתם כפי שכתבו ולא היו מורישם את הנחלה לאותו הבן. על אחיו של "הבן הממשיך" המבקשים לבטל את הצוואה להוכיח שהתלות בבן היורש יצרה אי הגינות וחוסר איזון בין רצונם האמיתי של ההורים בעלי הנחלה לחלק את רכושם בין כל ילדיהם בשוויון, לבין חששם של ההורים המצווים בצוואתם את הנחלה, שמא כתיבת הצוואה באופן שוויוני תביא את הבן, בו הם תלויים כלכלית, בריאותית וסיעודית, להפסיק את הסיוע אותו הם מקבלים ממנו.

השפעה בלתי הוגנת בירושה – בתי המשפט

בתי המשפט לא יטו בקלות לבטל צואה להורשת נחלה שנערכה לטובת בן, שהוריו היו תלויים בו; שכן, יתכן שההורה הרגיש צורך להטיב עם מי שטיפל בו בעת היותו חולה ובמצב נפשי ופיזי מעורער ואין במצב האמור בהכרח כדי להצביע על ירושה השפעה בלתי הוגנת וכיוצא בזה.

עורך דין שטילמן, אגודה שימוש חורג ונחלות –  היכן עובר הגבול בין "השפעה בלתי הוגנת" ובין ציווי אותנטי?
קו הגבול בין הכרת תודה לאותו הבן כפי שבאה לידי ביטוי בהוראות הצוואה לבין "השפעה בלתי הוגנת", הינו דק ביותר. החלטה היכן עובר אותו קו תלויה באופן מצטבר בהוכחה של גורמים רבים: גיל המצווה, מצב בריאותו, קרבה פיזית ליורש, יכולת המצווה להיוועץ עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה, קיומו של לחץ אישי או מילולי, מעורבות בעריכת הצוואה על ידי היורש, היעדר היגיון לשינויים שנערכו לטובת הבן היורש בצוואה האחרונה בה נקבע יורש הנחלה ביחס לצוואות קודמות, או ביחס להתבטאויות קודמות ותלות ממשית לאורך זמן.

לכל אלה יש להוסיף את רמת כושרו של המנוח להבין את משמעות צוואתו, הוכחה שיש לספקה באמצעות חוות דעת רופא מומחה הבודק את התיק הרפואי או רופא מומחה שבחן את כושרו המנטלי של המנוח בסמוך לעריכת צוואתו.

ירושה השפעה בלתי הוגנת לאורך שנים

ירושה השפעה בלתי הוגנת ומתוכננת. לעיתים קורה שאחד מהילדים מתכנן לאורך שנים את צעדיו: בונה ביתו בנחלה, מסייע להורים מתוך כוונה עתידית להיות "הזוכה", ממדר את אחיו מהוריו ומטיפול בהם, משתלט בהדרגה על נכסיהם ועל חשבון הבנק שלהם, שולט במטפל הסיעודי או הופך להיות המטפל בעצמו. אחיו, חושפים את כוונותיו מאוחר מידי, הם באים לבקש מההורים שוויון, אולם מצטיירים בעייני ההורים כחמדנים.

סירוב מפורש או מכל לא מצד ההורים יוצר כעסים, מתח, נתק, והסלמה המגדילה את הקרע בין ההורים ליתר הילדים. בנסיבות שכאלה בהם קיים נתק או סכסוך עלול השופט הדן בתיק להגיע למסקנה שהרצון האמיתי של ההורים בעלי הנחלה היה שלא לתת מרכושם למי מילדיהם המסוכסכים עימם והצוואה לא תבוטל בשל "השפעה בלתי הוגנת".

על כן הנני ממליץ למי החושש מקיפח לנהוג בתבונה; לא להיגרר להסלמת היחסים עם ההורים, לשמור עימם קשר חם ולהשאיר גשרים פתוחים להידברות גם עם האח המבקש לקבל את מלוא הזכויות לעצמו, וכמובן הנכם מוזמנים  להתייעץ עם משרדנו המתמחה בתחום הורשת המשק החקלאי. לנושא – פיצול נחלה

השפעה בלתי הוגנת ירושה | השפעה בלתי הוגנת בירושה | ירושה השפעה בלתי הוגנת

צוואות וירושות – צוואה בכתב יד

ישנם חוקים רבים בכל הקשור לנושא צוואות וירושות . חוק הירושה קובע כי כל אדם יכול לערוך צוואה לעצמו ואינו חייב להזדקק לעו"ד או לעדים על מנת שצוואתו תהא כשרה. החוק קובע שאדם הכותב מסמך בכתב ידו, הנושא כותרת "צוואה" בו הוא מורה כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו לעולמו ובסיום הכתיבה הוא חותם על המסמך את חתימתו ומוסיף תאריך. צוואתו תהא כשירה ומחייבת לכל דבר ועניין. צואות וירושות מושפעות מרצון האדם בזמן חיוו ובהצהרתו הברורה המוגדרת כמו בהסבר הנ"ל.

צוואה בפני עדים היא הדרך המקובלת בכל הקשור לצוואות וירושות

עורך דין מקרקעין מומלץ עונה – מאחר וצוואה היא מסמך משפטי, רצויי ומקובל להכין צוואה על ידי עורך דין. הכנת צוואה על ידי עורך דין תבטיח שהניסוח יהיה ברור ולא ניתן לפרשנויות שונות ושהוראות הצוואה לא יהיו נוגדות להוראות החוק והפסיקה. הכנת צוואה על ידי עורך דין עוזרת להימנע ממצב שבו הצוואה תבוטל מאחר ועורך הדין יחתום ביחד עם עד נוסף על הצוואה כעדים המאשרים שהמצווה חתם בפניהם על הצוואה כשהוא כשיר, לדעתם, מבחינה מנטאלית ולאחר שהבין את תוכנה  של הצוואה ולא היתה השפעה בלתי הוגנת של מי מהיורשים .

צוואה בפני רשות

אחת השאלות שחוזרות על עצמן בכל הקשור לעניין צוואות וירושות הוא שניתן לאשר צוואה גם בפני בית דין דתי, שופט בית משפט לענייני משפחה, וכן בפני נוטריון.

תוכן הצוואה

בצוואה יש לפרט את שמות היורשים באופן ברור ונכון ורצויי מאוד להוסיף מספרי תעודות זהות. כמו כן רצויי מאוד לפרט באופן ברור את הנכסים אותם מוריש המצווה. בנכסי נדל"ן רצויי מאוד לפרט מספרי גושים וחלקות או לכל הפחות כתובות מדוייקת. פרוט חסר יקשה על היורשים לממש את הצוואה ויביא לסכסוכים הנוגעים להגדרת הנכסים שבעיזבון. ישנם נכסים מיוחדים שקיימת לגביהם הוראות בחוק או בחוזה בקשר לדרך הורשתם, כגון נחלות במושבים. מומלץ מאוד  שלא להסתפק בעו"ד המבין בצוואות אלא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום צוואות בנחלות על מנת להימנע מתוצאה שהצוואה תבוטל או שהוראותיה לא יקוימו על ידי רשות מקרקעי ישראל או כל גורם אחר.

ניסוח צוואות וירושות

חוק הירושה מאפשר לכתוב בצוואה הוראות לפיהם יורש אחד ירש לאחר יורש אחר: לדוגמה: "אני מוריש את כל נכסיי לבן זוגי ולאחר מות בן זוגי לילדיי…."  , כמו כן ניתן לקבוע בצוואה תנאי מקיים או תנאי מפסיק שבלעדיו לא יקבל היורש את הנכס המיועד לו בצוואה. למשל: "אני מוריש את המשק החקלאי שלי במושב …… לבני הבכור ראובן בתנאי שהוא ישלם לאחיו שמעון פיצויי בשווי …..".

כמובן שישנו גם עניין של פיצול נחלה ועוד אפשרויות שונות היכולות להיות יותר מורכבת אך לעורך דין מומחה במקרקעין לא תהיה בעיה להכניס את כל השיכולים של ירושת נחלה ועוד.

שינוי וביטול צוואה

העיקרון הבסיסי בצוואה הוא שאדם יכול לשנות את הוראות צוואתו או לבטלה לחלוטין. צוואה, בניגוד לחוזה, צוואה אינה מחייבת את מי שכותב אותה. כל מוריש יכול לשנות את דעתו ובהתאמה את הוראות צוואתו בכל עת ללא כל מגבלה. כל צוואה חדשה מבטלת את קודמתה.  ניתן לבטל צוואה ללא צוואה חדשה בתצהיר.

אינני ממליץ להפיץ את תוכן הצוואה בין היורשים על מנת למנוע ציפיות ותחושת התחייבות כלפיהם שתקשה על שינויי הצוואה בנסיבות בהן המוריש ימצא לנכון לשנות את הוראותיה במהלך חייו. יש לפעמים בית שלישי בנחלה או כל מיני עניינים שיש לסדר עלמנת למנוע בעיות עתידיות.

צוואה הדדית

בני זוג העורכים צוואה ביחד, בין באותו מסמך ובין במסמכים זהים, תוך שהם מסתמכים זה על זה בניסוח הצוואה יוצרים ביניהם סוג של הסכם מחייב. אולם המחוקק קבע בחוק הירושה שלא ניתן להתחייב על מה יעשה ברכושו לאחר מותו, על מנת למנוע ספק נקבע בחוק כי התחייבות שכזו שנעשית שלא בצוואה תהא בטלה ומבוטלת.

נוכח הוראה זו נוצרה דילמה בבתי המשפט עת נערכה צוואה משותפת על ידי בני זוג ואחד מהם בחר לאחר מכן לשנות את הוראות צוואתו בין בחיי בן זוגו ובין לאחר מות בן זוגו. הדילמה באה לידי ביטוי בולט במצבים בהם בן זוג שנפטר הוריש את כל רכושו לבן זוגו שנותר בחיים תוך שהוא מצווה שהרכוש יעבור לאחר פטירת שני בני הזוג למי מילדיהם,  אולם, בן הזוג שנותר בחיים המקבל את רכוש הנפטר משנה את ההסכמות ומוריש את הרכוש לילד אחר או בחלוקה אחרת.

על מנת להתגבר על מכשלה תיקן המחוקק את החוק בסעיף 8א, באופן הקובע כי במקרה של צוואה הדדית שינוי בצוואה על ידי אחד מבני הזוג מחייב דיווח בחיי בני הזוג ויביא לביטול הצוואות. כמו כן שינוי לאחר פטירת הראשון יביא לביטול העברה של אותו חלק בעיזבון שהועבר לבן הזוג הנותר בחיים.

הפסיקה קבעה כי הסכם בין יורשים עתידיים, שהמצווה לא היה צד לו, הקובע דרך לחלוקת רכוש שיתקבל בידיהם בירושה בעתיד (אם יתקבל) מחייב את היורשים.

צו קיום צוואה

על מנת שצוואה תהפוך ממסמך משפטי רגיל למסמך מחייב חובה לקבל "צו קיום צוואה". היום ניתן להגיש בקשה לצו קיום צוואה באמצעות האינטרנט אולם רצויי להגיש בקשה שכזו באמצעות עורך דין המתמחה בתחום נוכח המורכבות הברוקרטית הנדרשת להשלמת ההליך. כמו בבקשה לצו ירושה, שהינה בקשה המוגשת להכרזה על יורשי אדם שנפטר ללא צוואה, כך גם קיימת חובה לפרסם את דבר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה בעיתונות היומית. הפרסום נעשה על ידי המדינה באמצעות הרשם לענייני ירושה. כל שנדרש מהמבקש הוא תשלום אגרות בעת הגשת הבקשה וצרוף הצוואה ותעודת פטירה. ניתן לעקוב אחר התקדמות הליך קבלת הצו באמצעות אתר האינטרנט של הרשם.

התנגדות לצו קיום צוואה

מי שרוצה להתנגד למתן צו קיום צוואה יכול להגיש "התנגדות", הרשם יעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה והיא תידון בפני שופט כמו כתב תביעה. על כן רצויי להגיש את ההתנגדות באמצעות עורך דין המתמחה בתחום. לעניין זה יש להבדיל בין התנגדות לקיום הצוואה מסיבות הקשורות לכשרותה: כגון; חוסר כשרות של המצווה, היעדר אימות חתימה, טענות על השפעה בלתי הוגנת, קיומה של צוואה אחרת וכד', לבין טענות הקשורות לתוכן הצוואה, כגון; שהרכוש המפורט בצוואה אינו של המצווה. טענות כנגד תוכן הצוואה אינן מונעות מתן צו לקיומה של הצוואה ועל כן נכון להגישן בדרך של תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

הבטחת הורשת נחלה – הדרך הנכונה להבטחת ההורשה לפי רצון ההורים

ירושת נחלה – אחת השאלות הגדולות עימם מתמודדים "המושבניקים" היא: איך יבטיחו הילדים עוד בחיי הוריהם את זכותם לרשת את המשק החקלאי כ"בנים ממשיכים"? בשאלה זו מתלבטים גם הורים המעוניינים לתת לאחד מילדיהם התחייבות שתעניק לו "שקט נפשי" להשקיע בבניית ביתו ואת זמנו ומרצו בפיתוח המשק.

הבטחת הורשה לנחלות חסרונות

צוואות וירושות – חסרונה של צוואה, הוא בכך שכל עוד המוריש חי צוואתו מהווה רק "הצהרת כוונות". צוואות הופכות מ"הצהרת כוונות" למסמך מחייב רק במות המוריש. מאחר והינה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי על ידי ההורים וכל חדשה מבטלת את קודמותיה, הרי שההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בצוואה חדשה, בן אחר שיירש את המשק.

לעתים השינויים בנוסח האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של אותו הבן הם עלולים להיות "קריטיים". כך למשל, אם הבן מקבל את המשק בתור ירושה מחויב לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש אותה חייב על פיה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו.

המסקנה המתגבשת מן האמור היא ש"הבן" המצפה להיות "הממשיך" לא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש אותה מכוח צוואה שנערכה בחיי ההורים והובאה לידיעתו.

הקושי במינוי 'בן ממשיך'

מינוי " בן ממשיך " באגודה חקלאית וקבלת אישור מהאגודה שהבן התקבל לחברות אינה מספקת על מנת שאותו הבן יהיה היורש היחידי של המשק. הפרוצדורה המקובלת במושבים למינוי הבן שממשיך את הוריו והמעוגנת בתקנות רשם האגודות השיתופיות מביאה לתוצאה שהבן הממשיך מתקבל לחברות באגודה אולם הזכויות בשטח נותרות בידי הוריו. אם מינוי זה לא הסתיים באישורה של הסוכנות היהודית ודווח לרשות מקרקעי ישראל אזי לא יהיה די באישורה של האגודה כדי שאותו הבן יקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת הוריו. הקושי לקבל את אישור הסוכנות היהודית נובע מהעובדה שהסוכנות אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שאינם חתומים עימה על חוזה המשבצת ("חוזה משולש") ורוב מושבים חתומים על חוזה "דו צדדי" ולא "חוזה משולש".

העברה ללא תמורה – עוד בחיי ההורים הוא הפתרון הנכון

עו"ד לענייני מקרקעין מסביר – הדרך היחידה ליצור וודאות יחסית בהעברת המשק לבן היא העברת מלוא הזכויות בה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש אותה מהוריו במותם אלא יהיה, כבר בחיי הוריו, בעל השטח.

יצוין שעריכת הסכם בחיי ההורים לפיו ההורים מתחייבים להעניק לבן הממשיך את המשק לאחר פטירתם הוא הסכם בעייתי נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בו אדם מתחייב להוריש או לתת מתנה לאחר פטירתו – בטל. לפיכך העברתה חייבת להיות מנוסחת באופן היוצר התחייבות להעברה בחיי ההורים.

באופן טבעי, בד"כ, ההורים מתקשים להסכים להעביר את המשק למי מילדיהם עוד בחייהם. במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות, כגון: הזכות ליהנות מ"פירות" המשק, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם וכד', ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים. לעיתים הסכם כזה כפוף להתחייבות של הבן המקבל את המשק לפצות את אחיו או לפצל מגרש או מגרשים מתוכה שיהיו לקניין אחיו.

התחייבות שכזו להורים לטובת האחים יוצרת בעיות מורכבות במס שבח ורכישה והתאמת ההסכם להחלטות רמ"י, על כן חובה להתייעץ עם עורכי דין שזה תחום מומחיותם.

הוראת אגף 55 מינוי בן ממשיך הורשת נחלה

הוראת אגף 55 באה להסדיר את רישומו של "בן ממשיך" אשר אושר על ידי הסוכנות היהודית ברשות מקרקעי ישראל (במינהל).
בעבר נהגה הסוכנות היהודית לאשר "בנים ממשיכים" אשר מונו על ידי הוריהם על פי נהלים פנימיים של הסוכנות אשר כללו חתימה על מסמכים שנוסכו על ידי הסוכנות.
במושבים בהם הסוכנות הייתה צד לחוזה המשבצת (חוזה משולש) נקבע במפורש כי לאחר פטירת ההורים "הבן הממשיך" אשר אושר על ידי הסוכנות יירש את הנחלה החקלאית. מבחינה מעשית, לאחר הפטירה, היה הבן הממשיך מציג בפני הסוכנות את תעודות הפטירה של הוריו והסוכנות הייתה רושמת אותו כבעל הזכויות החדש ומורה למינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל דהיום) כבעל הנחלה.
לאחר שבית המשפט העליון קבע (בפרשת אזולאי)- הורשת נחלה במושב בפרוצדורה האמורה לעיל נוגדת את הוראות סעיף 8 לחוק הירושה, שינתה הסוכנות היהודית את הטפסים שלה וקבעה כי המינוי יעשה בדרך של "התחייבות בלתי חוזרת". בפסק דין מאוחר יותר (פרשת ברנלי) נקבע כי משק חקלאי אינו חלק מהעיזבון והנוסח של הטפסים החדשים אפשר המשך העברת זכויות של המשק החקלאי לבן הממשיך שאושר על ידי הסוכנות. אלא שאז התעוררה מחלוקת נוספת לפיה נקבע שהסמכות להעברת הזכויות נתונה לרשות מקרקעי ישראל (המינהל דאז) מחלוקת זו באה לכאורה לפתרונה בהוראת אגף 55 הינה חלק מהוראות פנימיות של נוהלי העבודה של פקידי הרשות. הוראה פנימית זו של האגף החקלאי ברשות מקרקעי ישראל קבעה פרוצדורה פנימית ביחסים בין הסוכנות היהודית לרשות מקרקעי ישראל לפיה מחויבת הסוכנות, בד בבד לרישום הבן הממשיך בספריה, לדווח לרשות מקרקעי ישראל על מינוי הבן הממשיך.
בפסיקה מאוחרת נקבע לאחרונה כי תנאי להעברת זכויות לבן הממשיך היא קיום הפרוצדורה הקבוע בהוראת האגף, היינו במידה ולא פעלה הסוכנות לפי הוראת אגף 55 ולא דיווחה לרשות מקרקעי ישראל רואים את המינויו של הבן הממשיך כמינוי שלא הושלם. פועל יוצא מכך, במקרים מסויימים הבן הממשיך לא זכה בנחלה לאחר פטירת הוריו אלא הועברה הנחלה ליורש אחר לפי צוואה או מכוח הדין. לעיתים אי השלמת הפרוצדורה איפשרה גם להורים, בעלי הנחלה, לחזור בהם מהמינוי בטענות שונות, כגון התנהגות מכפירה של הבן הממשיך, שינוי במצבם הכלכלי של ההורים או הפרת התחייבויות הבן הממשיך כלפי הוריו.

למה חשוב לבצע העברת זכויות במינהל באופן נכון? מהו נוהל העברת זכויות בנחלה וכיצד מתבצעת העברת זכויות בנחלה לבן ממשיך סכסוך גבולות

עברת זכויות בנחלה לבן ממשיך – זכויות ירושה בנחלה

ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת קבע בפס"ד תקדימי כי זכויות הירושה בנחלה יעברו לאלמן, שאשתו המנוחה היתה בתם של בעלי המשק, ולא לידי היורשת היחידה שנותרה לבעלי המשק החקלאי; וזאת,ללא כל חבות לפצות את היורשת היחידה.

לפתחו של ביהמ"ש הגיעה תביעה בה נדרש לעשות סדר בזכויות ירושה בנחלה שהותירו אחריהם הורי התובעת. להלן העובדות: באמצע שנות ה- 70 ביקשו בעלי הנחלה המנוחים מבתם ובן זוגה לעבור לגור בנחלתם ולהקים בה את ביתם. הבת ובן זוגה נעתרו לבקשה והעתיקו את מגוריהם לנחלה בה גרו שנים רבות – גם לאחר מות ההורים.

זכויות בנחלה – מהי זכות בנחלה

האם ניתן למכור נחלה מה הוא תהליך מכר נחלה אילו זכויות בנחלה יש למי.  לאחר שנים, עלו נישואיהם על שרטון ובני הזוג נפרדו. בסמוך לאחר הפרידה נפטרה הבת ממחלה קשה. לאחר הפטירה הבת הגישה אחותה היחידה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בה בקשה צו להירשם כבעלים יחידה של הזכויות במשק הוריה. במקרה זה, נדרש ביהמ"ש לקבל את החלטתו בהישען על הוראות "סעיף הירושה" ב"חוזה המשבצת" של אגודת היישוב.

זכויות בנחלות העברת זכויות במינהל

לפי סעיף הירושה, במקרה של מחלוקת בין בני דור ההמשך של בעלי הנחלה המנוחים, יוענקו הזכויות למי שימצא כ"בן המוכן והמסוגל" להחזיק ולתחזק את המשק. התובעת; אחותה של המנוחה, טענה בתביעתה שאחותה המנוחה ובעלה לא מונו כבנים ממשיכים ועל כןדרשה הכרה בתור היורשת היחידה הנותרת לנחלה.

תביעתה גובתה בטענות רבות, וביניהן כי אחותה המנוחה ובעלה, הנתבע, היו בהליכי גירושין בחודשיה האחרונים טרם פטירתה, ואין לאלמן אחותה (הנתבע) או לילדיו זכויות משפטיות במשק, וכי היא "הבן היכול ומסוגל לקיים את המשק" על פי "סעיף הירושה"האמור.

זכויות נחלה חקלאית – העברת זכויות במשק חקלאי

מנגד, טען הנתבע-האלמן באמצעות עוה"ד גד שטילמן וצביקה גלזר, כי חרף הפרידה לא נותק קשר הנישואין ובני הזוג ראו במשק כרכושם המשותף אשר יעבור לילדיהם. כמו כן טען כי הקים עם אשתו המנוח האת ביתו בנחלה בהסתמך על התחייבות ההורים המנוחים למנותו כ בן ממשיך, ואכן ההורים מינו אותם כ"בנים ממשיכים" והם השקיע מכספם בבניית ביתם.

כמו כן טען הנתבע שהוא באופן אישי השקיע בשיקומו החקלאי של המשק, בתמיכה בהורי בת זוגו וסיעודם, לפיכך, הוא "הבן המוכן ומסוגל" לקיים את המשק.

העברת זכות בנחלות – נחלה זכויות

חרף ראיות במסמכי המושב, המעידים כי הן מבחינת ההורים המנוחים, הן מבחינת המושב עצמו והן מבחינת הסוכנות היהודית היו האלמן ואשתו "הבנים הממשיכים" במשק החקלאי, דחה ביהמ"ש הגדרתם ככאלו בנימוקים שונים ובראשם כי הם לא נרשמו כ"בנים ממשיכים" במנהל מקרקעי ישראל, ומשום כך רצונם של ההורים המנוחים להעביר את הזכויות איננו רלוונטי והוא "הלך עימם לקבר".

נוהל העברת זכויות בנחלה

יחד עם זאת, החליט ביהמ"ש שהנחלה תועבר בשלמותה לנתבע, מן הטעמים שהנתבע הוכיח שנכון ליום פטירת ההורים הוא ובת זוגו ז"ל, היו זכאים לקבל את זכויות בנחלה וכפועל יוצא מכך, עם פטירת בת זוגו, הרי שהזכויות במשק אמורות היו לעבור במלואן אליו. בפסק-הדין אף הדגישה כב' השופטת מרים קראוס כי:

"אין להתעלם משנות הנישואין הרבות וההשקעה של [הנתבע] במשק." בנוסף, ציין ביהמ"ש את ההשתהות בהגשת התביעה מצד התובעת,המעידה, לדבריו, על האינטרס העומד מאחורי הגשת התביעה – שהרי התובעת לא גילתה כל התנגדות להיות אחותה ובעלה יורשי הנחלה כל עוד היתה אחותה בחיים – ולאור עובדה זו אף ראה לנכון ליחס משקל מיוחד לדבריה של התובעת כפי שעלו בחקירתה ע"י עו"ד ההגנה, לפיהם היא איננה מוכנה לראות אתה נחלה המשפחתית עוברת לידי "אדם זר".

לפיכך, ובכפוף לכך שהמשק יעבור בעתיד לאחד מילדיהם שלאחותה המנוחה והנתבע – פסק ביהמ"ש כי מלוא הזכויות במשק יעברו לידי הנתבע.

פיצול נחלה | זכויות בנחלה חקלאית | עורך דין נחלות | זכויות בניה בנחלה | העברת זכויות בנחלה | העברת זכויות במשקי עזר לפי נוהל מס' 02B.37 | העברת זכויות במשק חקלאי | העברת זכויות בנחלה | העברת זכויות בנחלה לבן ממשיך | העברת זכויות במינהל | נוהל העברת זכויות בנחלה

ירושת נחלה – ירושת משק חקלאי – ירושת משק חקלאי (ירושת נחלה)

דמי היוון במושבים – העברת נחלה בירושה  – בכל הקשור חלוקת נחלה במושב מתמודדים עם לא מעט מהמורות בדרך. בין אם מדובר על מיסוי ירושת משק חקלאי או סכסוכי ירושה. ירושת משק חקלאי – העברת נחלה בירושה הקדמה (ירושת המשק החקלאי):
המצב הרגיל הוא שאדם יכול לקבוע בצוואתו כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. בהעדר צוואה יתחלק עזבונו בין יורשיו בחלקים יחסיים עפ"י חוק הירושה.

העברת נחלה בירושה – חלוקת ירושה משק חקלאי

שטילמן, עורכי דין משק חקלאי על חלוקת ירושה משק חקלאי – במקרה של משק חקלאי המצב שונה; המגבלה העיקרית היא שהחוק אוסר חלוקת משק חקלאי וכתוצאה מכך, בדרך כלל, הנחלה מוענקת רק ליורש אחד (או בני זוג).
המגבלה השניה טמונה בהוראות המתייחסות לירושת המשק החקלאי כפי שהן באות לידי ביטוי בחוזה מכוחו מחזיק בעל במשק החקלאי בנחלתו. עפ"י הפסיקה הוראות החוזה מכוחו מחזיק בעל המשק החקלאי בנחלתו גוברות על דיני הירושה.

חלוקת נחלה בין יורשים – העברה של נחלה בירושה

מעבר לקושי של מיסוי ירושת משק חקלאי ישנה גם חלוקת נחלה בין יורשים – בירושת נחלה כאשר מוכנסים כספים מחוץ לעיזבון לטובת חלוקתו, הדבר מהווה מבחינת רשויות המס מכר נחלה, עסקה במקרקעין, עבור אותו חלק שבגינו הוכנסו כספים מחוץ לכספי עיזבון. הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965:
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – ימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעזבון".
סעיף 114 מוסיף וקובע בעניין חלוקת נחלה בין יורשים :

"היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על יורשיו האחרים".
בתי המשפט נוטים להתייחס לסעיף זה מתוך נקודת הנחה שפיצולו של כל משק חקלאי יפגע בכושרו להתקיים; לפיכך, נוהגים לקבוע כי העברה של משק חקלאי תעשה רק ליורש אחד.

חלוקת ירושה משק חקלאי – הוראות מינהל מקרקעי ישראל:

החלטה מס' 1 של מינהל מקרקעי ישראל קובעת במפורש כי עם מותם של בעלי זכויות חכירה הנחלה לא תפוצל ליורשים אלא תוענק ליורש אחד המסוגל לקיים את המשק החקלאי. בפרקטיקה, המינהל אינו בודק עובדתית את יכולתם של היורשים לקיים את המשק החקלאי והוא נוהג להעביר את הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים ובהעדר בן זוג ליורש מוסכם או על פי צו בית משפט.

פיצול נחלה – כוונת המחוקק בסעיף 114 לחוק הירושה והוראות המינהל האוסרות על פיצול המשק החקלאי מטרתם היתה למנוע מצב בו הפיצול של היחידה בין היורשים יביא לאובדן כושרה כיחידה כלכלית – חקלאית עצמאית. המשבר במגזר החקלאי בארצנו בעשרים השני האחרונות הביא את רוב המשקים החקלאיים למצב בו אין להם כושר קיום עצמאי כיחידה כלכלית חקלאית. נוכח המצב האמור הח"מ בדעה כי אין הצדקה לעמדה ההסטורית של מינהל מקרקעי ישראל ויש לאפשר גם רישום זכויות ירושה במינהל על חלקי נחלה, בדומה לכל נכס מקרקעין אחר. אולם, מינהל מקרקעי ישראל טרם אימץ בהוראותיו אפשרות לאבחן בין משקים חקלאיים שהפסיקו להתקיים כיחידה חקלאית לבין משקים שממשיכים לפרנס את בעליהם בחקלאות.

העברת זכויות בנחלה בירושה – הוראות החוזה מכוחו מחזיק בעל המשק החקלאי בנחלתו:

הוראות דיני הירושה, המפורטים בתמצית לעיל כפופים להוראות החוזה החל בין בעלי הזכויות בנחלה לבין מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, אם קיימת התייחסות בהוראות החוזה להעברת זכויות במשק חקלאי עם פטירת בעליו, יחולו התנאים שבחוזה על ירושת המשק החקלאי ויגברו על הוראות הדין (ע.א. 633/82).

חלוקת ירושה בין יורשים – בדומה להוראות סעיף 114 לחוק הירושה, בחלק גדול מהחוזים קיים סעיף הקובע כי זכות בן הזוג הנותר בחיים קודמת לזכות היורשים האחרים. כתוצאה מכך נקבע בפסיקה כי הוראות בן הזוג הראשון שנפטר אינן ניתנות למימוש ובן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכויות במלואן ויכול לקבוע הוראות לגבי ירושת המשק לפי שיקול דעתו הבלעדי ובניגוד למוריש הראשון (ע.א. 5163/91).

חלוקת ירושה בין יורשים – זכויות "בר רשות" והוראות "החוזה המשולש":

חלוקת ירושה בין יורשים – בחלק גדול של המושבים מחזיק בעל הנחלה את משקו כ"בר רשות" של האגודה. בת.א. (ת"א) 2562/80 נפסק כי במקרים אלה אין למתיישב זכות הורשה במשקו ויורשיו נתונים לחסדיהם של המוסדות המיישבים והאגודה עצמה.

כך גם במקרים בהם זכויות האגודה נגזרות מהוראות החוזה שבין האגודה, המינהל, והסוכנות היהודית ("החוזה המשולש"). "החוזה המשולש" קובע כי מוריש יכול לקבוע בחייו (בהסכמת הסוכנות מראש ובכתב) או בצוואתו (בחלק מהחוזים), מי מיורשיו יזכה במשק לאחר מותו; אולם, גם כאן, בן הזוג הנותר בחיים קודם ליורשים אחרים שבצוואה. ובהעדר בן זוג ובאין הסכם בין היורשים יקבל את המשק מי שיקבע על ידי בית המשפט.

מעמדו של ה"בן הממשיך" – ירושת משק חקלאי: העברת זכויות בנחלה במושב בירושה

הגדרתו, מעמדו וזכויותיו של "הבן הממשיך" אף הם אינם פשוטים. לאחרונה נפסק (תמ"ש (ר"ג) 71010/97) שהכרזה על "בן ממשיך" על-ידי אחד מבני הזוג לא תעניק לו את הנחלה אם לא הוכח שבן הזוג האחרון שנפטר אף הוא היה שותף להכרזה או הסכים לה באופן מפורש וחד משמעי.

בחקיקה (סעיף 3.א. לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג – 1973) מופיעה הגדרת ה"בן הממשיך" מבלי שיש בה כדי לשפוך אור כלל לסוגייה הירושה אלא רק לסטטוס של "הבן הממשיך" כחבר אגודה ודרך קבלתו לחברות. כמו כן ההגדרה בחוק חלה רק על "מושבי עובדים".

הוסיף ואציין כי מעמדו של ה"בן הממשיך" כיורש בעייתית נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם בטל.

העברת זכויות בנחלה בהסכם בחיים:

העברה זכויות במשק החקלאי בין הורים בחייהם לילדיהם מחייבת ותקפה כמו כל עסקה במקרקעין. אולם, יש להקפיד לבצע ולהשלים את עסקה. אם מסמכי העברה קובעים רק "התחייבות" של ההורים להעביר הזכויות לאחר פטירתם, הרי שהתחייבות זו תהא בטלה לאור הוראות סעיף 8 לחוק הירושה.
יחד עם זאת, הסכם בין יורשים בדבר ירושתם של הוריהם, אם ינוסח נוסח נכון, יחייב את היורשים בינם לבין עצמם. כך ניתן לקשור יורשים בחוזה מחייב – אם וכאשר ירש אחד מהם את המשק החקלאי – ולחייבו ב"תשלומי איזון" ליתר היורשים.

חלוקת נחלה בין יורשים – לסיכום

הבלבול והמבוכה רבים! המורכבות הרבה של המקרים והאבחנות הרבות מחייבים כל מצווה ויורש ללמוד היטב את מצבו הפרטי. נוכח חוסר היכולת ליצור איזון ושוויון בין היורשים הדילמות בניסוח הצוואות רבות וקשות.
המצב החוקי האמור יוצר פתח לסכסוכים משפחתיים בקשר להכרזת "הבן הממשיך" ובחלוקת העזבון, בעיקר נוכח חוסר היכולת של יורש המשק לפצות את אחיו בחלקם הריאלי היחסי.

נראה שהפתרון נתון בידו של המחוקק ומינהל מקרקעי ישראל – בשינוי המצב האנרכוניסטי, הבלתי מוצדק, לפיו משק חקלאי אינו ניתן לחלוקה. עד שסוגייה בעייתית זו תוסדר יש לעקוב בזהירות אחר פסקי הדין המתחדשים.

ירושת המשק החקלאי

חלוקת נחלה בין יורשים | חלוקת משק חקלאי | ירושת המשק החקלאי | ירושת נחלה | הורשת נחלה | ירושת משק | משק חקלאי | עורכי דין לדיני ירושה בן ממשיך | בן ממשיך במשק חקלאי | העברת זכויות במשק חקלאי | חלוקת נחלה בין יורשים | חלוקת ירושה משק חקלאי | ירושת משק חקלאי | העברת נחלה בירושה | מיסוי ירושת משק חקלאי | ירושת משק חקלאי | חלוקת נחלה במושב | עורכי דין משק חקלאי | העברה של נחלה בירושה | העברת זכויות בנחלה בירושה | העברת זכויות בנחלה במושב בירושה | ירושת נחלה – ירושת משק חקלאי | חלוקת ירושה משק חקלאי | חלוקת ירושה | חלוקת ירושה בין יורשים