מה זה משק עזר במושבים

מה זה משק עזר ואיך ניתן למצות את הזכויות בו? ישנם רוכשים הפוגשים בעסקת מכר של קניית משק עזר מה זה ? קניית משק עזר כמו גם משק עזר למכירה ופיצול משק עזר הם נושאים מורכבים ולרוב מדובר על עסקאות מכר מטיבות אך יש להתנהל איתם נכון, הן מבחינת המיסוי והן מבחינת חוזה המכר והבדיקות הנדרשות בעניין זה.

מה זה משק עזר?

זו חלקת מגורים במושב, קטנה מנחלה, שבעליה התפרנסו בעיקר מחוץ למושב והחצר שימשה להשלמת הכנסה. ההגדרה המדויקת נקבעת בהסכם החכירה.

משק עזר מה זה - משק עזר במושבים זהו נכס מקרקעין מיוחד השונה מנחלה, והוא שונה גם מ"בתים מקצועיים" ו"מגרשי מגורים" (בהרחבות).
בנושא בתים במושבים למכירה הייחודיות של משק העזר נובעת מההיסטוריה הקשורה ליצירתם של משקי עזר בארץ. הקמת המושבים התבססה על נחלות אשר חולקו למתיישבים במושב בעת הקמתו.

הנחלות כוללות חלקת מגורים ושטחים חקלאיים לפרנסתו של בעל הנחלה. בעת הקמת המושב או בסמוך לאחר מכן, אירעו מקרים בהם המתיישב לא התפרנס מחקלאות והשטחים החקלאיים של הנחלה נגרעו ממנו. בדרך כלל אותו מתיישב התפרנס מעבודה מחוץ למסגרת המושב והחצר שמאחורי ביתו אפשרה לו השלמת הכנסה מגידול בעלי חיים כגון לול, רפת ולעיתים גן ירק. ה"עזרה" בפרנסה מחקלאות היא מקור השם "משק עזר".

משקי עזר נמצאים במושבים לצד הנחלות, ובאותו יישוב יכולים להיות משקים בתנאי חכירה שונים זה מזה. לכן כל שאלה על המשק מתחילה בקריאה של הסכם החכירה שלו, ובבדיקה אם הוא כלול בהסכם המשבצת של האגודה או חתום ישירות מול רשות מקרקעי ישראל. מה שכתוב בהסכם קובע כמה יחידות דיור מותרות, כמה משלמים בכל שנה ומה יידרש כדי להרחיב, להוון או למכור.

ביישוב חקלאי או מחוץ לו, ההבחנה שקובעת מה מותר

הכללים העדכניים מבחינים בין משק שנכלל ביישוב חקלאי מתוכנן, שחלות עליו מגבלות היקף יחידות הדיור לפי לוח 2 בתמ"א 35, לבין משק שאינו בתחום יישוב חקלאי. ההבחנה נשמעת טכנית, אבל היא קובעת אם אפשר להוסיף יחידת דיור או לפצל מגרש גם בשטח שלא הוון, ומה יקרה לשטח שמעבר ל-2 דונם. לכן היא נבדקת עוד לפני שמחשבים עלויות. משק ביישוב חקלאי שעובר הליך של שינוי סיווג, או בשטח שעובר הליך של שינוי גבולות, אינו נחשב לצורך זה משק ביישוב חקלאי, ולכן נבדק גם מצב התכנון של היישוב כולו, ולא רק של המשק עצמו.

זכויות בניה במשק עזר

זכויות בנייה במשק עזר הן ברוב המקרים בית אחד בן 160 מ"ר. הרחבה של הבית, יחידה נוספת או פיצול תלויים בשאלה אם המשק הוון, ובמקום שבו הוא נמצא.

לפני בתים במושבים למכירה נבין את זכויות הבניה במשק עזר. העובדה שבעל משק העזר מחזיק בחלקת מגורים במושב, אולם עיקר פרנסתו אינה חקלאות, הביאה את מנהל מקרקעי ישראל למסקנה שעוגנה בהחלטות, לפיהן לבעל משק העזר לא תהא זכות לבנות בית שני לבן ממשיך, שכן ממילא אין מי שימשיך את עבודת החקלאות שאינה קיימת. משמע, זכויות בנייה במשק העזר צומצמו ביחס לזכויות בנייה בנחלה וברוב רובם של המקרים הם מצטמצמים מבחינת רמ"י לזכות בנייה של בית אחד בן 160 מ"ר.

בשנים האחרונות כאשר הלולים והרפתות במשקי העזר נעלמו ואינם, נראה היה לרשויות התכנון שמדובר בתא שטח "בזבזני" מבחינת ניצולו למטרת מגורים בלבד לבית יחיד. במושבים רבים במהלך השנים, פוצלו משקי עזר למגרשים בתכניות מפורטות, וחלוקת משקי העזר הביאה לכך שהמושב - כאגודה שיתופית או רמ"י, גרעו את המגרשים משטח משק העזר והקצו אותם למתיישבים חדשים.

זכויות בנייה במשק עזר לפי הכללים היום

פרק 8.14 בקובץ ההחלטות מפרט מה ניתן לעשות כיום בכל מצב. נקודת המוצא היא שבעל המשק רשאי להמשיך להחזיק בזכויותיו בלי שום שינוי, ולשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בהסכם החתום עמו. מי שרוצה יותר, להרחיב את הבית, להוסיף יחידה או לפצל, משלם על התוספת או עובר קודם דרך ההיוון.

ההחלטה מגדירה תוספת בנייה כהרחבה של מבנה קיים, כתוספת זכויות או כהקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שבעקבותיה לא תתווסף יותר מיחידה אחת. מעבר לתשלום לרמ"י, כל תוספת צריכה להתאים לתכנית החלה על המשק ולקבל היתר בנייה מהוועדה המקומית, ולכן בודקים את שני המישורים יחד.

בית שני במשק עזר

יחידת דיור נוספת מתאפשרת היום דרך ההיוון. במשק שנמצא ביישוב חקלאי מותר להוסיף יחידה גם בשטח שלא הוון, בתשלום בשיעור של 91%, ובמשק שאינו בתחום יישוב חקלאי היחידה הנוספת נבנית רק בשטח המהוון. כשההסכם המקורי כבר מתיר יחידת דיור נוספת, שיעור ה-5.5% של ההיוון חל גם עליה.

מי שמשלם לרמ"י 91% ומחויב גם בהיטל השבחה לוועדה המקומית על אותן זכויות, זכאי להחזר מרמ"י בגובה ההיטל ששילם, ובלבד ששיעור התשלום לרמ"י לא ירד מתחת ל-51%. לכן כדאי לתכנן מראש את סדר הפעולות, ולבדוק אילו תכניות חלות על המשק ומה כבר שולם עליהן. כדי לקבל את ההחזר מציגים אישור על תשלום ההיטל לפי שומה סופית, וההחזר נושא הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום. כשבאותה עסקה חלים שני שיעורי תשלום ואי אפשר לקבוע איזה חיוב שייך לאילו זכויות, החיוב וההחזר מחושבים באופן יחסי לשטח.

חלוקת משק עזר למכירה | פיצול משקי עזר

פיצול נעשה היום לפי מצב ההיוון. בשטח המהוון משלמים דמי היתר, ביישוב חקלאי אפשר לפצל גם בשטח שלא הוון ב-91% משווי המגרש המפוצל, ומחוץ ליישוב חקלאי הפיצול מותר רק בשטח המהוון.

זכות חלוקת משק עזר או פיצול משק עזר לא הייתה נתונה לבעל משק העזר עצמו. בשנה האחרונה נקבעו החלטות ברשויות התכנון לבקשת מקרקעי ישראל המאפשרות להוון משק העזר (עד 2 דונם) ולהוסיף ולרכוש זכות לבית שני במשק עזר שיוותר כקניינו של בעל המשק עצמו.

כללי הפיצול היום

ההחלטה מגדירה פיצול כחלוקה של מגרש שמוחכר לפי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן שמאפשר לבנות על המגרשים שנוצרו יותר יחידות דיור. בפועל יש שתי שאלות שקובעות את המסלול, איזה חלק מהשטח הוון, והאם המשק נמצא ביישוב חקלאי.

בנחלה הפיצול מתנהל לפי החלטה אחרת ובשיעורים אחרים, כפי שמוסבר במאמר על פיצול נחלה. לכן מי שאינו בטוח אם הנכס שלו הוא נחלה או משק עזר, בודק את זה קודם, כי התשובה משנה את כל החשבון.

קניית משק עזר היוון

היוון הוא רכישת זכויות מהוונות בשטח רציף של עד 2 דונם, שמוגדר בתשריט. אחריו אין עוד דמי חכירה שנתיים, נחתמת תוספת להסכם החכירה ל-49 שנים, ונפתחות אפשרויות הבנייה והפיצול.

החלטה 1521 קבעה את עקרונות תשלום ההיוון, את שיעור עלות תוספת הזכויות מעל ל- 160 מ"ר לבית אחד, והוסיפה וקבעה כי בעל המשק יוכל לחלק את משק העזר למכירה או שלא, ולבצע פיצול משק עזר של בית אחד שיוותר קניינו הפרטי.

כמה עולה ההיוון

השיעורים מחושבים מערך הקרקע לפי השומה. על התשלום של 5.5% לא חלה הנחת אזור, ועל שיעור 51% או 46% חלה הנחת אזור. מי ששילם בעבר דמי חכירה מהוונים על חלק מהזכויות מקבל עליהם זיכוי.

עם ההיוון בעל המשק חותם על תוספת להסכם החכירה, שמגדירה את הזכויות שנרכשו, לתקופה של 49 שנים ממועד הרכישה, ומפסיק לשלם דמי חכירה שנתיים על יתרת שטח המשק. משק שאינו עולה על 2 דונם רציפים והוון לפי הכללים מזכה את בעליו בהסכם למטרת בנייה נמוכה, כנהוג במגזר העירוני. החשבון המלא, כולל מתי ההיוון משתלם, מוסבר במאמר על היוון משקי עזר.

בעד התשלום של 5.5% רמ"י מעבירה לוועדה המקומית חלף היטל השבחה, ולכן על החלק הזה בעל המשק אינו משלם היטל בנפרד. מי ששילם בעבר היטל השבחה אינו זכאי להחזר מרמ"י על התשלום הזה, למעט ההחזר המיוחד שחל כשמשלמים 91%, כפי שמוסבר בפרק על הבית השני. ותנאי ההיוון לגבי החצר חלים רק בבנייה צמודת קרקע.

מה קורה לשטח שמעבר ל-2 דונם

על השטח שמעבר ל-2 דונם ממשיך לחול ההסכם המקורי, בלי הזכויות למגורים, וחלה חובה להשיב אותו לרמ"י כשמאושרת תכנית חדשה שמשנה את הייעוד. במשק שאינו בתחום יישוב חקלאי, כשחלה על השטח העודף תכנית שאינה בייעוד חקלאי ואינה בייעוד של משק העזר, ההיוון מותנה בהשבת השטח העודף. הנהלת רמ"י רשאית לאפשר היוון של שטח גדול יותר כשהדבר נדרש לניצול יעיל של הקרקע ואי אפשר לשווק אותה במכרז פומבי, ואז משלמים 91% מערך הקרקע עבור השטח הנוסף.

חידוש החכירה בתום התקופה

בתום תקופת החכירה הראשונה אפשר לחדש אותה לפי תנאי החכירה למשקי עזר שנהוגים במועד החידוש. במשק מהוון החידוש כרוך בתשלום של 5.5% מערך הקרקע, בלי פיתוח ובלי מחוברים, לפי שומה, וכשנותרו פחות מ-8 שנים לתקופה המקורית אפשר לחדש מוקדם. במשק שמשלם דמי חכירה שנתיים הנגזרים מנחלה, או בשיעור של 1% משומת דמי ההסכמה, הסדר התשלום שבהסכם חל גם לתקופה השנייה, ומכסת התשלום אינה מתעדכנת.

משק עזר ירושה

ירושת משק עזר נעשית לפי דיני הירושה הרגילים, ואפשר להוריש את המשק לכמה ילדים. ההגבלה המעשית מגיעה לפעמים מהמושב עצמו, ולכן בודקים אותה לפני שכותבים צוואה.

בניגוד ירושת נחלה, ירושת משק עזר דומה לירושת כל נכס אחר על פי דיני הירושה של מדינת ישראל. היינו, אין חובה להוריש את משק העזר לילד אחד, וניתן להורישו למספר יורשים.

יש מושבים שמגבילים העברה של המשק ליותר מיורש אחד, בעיקר כשבעלי משקי העזר בהם חברי אגודה. לכן לפני שמחלקים את המשק בצוואה בודקים את תקנון האגודה ואת הסכם החכירה. לפעמים עדיף שאחד הילדים יקבל את המשק והאחרים יקבלו נכסים אחרים, ולפעמים נכון להוון ולפצל עוד בחיי ההורים, כך שלכל ילד יהיה מגרש משלו.

ההחלטה תלויה בגודל המשק, במה שהתכנית מתירה ובמצב המשפחתי. משפחה שמתכננת מראש חוסכת לעצמה מחלוקות בין יורשים שותפים, ושותפות של כמה אחים בבית אחד ובחצר אחת היא בדיוק המצב שבו מחלוקות כאלה מתחילות.

רכישת משק עזר למכירה | מכירת משק עזר

בעסקה בודקים קודם אם המשק הוון. העברת משק מהוון אינה מחויבת בדמי הסכמה, ובמשק שלא הוון משלמים דמי הסכמה ודמי החכירה השנתיים מתעדכנים ל-1% מהשומה.

בתים במושבים למכירה או רכישת משק עזר, או מכירת משק עזר מחייבת מומחיות מצד עו"ד המטפל בעסקה, הואיל ובהעדר ידע מתאים ושליטה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובעקרונות המיסוי החלים על המשק, יוותר בידי המוכר סכום נמוך משמעותית משווי התמורה, והקונה לא יהנה מיתרונות הגלומים בהיוון חלקת המגורים אגב ביצוע עסקת הרכישה.

כאשר אתם תוהים על ההבדלים בין נכס כזה או אחר ומה הזכויות בסוגי הקרקע השונים, חשוב להכיר את החוקים והתקנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמקצע בכך לפני נקיטת פעולה כזו או אחרת, שימו לב כי על אף שיש קווים כלליים דרכם ניתן לקבל תמונה רחבה על מצב וסוג הקרקע, כל מקרה לגופו וישנם שינויים קריטיים מקרקע אחת לחברתה. על מנת להיות בטוחים כי אתם אכן בוחרים נכון פנו בשלב ראשוני אל בירור מעמיק של השטח בבעלותכים ולימדו את האפשרויות העומדות בפניכם וכך תוכלו למצות את הזכויות שלכם בקרקע.

משק זה הוא שטח שאינו נחלה על אף שלעתים מזכיר אותה. מטרתו היא עיבוד הקרקע באופן חקלאי בשילוב עם יחידת מגורים, בעלי הזכויות במשקי העזר אינם בעלי זכות בקרקע על אף שהם מתגוררים בה וחלק מהאגודה השיתופית. על פי החלטת רמ"י הקרקע שניתנה למטרת סוג זה של משק מטרתה עיבוד חקלאי ומגורים והיא לא נחלה כהגדרתה.

מה קובעים הכללים בהעברת זכויות

הקונה יכול להוון את המשק גם אחרי העסקה. אחרי שהועברו הזכויות ושולמו דמי ההסכמה, הוא רשאי לבקש בתוך 90 ימים לרכוש זכויות מהוונות, ומשלים רק את ההפרש בין התשלום על ההיוון לבין מה ששולם כדמי הסכמה. המוכר והקונה יכולים גם להגיש יחד בקשה להוון עוד לפני שההעברה הושלמה, בתוך 120 ימים מיום החתימה על הסכם העברת הזכויות.

כשהמשק כלול בהסכם המשבצת של המושב, ההעברה מותנית בחתימת הסכם חכירה ישירות עם הקונה ובגריעת השטח מהסכם משבצת של היישוב. הגריעה מחייבת את הסכמת האגודה, וההסכמה הזו לא תותנה בתשלום כספי. אותו תנאי חל גם על כל פעולה אחרת במשק שכלול במשבצת, כמו היוון, בנייה או פיצול.

דמי ההסכמה עצמם מחושבים לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כפי שמוסבר במאמר על דמי הסכמה, והשלבים מצד המוכר מוסברים במאמר על מכירת משק העזר. בעסקה שבה המשק לא הוון, ההשוואה בין מכירה כמו שהוא לבין היוון לפני המכירה או אחריה היא לרוב השאלה הכלכלית החשובה ביותר.

מה המוכר צריך להבהיר לקונה

הקונה מגיע לרוב מהעיר, ולא תמיד מכיר את ההבדל בין המשק לבין נחלה. המוכר צריך להבהיר לו מראש שמדובר בזכות לבית אחד, ושרכישה בלי היוון תחייב אותו בדמי חכירה שנתיים של 1% משווי המשק, בלי בית המגורים, גבוהים בהרבה ממה שהמוכר שילם. לכן כדאי לשני הצדדים לבחון יחד אם לשלם בעסקה דמי היוון במקום דמי הסכמה, ואם דמי ההיוון גבוהים יותר, לקבוע בחוזה שהקונה משלם את ההפרש. כך מתבטלים דמי החכירה השנתיים, והקונה מקבל מעמד קנייני קרוב לבעלות.

התשלומים שחלים על המוכר

בעת המכירה חלים על המוכר שלושה תשלומים עיקריים. התשלום העיקרי הולך לרמ"י כדמי הסכמה, כשהמשק לא הוון. מס שבח משולם לרשות המסים, וחישובו לבית המגורים דומה למכירת דירה, אבל כשיש בחצר זכויות בנייה שלא נוצלו או זכות לשימושים חקלאיים נוספים, החישוב מורכב יותר. והוועדה המקומית לתכנון ובנייה נוהגת לגבות בעת המכר היטל השבחה בגין תכניות שהשביחו את המשק לאורך השנים. ניסוח נכון של חוזה המכר, מתוך היכרות עם ההחלטות ועם התכניות, משפיע ישירות על הסכום שנשאר בידי המוכר.

מעמד בעל המשק באגודה

רוב בעלי משקי העזר בארץ אינם חברי האגודה החקלאית, ואין להם חלק בניהול האגודה וברכושה. המעורבות שלהם בחיי היישוב מתבטאת בעיקר בבחירות לוועד המקומי. ההכרה בבעל המשק כחבר אגודה תלויה בתקנון ובנסיבות, ובית המשפט העליון הכיר במקרה מסוים בבעל משק כזה כחבר מכוח נוהג (בר"ע 3296/10). הרקע מוסבר במאמר על מעמד בעל המשק במושב.

מה בודקים לפני קנייה

מגישים בקשות

בקשה לרמ"י מגיש חוכר שבידו חוזה חכירה של משקי העזר, ובמשק שכלול בהסכם משבצת נחתם קודם חוזה חכירה ישיר. הבקשה נשלחת עם כל המסמכים, ואפשר לשלוח אותה בדואר רשום.

מי רשאי להגיש בקשה? חוכר שברשותו חוזה חכירה "משקי העזר" יכול להגיש בקשה. משק זה ביישוב חקלאי כולל בחוזה משבצת של יישוב חקלאי. יש לחתום טרם ביצוע התהליך המבוקש על חוזה חכירה ישירות עם בעל הזכויות על מנת שהשטח יוחסר בהמשך מחוזה המשבצת.

בהגשת הבקשה חשוב לדייק במילוי הטופס לבקשת המשק ויש לצרף אליו את כל המסמכים הנדרשים לרשות מקרקעי ישראל וזאת בהתאם אל הפן העסקי בתחום שבו נמצא משק מסוג זה שבעקבות סוג פעילות חקלאית זו מוגשת הבקשה.

במידה ולא הוחסר דבר והוגשו המסמכים כראוי הבקשה תעבור לטיפול ברשות מקרקעי ישראל - ביחידות המקצועיות. המגיש יקבל הודעה כי המסמכים אכן התקבלו ויקבל שובר אגרה לתשלום ומספר תיק אישי לבקשה.

לרוב כאשר יש חוסרים או תיקון שיש לעשות יוחזרו כל המסמכים עם הבקשה כולה לפונים על מנת לשלוח אותה באופן מדויק ונכון. במידה והבקשה לא אושרה תישלח הודעת דחיה בכתב. על מנת להגיש את הבקשה ניתן לשלוח אותה בדואר רשום ואין צורך להגיע אל רש"י.

שלבי הבקשה להיוון

מהם ההבדלים בין משקים לעזר לבין נחלה?

ההבדל בין משק עזר לנחלה הוא בשטח, ביחידות הדיור, בדמי החכירה ובשימוש. בנחלה יש שטחים חקלאיים ובית לבן ממשיך, ובמשק לרוב בית אחד.

בישראל נמצא את משקי העזר לצידם של הנחלות החקלאיות. לא פעם מתבלבלים בין שני סוגי קרקעות אלו כי הן דומות במראה ובעיקר כאשר מדובר על קרקע בעלת חלקת עיבוד נוספת לא בהמשך ובצמוד אל בית המגורים. אז מה בכל זאת מבדיל בין השניים? מנהל מקרקעי ישראל מבדיל לגמרי בין תנאי החכירה לנחלה ובין התנאים לחכירת משקי עזר וזאת בשלושה נושאים עיקריים, בנחלה יש אישור לבנות שניים עד שלוש יחידות דיור וזאת על פי ההחלטה שח מועצת מקרקעי ישראל, זה כאשר במשק יש לרוב אישור יחידת מגורים אחת אלא אם כן הותרה בניית שתי יחידות בהסכם המתיישב.

יש הבדל שני והוא תשלומי דמי חכירה שונים, בין אם מדובר על כך או על דמי שכירות על פי חוזה המשבצת. וההבדל השלישי יהיה בכל הקשור אל שימוש לא חקלאי. בנחלה יש בתנאים מסוימים את האפשרות להסדיר שימוש לא חקלאי ובמשק יש איסור מוחלט לשימוש שכזה.

במשך השנים אפשר לשים לב כי גם בעלי זכויות במשק נוטים לבקש הכרה כנחלה וזאת על מנת להנות מהיתרונות של נחלה חקלאית ואפשרות למימוש הזכויות והתנאים הטובים יותר מהם יכולים בעלי הזכויות בנחלה להרוויח. בעקבות המדיניות של המשקים יש שונות בין משק למשק וניתן למצוא באותו ישוב תנאים שונים של חכירה לכל משק על אף שהם נמצאים באותו המושב. וכך יכול לקרות מצב בו לאחד יש אישור והיתר לבניית שני בתים במגרש המגורים ולאחר לא. או לדוגמה חידוש חוזה חכירה לאחד בקלות ולאחר סירוב וכדומה. על כן עולה השאלה מה זה בדיוק משק מסוג זה ואיך ניתן להגדיר אותו?

למעשה קרקע למטרת הסדרה לעזר חקלאי למטרה זו וכוללת יחידת מגורים אחת, על פי נוסח הסכמי המשבצת תחשב לקרקע של משקי העזר המדוברים בפסקאות הנ"ל, וזאת בתנאי שזו אינה מוגדרת כנחלה. משק חקלאי זה יהיה קטן יותר ביחס לגודל שטח נחלה ולכן לרוב אין באפשרות בעל קרקע זו להתקיים מחקלאות בלבד אלא תוכל לשמש אותו הקרקע להשלמת ההכנסה.

ההבדל בין משק עזר לנחלה בטבלה

הטבלה מתארת את המצב הנפוץ. בפועל יש משקים שההסכם שלהם מתיר שתי יחידות, ויש בעלי משקים שמבקשים הכרה כנחלה כדי ליהנות מהזכויות של נחלה, ולכן כל מקרה נבדק לפי ההסכם שלו. מי שמחזיק נחלה ושוקל להוון את חלקת המגורים יכול לקרוא על המסלולים במאמר כמה עולים דמי היוון במושבים.

כשלא ברור אם הנכס הוא משק או נחלה, בודקים את נוסח הסכם החכירה, את גודל השטח, את ההגדרות בתכנית המתאר ואת השימוש החקלאי בפועל. ההכרעה משפיעה על כל השאר, מזכויות הבנייה ועד הירושה, ולכן היא הבדיקה הראשונה בכל תיק כזה.

איך ניתן להשתמש בקרקע ?

השימוש בקרקע של המשק מוגבל למגורים ולעיבוד חקלאי של החוכר. בנחלה, לעומת זאת, יש בתנאים מסוימים אפשרות להסדיר שימוש שאינו חקלאי בחלקת המגורים.

ההחלטה של המועצה למקרקעי ישראל מספר שבע חמש חמש, מטרתה שיהיה ניתן לעשות שימוש שאינו חקלאי לתעסוקה בחלקת המגורים של נחלה מאפשרת שימוש בתחומה של חלקת המגורים בנחלה למטרה שאינה בהכרח חקלאית. וכתוב בתקנה זו זו כי חלקת מגורים בתוך נחלות חקלאיות במושבים היא חלק מתוך נחלה אלף ותגיע לממדים של 2.5 דונם ולא יותר מכך.

לעומת זאת השימוש בקרקע במשק עזר יהיו מוגבלים למגורים ולעיבוד חקלאי ותו לא של חוכר הקרקע. אין שום הצדקה לכך כי במשקי העזר לא אפשרי שיהיה שימוש מלבד שימוש חקלאי ודווקא מפני כי משקי העזר יכולים לכלכל את החוכר רק באופן חלקי ועליו לשלב את הכנסת החקלאות עם מקור פרנסה נוסף, ועל כן על פי הגיון זה, זקוק בעל משק להיתר זה אף יותר מחוכר נחלה היכול להתפרנס לרוב מחקלאות בלבד ( בזכות השטח הגדול שברשותו).

נושא נחלות ומשקים היינו מעניין ומורכב ואין בכתבה זו בלבד על מנת להבין את כולו ואת המענה לסוגיות שנושא זה מעלה. בהמשך נפרט על בעיות נוספות הצצות בתחום זה ולכל שאלה ותהייה ניתן לפנות אלינו בכל שלב בדרך ומומלץ כבר בשלב הראשוני, זאת על מנת לבסס את ההליך המתאים למצבכם ולוודא כי הכל יעשה באופן הנכון והמדויק ביותר ובכך לחסוך זמן כסף ומאמצים. במידה וכבר פעלתם בנושא ואתם זקוקים לערער על החלטה כזו או אחרת פנו בהקדם ופרטו את כל המידה הרלוונטי לנושא על מנת שנוכל לעזור ולהביא אל מיצוי הזכויות שלכם בהקדם.

איך משרדנו מלווה בעלי משקים

הליווי נעשה כחלק מייצוג המגזר החקלאי במשרד, מתוך ניסיון של יותר מ-30 שנה בדיני מושבים ונחלות. לפני כל פעולה אנחנו קוראים את הסכם החכירה, בודקים אם המשק כלול בהסכם המשבצת, מה התכנית מתירה ומה שולם בעבר, ומשם בוחנים אם כדאי להוון, לבנות או לפצל.

בעסקת מכר אנחנו מלווים את המוכר או את הקונה מול רמ"י, האגודה והוועדה המקומית, עד שהזכויות עוברות, ובודקים אם נכון להוון לפני העסקה או בחלון שאחריה. משפחות שמתלבטות איך המשק יעבור בירושה מקבלות בדיקה של תקנון האגודה ושל ההסכם, לפני שמחליטים. כשיש מחלוקת עם האגודה או עם רמ"י, למשל על מעמד בעל המשק או על מספר יחידות הדיור, המשרד מייצג גם בהליכים משפטיים. בכל שלב אנחנו קוראים קודם את המסמכים של המשק עצמו, ורק אחר כך ממליצים על הצעד הבא, כי שני משקים באותו מושב יכולים להיות בתנאים שונים לגמרי.

תחומי התמחות של גד שטילמן עורך דין משק חקלאי

משק עזר במושבים - זכויות | החלטה 1521 | פיצול חלוקת משק עזר | רכישת משק עזר | ירושה | נחלה | ירושת משק עזר | משק עזר או נחלה | בן ממשיך | במושב | משקי עזר במושבים | משקי עזר במושב | מכירת משק עזר | החלטה 1591

הצוות שלנו

עו״ד גד שטילמן

מייסד המשרד, נוטריון, בורר ומגשר

עו״ד אריאל רוט

מושבים, נחלות ומקרקעין

עו״ד רום שטילמן

מושבים, נחלות ומקרקעין

עו״ד סהר חסן

מושבים, נחלות ומקרקעין

עו״ד דניאלה חסן

מושבים, נחלות ומקרקעין

קרוליין אלמז

מנהלת המשרד

שאלות נפוצות

אודות עו"ד גד שטילמן

עו"ד גד שטילמן, מייסד המשרד

תושב אביחיל ובעל משק פעיל בן 120 דונם. בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב (1986). טייס חיל אוויר לשעבר.

ייסד את המשרד ב-1993 וכיהן כיו"ר מרכז התאחדות האיכרים בישראל בשנים 2007-2012. מוביל צוות של 5 עורכי דין בתחום דיני מושבים, נחלות ומקרקעין חקלאי.

משרד ממוקם במגדל משה אביב (קומה 48), ז'בוטינסקי 7, רמת גן.

*רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת