בן ממשיך מול צוואה
עו"ד גד שטילמן, יו"ר מרכז התאחדות האיכרים בישראל לשעבר. 30+ שנות ניסיון. צוות של 5 עורכי דין. מגדל משה אביב, רמת גן.
בן ממשיך מול צוואה האם בן ממשיך גובר על צוואה ואיך יש להתנהל כשיש ניגוד? מידע בנושא בן ממשיך או צוואה אפשרויות ודרכי התמודדות במצב של צוואה או בן ממשיך - בן ממשיך במשק חקלאי
בן ממשיך מול צוואה, מה צריך לדעת לפני שבוחרים?
בן ממשיך מול צוואה היא שאלה על החוזה של המושב, על מה שכבר נחתם במשפחה ועל מה שההורים צריכים לעצמם, ולא רק על נוסח הצוואה.
השאלה הזו מגיעה בדרך כלל בשלב שבו הבן כבר בנה את ביתו בחצר, או עומד לבנות, ומשקיע בנחלה כסף ושנים. הוא רוצה לדעת שההשקעה לא תיעלם, וההורים רוצים לתת לו את הביטחון הזה בלי לוותר על הבית שלהם ובלי לקפח את שאר הילדים. בנחלה חלים על הירושה כללים מיוחדים, ולכן כל אחת משלוש הדרכים, צוואה, מינוי בן ממשיך והעברה בחיים, עונה על חלק אחר של הצורך הזה. כדאי להכיר את כולן לפני שבוחרים.
מינוי "בן ממשיך" וניסוח נכון של צוואה - הדרך הנכונה להבטחת הורשת נחלה לפי רצון ההורים
הורים שרוצים שהנחלה תעבור לבן אחד צריכים לבחור בין צוואה, מינוי בן ממשיך והעברה בחיים. הבחירה נקבעת לפי החוזה של המושב ולפי מה שהם צריכים לעצמם.
לעיתים קרובות בנים מתלבטים בשאלה איך יבטיחו עוד בחיי הוריהם את זכותם לרשת את המשק החקלאי כ"בנים ממשיכים"?
מכר נחלה - בשאלה זו מתלבטים גם הורים המעוניינים לתת לאחד מילדיהם התחייבות שתעניק לו "שקט נפשי" ולהשקיע בבניית ביתו בנחלה להשקיע מזמנו ומרצו בפיתוח המשק.
האם בן ממשיך גובר על צוואה בן ממשיך או צוואה ?
התשובה תלויה בחוזה של המושב מול רשות מקרקעי ישראל. הוראות החוזה גוברות על דיני הירושה, ולכן לפעמים המינוי קובע ולפעמים הצוואה.
קיימת אפשרות שההורים יערכו צוואה ובה יקבעו שבנם יהיה זה שיקבל את מלוא הזכויות במשק. קיימת גם אפשרות נוספת - למנות את הבן כ"בן ממשיך", כך שלאחר פטירתם הוא ורק הוא יקבל את מלוא הזכויות בנחלה.
עולה השאלה: השאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות?
בתי המשפט לא נותנים לשאלה הזו תשובה אחת. לפי הפסיקה, כשהחוזה שמכוחו מחזיקים בנחלה קובע מה יקרה לזכויות עם פטירת בעליה, התנאים שבחוזה הם שיחולו ויגברו על הוראות הדין (ע"א 633/82). לכן צוואה שמורישה את הנחלה לבן אחד יכולה להתברר כחסרת השפעה, ומינוי בן ממשיך יכול להתברר כמינוי שקובע רק את מעמד הבן באגודה. בשאלת בן ממשיך מול צוואה, ההשוואה הבאה מסכמת את ההבדלים העיקריים.
שלוש הדרכים זו מול זו
הטבלה מתארת את המצב הנפוץ, וכל מקרה נבדק לפי החוזה של המושב ולפי המסמכים שכבר נחתמו במשפחה.
| צוואה | מינוי בן ממשיך | העברה בחיי ההורים | |
|---|---|---|---|
| מתי הזכויות עוברות | רק במות המוריש | לאחר פטירת שני ההורים, לפי החוזה | בחיי ההורים, עם השלמת ההעברה |
| אפשר לשנות בלי ידיעת הבן? | כן, צוואה חדשה מבטלת את מה שסותר אותה | מינוי שלא הושלם בוטל בפסיקה | לא אחרי שההעברה הושלמה, וההורים מוגנים בתנאים שבחוזה |
| מה עלול להכשיל | הוראות החוזה מול רמ"י גוברות על דיני הירושה | חוזה דו-צדדי, הכרזה של הורה אחד בלבד, מינוי שלא הושלם | מסמך שמנוסח כהתחייבות להעביר רק אחרי המוות |
| האחים | לפי הצוואה ולפי סעיף 114 לחוק הירושה | לפי הפסיקה, הבן הממשיך מפצה את האחים על חלקם | לפי מה שסוכם בחוזה, פיצוי או מגרשים |
מכאן שהשאלה של בן ממשיך מול צוואה היא בעצם שאלה על החוזה. מי שיודע איזה חוזה חל על המושב שלו, מי חתם על המינוי והאם הוא הושלם, יכול לדעת מראש אם הצוואה תקבע או שהמינוי יקבע, ולבחור את הדרך שתחזיק גם ביום שהשאלה תעלה באמת.
צוואה וחוקי ירושה במושבים
צוואה וחוקי ירושה במושבים פועלים יחד עם החוזה של המושב. חוק הירושה קובע את הכללים, והחוזה מול רשות מקרקעי ישראל קובע מה מהם יחול על הנחלה.
המצב הרגיל הוא שאדם קובע בצוואתו כיצד יחולק רכושו לאחר מותו, ובהיעדר צוואה העיזבון מתחלק בין היורשים לפי חוק הירושה. בנחלה חלים כללים מיוחדים בשתי נקודות. הראשונה, סעיף 114 לחוק קובע שמשק חקלאי שחלוקתו הייתה פוגעת בכושר קיומו יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו. השנייה, הוראות החוזה שמכוחו מחזיקים בנחלה גוברות על דיני הירושה. לכן צוואה בנחלה חקלאית נקראת תמיד יחד עם החוזה, ושני המסמכים צריכים לומר את אותו דבר.
סעיף 8(א)
הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים.
סעיף 8(ב)
מתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן אינה בת תוקף, אלא אם נעשתה בצוואה.
סעיף 27
התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה אינה תופסת, והוראה שמגבילה את הזכות לשנות צוואה בטלה.
סעיף 36(ב)
צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה, גם בלי ביטול מפורש.
סעיף 30(א)
הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה.
סעיף 114
משק חקלאי יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על חלקו.
ירושת משק חקלאי ומינוי בן ממשיך לפי סוג החוזה
עיקר ההבדלים בין מקרה למקרה נובע מהחוזה שעליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל, או מהחוזה שבעל הנחלה חתום עליו ישירות. ברוב החוזים, במות אחד מבני הזוג הזכויות עוברות במלואן לבן הזוג הנותר בחיים. מה שקורה אחרי מות שניהם שונה מחוזה לחוזה.
| סוג החוזה | מי הצדדים | מה קורה אחרי מות שני ההורים |
|---|---|---|
| חוזה משולש | רשות מקרקעי ישראל, האגודה והסוכנות היהודית | הזכויות עוברות למי שמונה כבן ממשיך, ובהיעדר מינוי לפי סעיף 114. צוואה של בן הזוג שנפטר ראשון לא תשפיע על הנחלה |
| הסכם דו-צדדי | רשות מקרקעי ישראל והאגודה | הנחלה ניתנת למי מהיורשים שמסכים לקבל אותה ולקיים אותה כמשק חקלאי, ובהיעדר הסכמה מכריע בית המשפט |
| חוזה חכירה ישיר | רשות מקרקעי ישראל ובעל הנחלה | אפשר להוריש את הנחלה בצוואה ליורש יחיד, ובהיעדר בן זוג ויותר מילד אחד הזכויות עוברות לפי סעיף 114 |
בהסכמים הדו-צדדיים בדרך כלל לא מצוין הבן הממשיך כמי שזכאי לקבל את הזכויות בנחלה, ולכן נפסק שזכויותיו נוגעות רק ליחסים בינו לבין האגודה כחבר בה, ואין במינוי כדי להכריע בזכויות הקניין לאחר פטירת ההורים. בחוזה המשולש נקבע שיש לוודא את השלמת הרישום על שם הבן בחיי ההורים, באישור הסוכנות היהודית, רשות מקרקעי ישראל והאגודה. ובמקרים שבהם בעל הנחלה מחזיק בה כבר רשות של האגודה בלבד, נפסק שאין לו זכות הורשה במשקו (ת"א 2562/80).
גם בן הזוג הנותר בחיים משנה את התמונה. בחלק גדול מהחוזים זכותו קודמת לזכות היורשים האחרים, ולכן נקבע שהוראות בן הזוג שנפטר ראשון אינן ניתנות למימוש, ובן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכויות במלואן ויכול לקבוע את ירושת המשק לפי שיקול דעתו (ע"א 5163/91). סעיף 114(ג) לחוק אומר דבר דומה, כשכמה יורשים מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק, בן זוגו של המוריש עדיף. כך שגם כששני ההורים מסכימים היום, מה שייקבע בסוף תלוי במי שיישאר אחרון.
חסרונות הצוואה - צוואה או בן ממשיך
צוואה היא הצהרת כוונות שאפשר לשנות בכל עת עד יום המוות. הבן לא יכול לדעת בוודאות שהצוואה שראה היא זו שתקבע, גם כשהיא נערכה בהסכמה.
חסרונה של צוואה, שהיא אינה מהווה "התחייבות" של מוריש ליורש כל עוד המוריש חי הצוואה מהווה רק הצהרת כוונות שהמוריש יכול לשנות בכל עת. צוואה הופכת מ"הצהרת כוונות" למסמך מחייב רק במות המוריש. מאחר וצוואה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי על ידי ההורים וכל צוואה מבטלת את קודמותיה, הרי שההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בצוואה חדשה בן אחר שירש את המשק. ואכן, קורה לא אחת ש"הבן" מגלה לתדהמתו עם פטירת הוריו שההורים ציוו את הנחלה לאחד מאחיו והוא נשאר חסר כל.
לעיתים השינויים בצוואה האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של הבן "קריטיים". כך למשל, אם הבן היורש את המשק מחויב בצוואה לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש את הנחלה חייב על פי הצוואה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו. המסקנה המתגבשת מן האמור היא ש"הבן" המצפה להיות "הממשיך" לא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש את הנחלה מכוח צוואה שנערכה בחיי ההורים והובאה לידיעתו.
החוק עצמו מחזק את המסקנה הזו. לפי סעיף 27 לחוק הירושה, התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת. כלומר גם הבטחה של ההורים, בעל פה או בכתב, שהצוואה לא תשתנה, אינה מחייבת אותם. ולפי סעיף 36, צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהיא סותרת אותה, גם אם לא נכתב בה דבר על הצוואה הקודמת.
צוואה הדדית לא נועלת את הנחלה
בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של האחד על צוואת האחר, במסמך אחד או בשני מסמכים שנערכו באותה עת (סעיף 8א). צוואה הדדית מקשה על שינוי, אבל אינה מבטלת את האפשרות לשנות. בחייהם של שני בני הזוג, מי שמבקש לבטל את צוואתו מוסר על כך הודעה בכתב לבן הזוג השני, ואז בטלות הצוואות של שניהם. אחרי מות אחד מהם, בן הזוג שנותר בחיים יכול לבטל את צוואתו אם יסתלק ממה שהוא אמור לקבל לפי הצוואה של המנוח, ואם העיזבון כבר חולק, עליו להשיב את מה שירש.
בנחלה יש לזה משמעות נוספת. גם צוואה הדדית שמורישה את הנחלה לבן אחד כפופה לחוזה, ובחוזים רבים בן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכויות במלואן. לכן צוואה הדדית לבדה אינה תחליף לבדיקה של החוזה ולהחלטה אם להעביר את הנחלה כבר בחיים.
כשאחים טוענים להשפעה בלתי הוגנת
לפי סעיף 30 לחוק, הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת בטלה. אחים שמרגישים מקופחים טוענים לעיתים שההורים הורישו את הנחלה לבן אחד בגלל תלות בו, או מחמת לחץ שהפעיל. אבל השפעה שנעשתה בלי לחץ, בלי איומים ובלי ניצול של חולשה ותלות לא תביא בהכרח לביטול הצוואה, ובתי המשפט לא ימהרו לבטל צוואה לטובת בן שההורים היו תלויים בו, כי ייתכן שההורה רצה להיטיב עם מי שטיפל בו. ההכרעה בעניין השפעה בלתי הוגנת בירושה נשענת על מכלול של גורמים: גיל המצווה ומצב בריאותו, הקרבה והתלות ביורש, היכולת להיוועץ באחרים, מעורבות היורש בעריכת הצוואה, והאם השינוי מתיישב עם צוואות והתבטאויות קודמות.
מבחינת ההורים והבן, המסקנה מעשית. צוואה שמורישה את הנחלה לבן שגר בה ומטפל בהורים נערכת בזהירות, אצל עורך דין ובפני שני עדים שמאשרים שהמצווה חתם כשהוא כשיר והבין את תוכן הצוואה, כדי שתעמוד במבחן אם תותקף. וגם צוואה כזו אינה פותרת את בעיית השינוי, כי כל צוואה חדשה יכולה להחליף אותה.
מינוי "בן ממשיך" בן ממשיך במשק חקלאי
מינוי בן ממשיך יוצר ודאות רק כשהוא הושלם לפי החוזה, ובחוזה המשולש באישור הסוכנות היהודית ובדיווח לרמ"י. מינוי חלקי אפשר לתקוף.
גם מינוי "בן ממשיך" באגודה חקלאית וקבלת אישור מהאגודה שהבן התקבל לחברות אינה מספקת על מנת שאותו הבן יהיה היורש היחידי של המשק.
הפרוצדורה המקובלת במושבים למינוי בן ממשיך והמעוגנת בתקנות רשם האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג - 1973, מביאה לתוצאה שהבן הממשיך מתקבל לחברות באגודה אולם הזכויות בנחלה נותרות בידי הוריו, ואם המינוי שלו כ"בן ממשיך" לא הסתיים באישורה של הסוכנות היהודית ודווח לרשות מקרקעי ישראל אזי לא יהיה די באישורה של האגודה כדי שאותו הבן יקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים.
נכון לומר שמינוי בן ממשיך בחיי ההורים יוצר וודאות טובה משל צוואה רק אם המינוי יאושר סופית על ידי הסוכנות היהודית, וידווח לרשות מקרקעי ישראל. אולם הקושי להביא לאישור שכזה נובע מהעובדה שהסוכנות היהודית אינה מאשרת בנים ממשיכים במושבים שהמושב אינו חתום עם הסוכנות על חוזה המשבצת ("חוזה משולש"), נכון להיום קיימים מעט מושבים בארץ שהסוכנות היהודית היא עדיין צד לחוזה שבין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל.
מה המינוי קובע באגודה
לפי התקנות, "בן ממשיך" הוא בן אחד בלבד, בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל המשק, לרבות בן זוגו, שמחזיק במשק בעצמו, מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה. בן ממשיך שכשיר לחברות מגיש לוועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר. התנגד הוועד, עליו לפתוח בהליכי בוררות בתוך 45 ימים, ואם לא עשה זאת, הבן נעשה חבר באגודה בתום 45 ימים מיום הבקשה. התקנה חלה על אגודה שסווגה כמושב עובדים, אלא אם נקבעו בתקנון שלה הוראות אחרות. כל אלה קובעים את מעמד הבן באגודה, ולא את הזכויות הקנייניות בנחלה, שנקבעות לפי החוזה עם רמ"י ולפי הסכם משבצת של המושב.
שני ההורים צריכים להסכים
גם מינוי שנרשם בסוכנות היהודית עלול ליפול כשרק אחד ההורים חתם עליו. בע"א 1133/02 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין שביטל מינוי בן ממשיך שחתם עליו האב בלבד. הזכויות נרשמו על שם האב, אבל נוכח הלכת השיתוף בין בני זוג גם לאם היו זכויות במשק, והבן לא הוכיח שהאם הסכימה למינויו. בתמ"ש (ר"ג) 71010/97 נפסק דבר דומה, הכרזה על בן ממשיך על ידי אחד מבני הזוג לא תעניק לו את הנחלה אם לא הוכח שבן הזוג שנפטר אחרון היה שותף להכרזה או הסכים לה באופן מפורש וחד משמעי. לכן ירושת משק חקלאי ומינוי בן ממשיך נבנים תמיד על חתימה של שני ההורים.
בית שני בנחלה אינו מינוי
רשות מקרקעי ישראל הגדירה את הזכות לבית השני בנחלה כבית לבן הממשיך, אבל בעת מתן ההיתר היא אינה בודקת אם מונה בן ממשיך כדין, וגם רשויות התכנון מסתפקות בחתימת האגודה. לכן בבית השני יכול לגור כל בן של בעל הנחלה. בתי המשפט קבעו שעצם המגורים בבית השני אינו מצביע על מינוי הבן כבן ממשיך, אם כי במקרים רבים הם נוטים לראות במי שגר בו ובנה אותו מכספו את מי שההורים התכוונו לתת לו את המשק. יתרון כזה אינו מכריע את השאלה, ומי שבונה את ביתו בנחלה צריך לדאוג במקביל למסמכים. על כך במאמר בניית בית בנחלה לבן ממשיך.
העברה ללא תמורה - עוד בחיי ההורים
העברת הזכויות בנחלה על שם הבן עוד בחיי ההורים היא הדרך שיוצרת ודאות, כשהיא מנוסחת כהעברה עכשיו ומגינה על ההורים בתנאים ובביטחונות.
אם כך, עולה השאלה: מה המסמך המשפטי שייתן בטחון לבן בקבלת המשק? בהיעדר יכולת למנות בן ממשיך באישורה של הסוכנות היהודית הדרך היחידה ליצור וודאות היא העברת מלוא הזכויות בנחלה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש את הנחלה מהוריו במותם מכוח צוואה ולא יקבלה כ"בן ממשיך" אלא יהיה כבר בחיי הוריו בעל הנחלה.
יצוין שעריכת הסכם בחיי ההורים לפיו ההורים מתחייבים להעניק לבן הממשיך את הנחלה לאחר פטירתם הוא הסכם בעייתי נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בו אדם מתחייב להוריש או לתת מתנה לאחר פטירתו - בטל. לפיכך העברת הנחלה חייבת להיות מנוסחת באופן היוצר התחייבות להעברה בחיי ההורים.
במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם ולהעביר את הזכויות בה לאחד מילדיהם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות עלים מתחייב הבן. כגון: הזכות להינות מ"פירות" הנחלה, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם, ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים.
הסכם מתנה מול צוואה
הסכם מתנה מול צוואה הוא בדיוק ההבדל שסעיף 8 לחוק הירושה מסמן. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה. לעומת זאת, לפי חוק המתנה, מתנה נגמרת בהקניית הנכס למקבל תוך הסכמה ביניהם (סעיף 2), והבעלות עוברת במסירה (סעיף 6). לכן הסכם שמעביר את הנחלה עכשיו, גם כשההורים ממשיכים לגור בה וליהנות מפירותיה, שונה מהותית ממסמך שמבטיח את הנחלה ליום שאחרי. מתנה יכולה גם להיות על תנאי ולחייב את המקבל לעשות מעשה או להימנע ממנו (סעיף 4), וזה הבסיס המשפטי לתנאים שההורים קובעים בחוזה.
התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב, וכל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך עליה, הנותן רשאי לחזור בו, אלא אם ויתר על כך בכתב (סעיף 5). הנותן רשאי לחזור בו גם בשל התנהגות מחפירה של המקבל כלפיו או כלפי בן משפחתו, או בשל הרעה ניכרת במצבו הכלכלי. בתמ"ש 008860/05 של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא נדונה בת ממשיכה שגרה כ-30 שנים בבית שבנתה בנחלת ההורים. בית המשפט התיר להורים לבטל מינוי שלא הושלם, אבל אסר עליהם להעביר את הנחלה לבת אחרת עד שהמגרש שעליו ביתה יפוצל וירשם על שמה, ואם הפיצול לא יתאפשר, חייב אותם לפצות אותה לפי השווי הריאלי של הבית וחצר של 500 מ"ר. בניתוח של ביטול בן ממשיך המשרד מסביר למה התוצאה אינה מתיישבת עם סעיף 5, שהרי הבת שינתה את מצבה בהסתמך על המתנה.
איך ההורים נשארים מוגנים
טבעי שהורים חוששים להעביר את הנחלה בחייהם. הורים שמבקשים לתת לבן ודאות יכולים לערוך חוזה להעברת הנחלה על שמו ולקבוע בו תנאים והתחייבויות לפי שיקול דעתם בלבד. בין היתר אפשר לקבוע שכל עוד ההורים בחיים לא ייגרע מזכויותיהם דבר: הם ייהנו מפירות הנחלה, ימשיכו לגור בה וינהגו בה מנהג בעלים. את ההתחייבויות של הבן מבטיחים בכמה דרכים יחד.
משכון
שעבוד הזכויות לטובת ההורים, כך שהבן לא יוכל להעביר אותן לאחר בלי שהתחייבויותיו קוימו.
הערת אזהרה
רישום שמזהיר כל צד שלישי שקיימת התחייבות כלפי ההורים בנחלה.
ייפוי כוח בלתי חוזר
מוחזק בנאמנות אצל עורך דין, למקרה שהבן לא יעמוד בהתחייבויותיו או יפעל בניגוד לרצון ההורים.
חתימת בן הזוג
החוזה נחתם גם על ידי בת או בן הזוג של הבן, ונקבעים בו פתרונות למקרה של גירושין.
האחים
תנאי בחוזה בדבר פיצוי לאחים או פיצול מגרשים עבורם, כך שההסדר המשפחתי כולו כתוב.
זכויות ההורים
מגורים, פירות הנחלה ורווחי האגודה, וחובת הבן לדאוג לכלכלתם, לבריאותם ולסיעודם.
חוזה כזה מנוסח כהעברה בחיים ולא כהבטחה ליום שאחרי, ולכן הוא לא נופל בסעיף 8, וכך שאלת בן ממשיך מול צוואה מוכרעת בחיי ההורים ולא אחריהם. לפרטים על הצד המעשי של העברת זכויות בנחלה ללא תמורה, כולל פיצול מגרשים לאחים, יש מאמר נפרד.
נחלה לבן אחד ומגרש לאח, בשתי פעימות
כשההורים רוצים להעביר את הנחלה לבן אחד ומגרש לילד אחר, יש לדעת שרשות מקרקעי ישראל אינה מאפשרת להעביר חלקים מנחלה לפני שהפיצול הושלם. לכן ההליך נעשה בשתי פעימות: קודם מעבירים את מלוא הזכויות בנחלה על שם הבן, ואחרי שתכנית הפיצול מאושרת והתשלומים לרמ"י משולמים, הוא מעביר את המגרש לאחיו. הפטורים וההנחות במס שקיימים בהעברה בין הורים לילדים אינם זהים להעברה בין אחים, ולכן קובעים בחוזה או בצוואה שהבן מחזיק במגרש בנאמנות עבור אחיו עד להשלמת הפיצול. הכללים של רשויות המס לנאמנות כזו מורכבים, ובהם חובה לדווח עליה בתוך 30 ימים מיום שהבן מקבל את הזכויות. ילדים שמקבלים מהוריהם נכסי מקרקעין במתנה משלמים מס רכישה מופחת, שליש מהמס הרגיל.
הבן בנה בית בנחלה ואתם רוצים לסגור את זה נכון?
בדיקה של החוזה של המושב, של המינוי ושל מה שכבר נחתם, לפני שבוחרים בין צוואה להעברה בחיים.
פיצוי האחים שאינם מקבלים את הנחלה
לפי סעיף 114 לחוק הירושה, מי שמקבל את המשק החקלאי מפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על חלקו. בלי הסכמה מכריע בית המשפט.
גם אחרי שהוכרעה שאלת בן ממשיך מול צוואה, נשארת שאלת האחים. רק בן אחד יכול לקבל את הנחלה, וההורים רוצים בדרך כלל לחלק את רכושם בין כל הילדים. סעיף 114 מאזן את זה. כשאין הסכמה בין היורשים מי מוכן ומסוגל לקיים את המשק, מה שוויו, באיזו צורה ישולם הפיצוי ומתי, בית המשפט מחליט לפי הנסיבות. ואם יורש עבד במשק בחיי המוריש או השקיע בו מהונו בלי לקבל תמורה, הדבר מובא בחשבון בקביעת הפיצוי (סעיף 114(ד)). זה חשוב במיוחד לבן שבנה את ביתו בנחלה ועבד בה שנים.
ההלכה שהתגבשה בבתי המשפט מחייבת את הבן הממשיך, כמי שזוכה לבדו בנחלת הוריו, לפצות את אחיו על יתרת שווי חלקם בעיזבון (תמ"ש 25620/01 שמואל נ' סוקול). החבות הזו כבדה. כשהבן אינו יכול לעמוד בה, אפשר בהליכי הוצאה לפועל לרדת לנכסיו ולממש במכירה כפויה את נחלת ההורים כדי לפרוע את החוב לאחיו. לכן הבן צריך לדעת מראש כמה ייתכן שיידרש לשלם, ולא רק אם ירש. ניסיונות של הורים ליצור שוויון בנוסחאות מורכבות בצוואה עלולים להיכשל אם החוזה גובר עליהן. ההסבר המלא נמצא במאמר על בן ממשיך פיצוי אחים.
המס על כספי הפיצוי
לפי חוק מיסוי מקרקעין, יורש שמשלם לאחיו פיצוי מכיסו נחשב כמי שקנה מהם את חלקם, ועליו לשלם מס רכישה, והאחים נחשבים כמי שמכרו ועליהם לשלם מס שבח. בבית המשפט לענייני משפחה נפסק שהפיצוי מחושב לפי שווי הנחלה נטו, כלומר הסכום שהיה נשאר אילו נמכרה בשוק החופשי לאדם זר. המשרד טוען מול רשויות המס שפיצוי שנכפה מכוח סעיף 114 הוא חלק מההורשה ולא מכירה, ושתכנון נכון מהצוואה ועד חלוקת העיזבון יכול לצמצם את המס. על כך במאמר מיסוי פיצוי אחים.
הסכם בין היורשים
הסכם בדבר ירושה עתידה שההורה צד לו בטל לפי סעיף 8. אבל הסכם בין היורשים עצמם על חלוקת מה שיקבלו בעתיד, אם ינוסח נכון, מחייב אותם בינם לבין עצמם. כך אפשר לקשור את האחים בחוזה, שאם אחד מהם ירש את המשק הוא ישלם ליתר תשלומי איזון. הסכם כזה מוריד את המתח מהשאלה מי יקבל את הנחלה, ומשאיר לשאלת הסכום פחות מקום לסכסוך. את מה שקבעה הפסיקה בירושת נחלה מפרט מאמר נפרד.
צוואות במושבים, מה בודקים לפני שכותבים
לפני שכותבים צוואה בנחלה חקלאית בודקים את סוג החוזה, את מצב המינוי ומי חתם עליו, ואם נכון יותר להעביר את הנחלה כבר בחיים.
סוג החוזה
חוזה משולש, הסכם דו-צדדי או חוזה ישיר, כי הוא קובע אם הצוואה תשפיע על הנחלה בכלל.
מצב המינוי
האם מונה בן ממשיך, האם המינוי אושר בסוכנות ודווח לרמ"י, והאם שני ההורים חתמו עליו.
מה ההורים צריכים
מגורים, הכנסה וביטחון לעת זקנה, שקובעים אם להעביר עכשיו ואילו תנאים לכתוב.
האחים
פיצוי, מגרש מפוצל או הסכם בין היורשים, וכמה הבן יכול לשלם בפועל.
המס
מס רכישה ומס שבח בהעברה ובפיצוי, והאם נאמנות או סדר פעולות אחר יחסכו מס.
ניסוח הצוואה
שמות היורשים ומספרי זהות, תיאור מדויק של הנכסים, ועדים שמאשרים את כשרות המצווה.
יש גם עניין של שקט. המשרד ממליץ שלא להפיץ את תוכן הצוואה בין היורשים, כדי למנוע ציפיות ותחושת התחייבות כלפיהם שיקשו על ההורים לשנות אותה אם ימצאו לנכון. צוואות במושבים נכתבות מתוך היכרות עם החוזה, עם התקנון ועם החלטות רמ"י, אחרת רשות מקרקעי ישראל עלולה שלא לקיים את הוראותיהן. מידע כללי על עריכה, שינוי וקיום של צוואות נמצא במאמר נפרד.
בן ממשיך או צוואה, מאיפה מתחילים
בחרו את המשפט שמתאר את מצבכם היום
צוואה לבדה לא תיתן לכם ודאות
בודקים איזה חוזה חל על המושב, אם המינוי הושלם ואם שני ההורים חתמו. הדרך שיוצרת ודאות היא העברה בחיי ההורים, עם תנאים שמגינים עליהם.
העברה בחיים, עם הבית שלכם מוגן
החוזה קובע שאתם ממשיכים לגור בנחלה וליהנות מפירותיה, ומגן עליכם במשכון, בהערת אזהרה ובייפוי כוח בנאמנות. גם הפתרון לשאר הילדים נכתב בו.
בודקים את הזכות לפיצוי
לפי סעיף 114, מי שמקבל את המשק מפצה את היורשים האחרים כששוויו עולה על חלקו. הסכם בין היורשים יכול לקבוע את זה מראש.
איך משרדנו מלווה הורים ובנים בנחלה
בשאלת בן ממשיך מול צוואה המשרד בודק את החוזה של המושב ואת מה שכבר נחתם, ומנסח צוואה, מינוי או חוזה העברה שמחזיקים מול רמ"י.
ירושה בנחלה היא תחום מיוחד, שבו החוזה של המושב, החלטות רשות מקרקעי ישראל והפסיקה קובעים יחד מה יקרה בפועל. הליווי נעשה כחלק מייצוג המגזר החקלאי במשרד, מתוך ניסיון של יותר מ-30 שנים בדיני מושבים ונחלות. המשרד מטפל במינוי בן ממשיך באגודה, בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל, בהכנת צוואות לירושת נחלה, בהעברת זכויות מהורים לילדיהם בנחלות ובמשקי עזר, ובייצוג בתביעות בנושא ירושת משק חקלאי ומינוי בן ממשיך. כשיש מחלוקת בין אחים, המשרד מלווה גם בהסכם פשרה בין היורשים ובשאלות המס שעולות ממנו.
במידה ואתם מתלבטים בין צוואה, מינוי בן ממשיך והעברה בחיים, הבדיקה מתחילה בחוזה של המושב ובמסמכים שכבר נחתמו, ומשם בוחרים את הדרך שתחזיק לאורך שנים.
בן ממשיך או צוואה | העברה ללא תמורה | האם בן ממשיך גובר על צוואה | פיצול נחלה | בן ממשיך מול צוואה | ביטל בן ממשיך | צוואה או בן ממשיך בן ממשיך במשק חקלאי
הצוות שלנו
עו״ד גד שטילמן
מייסד המשרד, נוטריון, בורר ומגשר
עו״ד אריאל רוט
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד רום שטילמן
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד סהר חסן
מושבים, נחלות ומקרקעין
עו״ד דניאלה חסן
מושבים, נחלות ומקרקעין
קרוליין אלמז
מנהלת המשרד
שאלות נפוצות
האם בן ממשיך גובר על צוואה?
בשאלת בן ממשיך מול צוואה הכל תלוי בחוזה. בחוזה המשולש הזכויות עוברות לבן ממשיך שמינויו הושלם, ובחוזה ישיר אפשר להוריש את הנחלה בצוואה ליורש יחיד. בכל מקרה, לפי הפסיקה הוראות החוזה מול רשות מקרקעי ישראל גוברות על דיני הירושה.
מה עדיף, בן ממשיך או צוואה?
אף אחת מהן לבדה לא נותנת לבן ודאות מלאה. צוואה אפשר לשנות בכל עת, ומינוי תלוי בחוזה ובהשלמתו. הדרך שיוצרת ודאות היא העברת הזכויות בחיי ההורים, עם תנאים וביטחונות שמגינים עליהם.
אפשר לשנות צוואה אחרי שהבן כבר בנה בית בנחלה?
כן. צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהיא סותרת אותה, והתחייבות שלא לשנות צוואה אינה תופסת. גם המגורים בבית השני אינם הופכים את הבן לבן ממשיך, אם כי בתי משפט נוטים להתחשב בהשקעה שלו.
למה הסכם להעביר נחלה אחרי המוות בטל?
סעיף 8 לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל, ושמתנה שתוקנה רק לאחר מות הנותן תקפה רק אם נעשתה בצוואה. לכן ההעברה מנוסחת כהעברה בחיי ההורים.
מה ההבדל בין הסכם מתנה מול צוואה?
מתנה נגמרת בהקניית הנכס למקבל, והבעלות עוברת במסירה. צוואה מדברת רק על מה שיקרה אחרי המוות ואפשר לשנות אותה. מתנה שתוקנה רק אחרי המוות תקפה רק אם נעשתה בצוואה.
מה זה צוואה הדדית ואיך מבטלים אותה?
צוואות שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות זה על זה. בחיי שניהם, מי שמבטל מוסר הודעה בכתב לבן הזוג השני, ואז בטלות הצוואות של שניהם. אחרי מות אחד מהם, הנותר בחיים מבטל רק אם יסתלק ממה שקיבל לפי הצוואה של המנוח או ישיב אותו.
מה קורה כשרק אחד ההורים חתם על מינוי בן ממשיך?
המינוי עלול להתבטל. בע"א 1133/02 אושר ביטול מינוי שעליו חתם האב בלבד, כי לא הוכח שהאם הסכימה, ובתמ"ש 71010/97 נפסק שהכרזה של אחד מבני הזוג לא תעניק את הנחלה בלי הסכמה מפורשת של השני.
מה קובע סעיף 114 לחוק הירושה?
משק חקלאי שחלוקתו הייתה פוגעת בכושר קיומו יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על חלקו. בן הזוג של המוריש עדיף, ועבודה או השקעה של יורש במשק נלקחות בחשבון בפיצוי.
האם הבן הממשיך צריך לפצות את האחים?
לפי ההלכה שהתגבשה, כן. מי שזוכה לבדו בנחלת ההורים מפצה את אחיו על יתרת שווי חלקם בעיזבון, וכשהוא אינו יכול לשלם, אפשר לממש את הנחלה במכירה כפויה.
איך מעבירים נחלה לבן בחיי ההורים בלי שההורים יאבדו את הבית?
בחוזה שקובע שההורים ממשיכים לגור בנחלה, ליהנות מפירותיה ולנהוג בה מנהג בעלים כל ימי חייהם, ומבטיח את התחייבויות הבן במשכון, בהערת אזהרה ובייפוי כוח בלתי חוזר שמוחזק בנאמנות אצל עורך דין.
מה ההבדל בין חוזה משולש לחוזה דו צדדי לעניין הירושה?
בחוזה המשולש, שהסוכנות היהודית צד לו, הנחלה עוברת לבן הממשיך שמינויו הושלם. בהסכם הדו-צדדי המינוי קובע בעיקר את מעמד הבן כחבר אגודה, והנחלה ניתנת למי מהיורשים שמסכים ומתאים לקיימה, ובהיעדר הסכמה מכריע בית המשפט.
מה צריך לדעת על צוואה וחוקי ירושה במושבים לפני שכותבים צוואה?
שהצוואה כפופה לחוזה של המושב מול רמ"י, שבן הזוג הנותר בחיים קודם לרוב, ושסעיף 114 מחייב פיצוי לאחים. לכן צוואה בנחלה חקלאית נכתבת אחרי בדיקה של החוזה ושל מצב המינוי.
אפשר לבטל צוואה בטענת השפעה בלתי הוגנת?
החוק מאפשר זאת, אבל נטל ההוכחה כבד. צריך להוכיח שהייתה פגיעה ברצונו החופשי של המצווה, ובית המשפט בוחן את גילו, מצב בריאותו, התלות ביורש ומעורבות היורש בעריכת הצוואה.
צוואות במושבים, אפשר להוריש נחלה לכמה ילדים?
ככלל הנחלה עוברת ליורש אחד, והאחרים מקבלים פיצוי. מי שרוצה שילד נוסף יקבל קרקע בודק פיצול מגרש מהנחלה, שנעשה בשתי פעימות, עם נאמנות עד שהפיצול מושלם.
אודות עו"ד גד שטילמן
בן ממשיך מול צוואה, בודקים את החוזה לפני שבוחרים דרך
30+ שנות ניסיון בדיני מושבים, נחלות ומקרקעין חקלאי
*רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת
